בחודשים האחרונים הוציא אגף המודיעין של צה"ל שני דוחות חריגים שאיני זוכר שנים רבות. ההתרעה הראשונה היא לשחיקה חמורה בהרתעה הישראלית במרחב. ההתרעה השנייה - הערכת מצב מיוחדת שעל פיה הסבירות למלחמה היום גבוהה יותר מבכל נקודת זמן אחרת מאז 2006. מאחורי שתי ההודעות הללו עמדו שורה של נימוקים: איראן מתקרבת לגרעין ומגבשת ברית אסטרטגית עם רוסיה; חיזבאללה מתעצם, מתגרה ובוחן גבולות ;הרשות הפלסטינית שוקעת ובחלקים של יהודה ושומרון חווים אובדן ביטחון ופגיעה חמורה במרקם החיים. שלושת התהליכים מערערי היציבות הללו - וכמה אחרים - גורמים לכך שישראל נמצאת היום במציאות הביטחונית המסוכנת ביותר מאז תום מלחמת יום כיפור.
בקיץ 1973 היו מעטים שהזהירו. גולדה מאיר, משה דיין, שרי הקבינט ומפקדי הצבא לא שעו לאזהרות. כתוצאה מכך הם עצמם סיימו את חייהם הציבוריים באופן טראגי וישראל כמעט חוותה תבוסה. אבל בקיץ 2023 הכל ברור וידוע. כל ישראלי מבין בימים אלה שהפילוג הפנימי היה לאיום קיומי. כל שר בקבינט אמור להבין שנשקפת לנו סכנה ממשית של מלחמה. ברור לכולנו שכפי שהקיץ האווילי של 1973 הוביל למחדל, גם הקיץ האווילי של 2023 עלול להוביל למחדל. והפעם נגיע לשעת המבחן מוכנים פחות ומלוכדים פחות.
מה שעלול לקרות כאן בטווח הזמן של שבועות מדיר שינה מעיני: השילוב של הקרע הפנימי, שיש לו השלכות ברורות על הנכונות להתגייס, תחילת תהליך התפוררות מערך המילואים שצובר תנופה וממשלה שרבים מבכיריה חסרי אחריות וניסיון וחוסר אמון של רוב הציבור ביכולת ההנהגה הזו לשלוט לטובת המדינה, מביאים אותנו למלחמה אפשרית במצב הגרוע ביותר שאפשר.
ובכל זאת, נכון לעכשיו גם הממשלה וגם חלקים מהציבור לוקים בעיוורון. אנחנו מסרבים לראות את המציאות ואנחנו נסחפים אל תוך מערבולת של מלחמת אחים ששואבת אותנו אל תהום. מדינה שהייתה עד לא מזמן רצינית, רציונלית ועוצמתית, מתנהלת ב-2023 באופן חסר אחריות. מצד אחד, הממשלה מקדמת הפיכה משטרית הרסנית, שוחקת את הברית עם ארצות הברית, מחלישה את הצבא, פוגעת בהייטק ומשסעת את החברה. מצד שני, יש המעודדים מהלכים שעלולים לפגוע אנושות בלכידות ובכשירות המבצעית של צה"ל.
ובתוך מעגל הקסמים שהשתלט עלינו כלים נשברים, כללים מתרסקים, נורמות נרמסות. יד איש באחיו. שבט קם על שבט. קנאים מטריפים קיצוניים וקיצוניים מטריפים קנאיים. באין קשב הדדי, באין כבוד הדדי ובאין שמירה על כללי המשחק - ישראל נקלעת לסחרור מסוכן.
נכון, אין וודאות שמלחמה תפרוץ בשנה הקרובה. לתהליכים של הסלמה יש דינמיקה משלהם, שיכולה להקדים או לדחות את מועד ההתפרצות. אבל מדינה חפצת חיים חייבת להיערך לתרחיש אלים וקשה שסבירותו עלתה. על ישראל להכיר בכך שמצבה הביטחוני חמור מזה שהיה 50 שנים.
אל תפספס
ראש הממשלה בנימין נתניהו, אני מכיר אותך היטב. במשך שנים רבות עבדנו יחד כדי להבטיח את בטחונה ולבנות את עוצמתה של מדינת ישראל. גם כשהיו בינינו חילוקי דעות - כיבדתי את המסירות הפטריוטית שלך ואת התרומה הגדולה שתרמת למדינה. על כן אני מתקשה להבין מדוע אתה עומד מנגד ומניח לתהליכים הרסניים לסכן את כל אשר בנינו כאן ב-75 השנים האחרונות. מדוע אתה מוכן לקחת את הסיכון להחלשת מדינת ישראל כיהודית דמוקרטית ומתקדמת ברוח מגילת העצמאות. ומדוע המדינאי וההיסטוריון שבך ממאן לראות את הקרחון שלעברו אנחנו מפליגים - במהירות. נתניהו אתה מסכן את עתיד המדינה במודע, יותר מכל מנהיג אחר לפניך בתולדות המדינה. כבר לא מובן מאליו מה שנראה בטוח לגמרי עד לפני שנה - שקיומה של ישראל כדמוקרטיה יהודית וחזקה מובטח להרבה שנים.
מר נתניהו, רגע האמת הגיע. במשך חצי שנה הנחת לקבוצה קטנה של שותפים פוליטיים לגרום נזק חברתי, כלכלי, צבאי ומדיני עצום. הקיצוניים הללו מתאפיינים בכך שלא סיכנו את חייהם למען בטחון המדינה והם לא חוו את מוראות המלחמה. על כן הם נוהגים בהפקרות שזרה לרוחך, זרה לרוחי וזרה לרוח הישראלית. אבל כעת האחריות היא עליך. עצור. אל תיתן את ידך להרס של הסולידריות הלאומית והערבות ההדדית. אל תוביל אותנו מסוכסכים ומפולגים לאתגרים הביטחוניים הבאים עלינו. אל מול האיומים האסטרטגים המקיפים אותנו, ישראל זקוקה כעת למנהיגות לאומית שתוביל באופן מידי לתפנית.
ראש הממשלה הראשון בן גוריון אמר: "גורל ישראל תלוי בשני דברים - בכוחה ובצדקתה". ראש הממשלה נתניהו, עצור את הפגיעה בצדקתה ובכוחה של ישראל.