היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, צפויה לקחת היום (ראשון) חלק בישיבת הממשלה, שם תתייחס לנושא אכיפת רשויות החוק במסגרת המחאה הציבורית נגד הרפורמה המשפטית שהממשלה יזמה.
בשבוע שעבר, בסיום נאום ההתפטרות של ניצב עמי אשד, שהודח מתפקידו כמפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל, יצאו עשרות אלפים להפגין בעשרות מוקדים ברחבי הארץ. נתיבי איילון, צירים מרכזיים בירושלים וכבישים נוספים - נחסמו לתנועה.
המשטרה הפעילה מכת"זית כדי לפנות את המפגינים באיילון ופגעה בעינו של אל"מ (במיל') אודי אורי טייס קרב לשעבר בחיל האוויר. לאחר מכן, נפתח דיון ציבורי ער בשאלה האם ישנה הפליה בהפעלת מכת"זית ואמצעים לפיזור הפגנות כלפי סקטורים אחרים בחברה הישראלית, לרבות החברה החרדית שסבלה מהפעלת מכת"זיות בשנים האחרונות בכמה הפגנות.
מי שחידד את התהייה בנושא הוא השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בהודעה לתקשורת כתב השר: "נבחרנו כדי להוביל מדיניות שוויונית בהפגנות ולא משטרה אחת למתנחלים, חרדים, אתיופים שכאשר הם חוסמים כביש, פועלים כלפיהם בנחישות, מפעילים אמצעים, עוצרים אותם עד תום ההליכים, ואילו משטרה שניה לאנשי שמאל שכאשר 10 מהם חוסמים את איילון, סוגרים את הנתיבים במשך שעות בשביל אותו קומץ מפר חוק".
כדי לברר האם באמת יש הפליה ביחס המשטרה כלפי מפגינים שונים פניתי לעו"ד שמואל הורביץ שמייצג כמה שנים חרדים נגד רשויות החוק, בין היתר, במקרים בהם המשטרה מפעילה נגדם מכת"זית ואמצעי פיזור פיזיים.
הורביץ הוא שותף במשרד G&H (גדליהו והורביץ - משרד עורכי דין, לשעבר 'נדב גדליהו - משרד עורכי דין'), בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, התמחה בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) ובין היתר מייצג כיום בעשרות תיקים של מפגינים חרדים שהואשמו בכך שמחו ללא אלימות בעיקר נגד עבודות רכבת הקלה. בתחילת השיחה שלנו הוא מבהיר שאינו משתייך למגזר החרדי, דבר שקל לזהות מהבגדים שהוא לובש והעובדה שהוא אינו חובש כיפה, הוא אף מגדיר את עצמו כחילוני ליברלי, אך לדבריו "קשה לי לצפות מהצד בצביעות המתרחשת בכל מה שנוגע לאכיפה שונה נגד ציבורים שונים בישראל".
להורביץ חשוב להדגיש והוא אומר את זה כמה פעמים: "אני חוזר ומדגיש שאני הולך להתייחס אך ורק למפגינים הלא אלימים שלא הואשמו בשום מקרה של אלימות נגד אדם או רכוש".
המשטרה מסירה את הכפפות
בשנים 2017-2016 החלו הפגנות רבות של האוכלוסייה החרדית סביב חוק הגיוס. הפרקליטות, יחד עם המשטרה פתחו צח"מ (צוות חקירה מיוחד - ב"א) מיוחד במרחב ציון בירושלים ופעלו לאכיפה 'קשוחה' נגד האוכלוסייה החרדית, והגישו עשרות כתבי אישום. בסביבות מאי-יוני 2017 ניתן דגש למהר את הטיפול במב"ד (ממתין לבירור דין, מדובר בתיקים פתוחים - ב"א) של תיקי מחאות חרדים.
באותה התקופה, הורביץ היה מתמחה בפרקליטות מחוז ירושלים הפלילית. "נטלתי חלק מקבוצת המתמחים שהתעסקו בכתבי האישום האלו עד לסיום ההתמחות שלי במרץ 2018. בתקופה הזאת, הוגשו מספר כתבי אישום נגד חרדים שחסמו את הרחובות בירושלים וסירבו להתפנות לאחר שהמשטרה דרשה מהם להתפנות. חלק מכתבי האישום האלה הוגשו תוך מספר חודשים ספורים שזה זמן שיא במונחים של הגשת כתבי אישום ע"י מתמחים. אחד מכתבי האישום שהוגש נגד קטין שלא היה אלים, וסירב להתפנות הוגש תוך חודש בלבד".
כששאלתי אותו האם יש אמירה של בית המשפט שקיימת הפליה באכיפה נגד החרדים, הורביץ ירה: "היה פסק דין מנחה בנושא שנקרא פסק דין בודה, שבו נקבע כי קיימת אכיפה בררנית נגד מפגינים חרדים לא אלימים. פסק הדין היה מגובה בנתונים חד משמעיים בנושא, והפרקליטות חזרה בה מהערעור שם. בהתאם לאותה החלטה כללית, הפרקליטות חזרה בה מעשרות כתבי אישום נגד מפגינים חרדים. כאמור, בזמנו היו הרבה הפגנות סביב נושא הגיוס. במילים אחרות, מאותו רגע, משלהי שנת 2018 ותחילת שנת 2019 המדיניות הייתה, לכל הפחות של פרקליטות מחוז ירושלים - לא להגיש כתבי אישום נגד מפגינים שלא ביצעו עבירות אלימות".
"אלא" הוסיף הורביץ, "החל משנת 2021 מדיניות זו שונתה אך ורק כלפי הפגנות של האוכלוסייה החרדית, או לכל הפחות בעיקר. כך שהמשטרה החלה להגיש כתבי אישום בשנת 2021 ואילך, על אירועים של הפגנות חרדים נגד חפירות בקברי יהודים החל מאמצע 2020 לערך. כמו כן, והפרקליטות החלה להגיש כתבי אישום בשנת 2022 ואילך על אירועים של הפגנות החל מאמצע 2021 בערך. בשורה התחתונה, חרף המדיניות שהחלה בפועל באופן רוחבי עד שנת 2019, הרי שבעיקר סביב ריבוי ההפגנות בעניין עבודות רכבת הקלה בבר אילן החלו להגיש מספר רב של כתבי אישום נגד מפגינים שלא ביצעו אף פעולת אלימות".
כמה כתבי אישום שאתה זוכר הוגשו נגד מפגינים חרדים לא אלימים?
"אני מעורב כיום ב-27 כתבי אישום כאלה (חלקם נגד כמה נאשמים - ב"א), וצריך לזכור שביחס לכמות המפגינים זה הרבה. אני אומר לך שהיו עשרות כתבי אישום לעומת 23 הפגנות שונות החל מתמיכה באלאור אזריה, שהיועמ"ש מנדלבליט יגיש כתב אישום, שראש הממשלה יתפטר (מחאות בלפור - ב"א), הפגנות הנכים וכלה בהפגנות נגד סגירת תאגיד השידור הישראלי שבהם נחסמו כבישים, שוב אני מתייחס למוחים לא אלימים, ולא נעשה דבר זאת לעומת החרדים שחטפו כתבי אישום על אותה התנהגות בול".
לא הוגש אף כתב אישום נגד מפגינים סביב ההפגנות נגד הרפורמה
כששאלתי האם בעקבות ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, הורביץ מבחין בהפליה בין המפגינים השונים, הוא השיב לי: "לא הוגשו עד היום אף כתב אישום נגד מפגינים לא אלימים סביב הפגנות הרפורמה המשפטית. התביעה המשטרתית הגישה כתבי אישום נגד ארבעה תומכי הרפורמה על אלימות".
בשלב זה, הורביץ לקח נשימה ארוכה ומיד הוסיף: "אעיר אגב שאינני רואה מדוע חמור יותר להתיישב מול כלים הנדסיים מאשר לרוץ לכביש מהיר (איילון) ולחסום עורק תנועה ראשי של מדינת ישראל במשך שעות. אותם נאשמים שהפגינו נגד עבודות הרכבת הקלה נעצרו והובאו בפני שופט, ושוחררו כאשר כל אחד נדרש להפקיד בממוצע 4,000 שקלים, הרחקה לחצי שנה מכל התקהלות אסורה והרחקה לחצי שנה מכל תוואי עבודות הרכבת הקלה בירושלים, ועוד ערבות עצמית וצד ג' לכל אחד על סך 10,000 שקל, וזה בהתאם להחלטות קודמות בביהמ"ש המחוזי בירושלים - וזאת לעומת החלטות מקלות סביב מתנגדי הרפורמה שמשוחררים בשטח, בתנאים בתחנה או בתנאים קלים בהרבה יותר בבית משפט".
כמה זמן עבר עד שהגישו כתבי אישום נגד המוחים החרדים?
"אתה יכול לראות שלעומת מחאות מתנגדי הרפורמה, שעבר למעלה מחצי שנה לפחות מתחילתם, נגד המפגינים החרדים מיהרו והגישו כתבי אישום על עבירת המחאה כמו התקהלות והתפרעות, הסגת גבול והפרעה לשוטר. אעיר שהסגת הגבול המיוחסת להם זה שבמסגרת המחאה נגד רכבת הקלה הם נכנסים לשטח העבודה ומתיישבים מול הטרקטורים. לעניות דעתי, הנזק למדינה שנגרם מחסימת ציר איילון מבחינה כלכלית אינו קטן מישיבה מול כלי עבודה במסגרת עבודות הרכבת הקלה. וההפרעה לשוטר המיוחסת להם? שהם לא הקשיבו לשוטרים שביקשו שיתפנו. אגב, מהירות הגשת כתבי האישום תלויה בחמישה גורמים: החוקר המשטרתי המטפל, הקצין חקירות המאשר, הגורם שמקצה תיקים בפרקליטות כמו ראש מחלקה, משנה לפרקליט מחוז או פרקליט מחוז, המתמחה בפרקליטות והממונה של המתמחה. כמובן שהשיקול דעת מתחיל ברמת השוטר בשטח האם בכלל לעכב או לעצור את המפגין לתחנה".
בכל זאת יש הבדל בכמות המפגינים בירושלים ונתיבי איילון, אי אפשר לצפות מהמשטרה להפעיל כוח מול עשרות אלפי מפגינים?
"אני מזכיר לך שוב, אני טוען שהחרדים צריכים לקבל את היחס של מפגינים לא אלימים כמוהם. יש אלימים בהפגנות החרדים ואני לא מדבר עליהם, אני מדבר על מפגינים פסיביים לחלוטין שנפתחו נגדם הליכי מעצר עד תום הליכים והוגשו כתבי אישום. בהמשך לכך, נער הייתי ועוד לא זקנתי ועדיין ראיתי את יכולות המשטרה נגד הפגנות קטנות עד גדולות כמו התנתקות ומחאות הגיוס למשל. הרי אם מדובר בעשרות מפגינים לא אלימים, מדוע שהמשטרה תתקשה להפעיל מולם כוח? אלא אם כן, המשטרה מפחדת שברגע שיעזו לאכוף את החוק נגד המפגינים, אז המפגינים כבר לא יהיו לא אלימים?".
הורביץ עצר לרגע וירה: "יש לי קושי עם עצם השאלה שלך, כי מה בעצם השאלה אומרת: אם הרבה אנשים מסכימים עם המחאה - לא צריך להפעיל כוח, ואם זו מחאה של מיעוט - אז כן צריך להפעיל כוח? ייתכן ויש בזה קושי. לבסוף, נניח לרגע שההבדל בכמות המפגינים אמור להוליד יחס שונה מבחינה פלילית - גם ההפגנות נגד הרפורמה היו בחלקם קטנות, חלקם התחילו במספרים קטנים ואפילו הסתיימו במספרים קטנים. אני גם לא בטוח שכמות המפגינים החרדים כל כך קטנה".
"מעבר לכך, ההנחה העובדתית בשאלה לא נכונה, הואיל ובפועל מעוכבים ונעצרים מפגינים נגד הרפורמה. ההבדל זה שהם משוחררים בשטח או בתחנה לרוב, והבודדים שמגיעים לבית המשפט משוחררים בתנאים שאפילו מפגינים חרדים לא אלימים לא זוכים להם".
עוד בוואלה!
אבל יש עוד הבדל, ההפגנה כאן היא מול הממשלה ולעיתים נגד המשטרה בעצמה. זה שונה מהפגנה נגד עניין נקודתי
"מה זה משנה סוג המחאה? למה מחאה שמאחוריה אידיאולוגיה א' צריכה לקבל יחס אחר ממחאה שמאחוריה אידיאולוגיה ב'? מעבר לכך, למה החלטות שנוגעות לשר המשפטים, כמו הרפורמה, צריכות לזכות ליחס שונה מהחלטות שנוגעות לשרת התחבורה כמו תשתיות הרכבת הקלה הן פרויקט לאומי, לרבות ההחלטה האם היא תעבור בשכונות חרדיות או לא, או שנוגעות לשר הביטחון (הפגנות סביב מעצר עריקים חרדים או חוק הגיוס)? יתר על כן, החרדים מוחים חד-משמעית אף נגד היחס המשטרתי כלפיהם, ועתירה בעניין מוגשת השבוע ספציפית סביב התנהלות תחנת לב הבירה בירושלים".
לפני סיום הורביץ ביקש לציין משהו שחשוב לו, נראה שזה יושב לו על הלב. הוא אמר: "אני רוצה לציין שהסניגורים שמגנים על מתנגדי הרפורמה עושים עבודה מעולה מבחינה סניגוריאלית, ומביאים החלטות שכנראה גם תרמו לעיצוב האכיפה הרכה של המשטרה, וזאת לדעתי אף כתוצאה מהזדהות של השופטים עם המטרה. הבעיה שלי זה שההחלטות של האכיפה והשפיטה - הראויות - לא מוחלות על המפגינים החרדים".