הממשלה קיימה היום (ראשון) בישיבתה השבועית דיון מיוחד על ההפגנות והמחאות נגד המהפכה המשפטית, שאליו זומנו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ונציגי מערכת אכיפת החוק כדי לדרוש את החמרת האכיפה והענישה על המפגינים, הפרות הסדר וחסימות הכבישים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הדיון כי "הממשלה מבקשת לקבל דיווח מה מדיניות האכיפה ביחס להפרות חוק שפוגעות בזכויות היסוד של מיליוני אזרחים, ושמתבצעות כמעט על בסיס יומי במהלך ההפגנות. הפרות אלה מתבטאות בחסימת עורקי תחבורה ראשיים במדינה, בשיבוש נמל התעופה, בקריאה לאי תשלום מסים, הטרדת אישי ציבור, קריאות להמרדה, ארגון סרבנות במטרה להשבית יחידות שלמות בצבא והפרות חוק בתחומים רבים אחרים - הציבור צריך לקבל מענה לשאלה מה מדינות האכיפה ואם זו מדיניות אחידה. במדינה דמוקרטית לא ייתכן מצב שבו יש מדיניות אכיפה אחת כלפי ציבור מסוים, ומדיניות אכיפה שנייה כלפי ציבור אחר".
הדיון על ההפגנות נקבע תחת הכותרת "הבהרת מדיניות האכיפה באשר לאיומים ופגיעה בנבחרי ציבור, קריאות למרי אזרחי ואי ציות לחוק, חסימות כבישים ושביתות בלתי חוקיות". בדיון דורשים השרים מהיועמ"שית ושאר גורמי האכיפה תשובות באשר למספרי מעצרים וכתבי אישום שבוצעו והוגשו מאז תחילת המחאה נגד המהפכה המשפטית, ולחדד את המדיניות בנוגע לחסימת כבישים, הפגנות מול בתים של אישי ציבור, שביתות בלתי חוקיות וחסימת נתב"ג.
במהלך הדיון, הציגה המשטרה את נתוני האכיפה והמעצרים מאז תחילת ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, לפיהם נעצרו חשודים בהפרת הסדר הציבורי ואי קיום הוראות המשטרה, והוגשו שישה כתבי אישום בגין תקיפת שוטרים. השר לביטחון לאומי זעם על כך שאיש לא נחקר בחשד לקשירת קשר לפשע על ארגון התפרעויות ואמר כי "פשוט בושה. אין אכיפה".
בתום הדיון, שרי הממשלה גיבשו מסמך שידרוש מהיועצת המשפטית לממשלה להניח תוך שבוע מתווה כתוב עם הנחיות לגבי הפגנות סמוך לבתים של אנשי ונבחרי ציבור, חסימות כבישים וכדומה, לרבות הנחיות לגבי פעולות שעלולות לפגוע בביטחון המדינה כמו סרבנות וקריאות לאי שירות בצה"ל, שלגביהן תגובש חוות דעת של המל"ל. בנוסף ביקשה הממשלה לקבל תוך יומיים הנחיות ביחס לטיפול בחסימת נתב"ג תוך שבוע.
שרת התחבורה מירי רגב התייחסה להפגנות בנתב"ג ואמרה ליועמ"שית: "נתב"ג הוא לא שטח ציבורי, הוא אזור ביטחוני חשוב עבור מדינת ישראל, לא אקבל בשום פנים באופן פגיעה בשדה ובשגרת התעופה של ישראל או מניעת טיסות או חסימות כאלה ואחרות. מבקשת להפסיק את האכיפה הבררנית, את הפוליטיקה והדעות האישיות יש להשאיר מחוץ לשיקולים".
שר המשפטים יריב לוין טען: "יש אכיפה בררנית, יש במחאה הזאת הפרות חוק יסודיות ומסיביות". רגב קראה מיד לאחר מכן לפטר את היועמ"שית, בשלב זה נתניהו קטע אותה. "אם היועמ"שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיועמ"שים בעבר, אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה?", אמרה רגב. "אם היועמ"שית מחליטה הכול אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה". בהמשך גם אמסלם קרא לפטר את היועמ"שית וכשנתניהו ניסה לקטוע אותו, אמסלם השיב: "ראש הממשלה אתה נמצא בניגוד עניינים".
בהרב מיארה הבהירה כי היא מקווה שהממשלה לא מצפה שמערכת אכיפת החוק, הכוללת את המשטרה והפרקליטות, תעמוד במכסות קבועות של מעצרים או הגשת כתבי אישום נגד המוחים. בשלב זה המפכ"ל קובי שבתאי אמר כי "הפגיעה בשוטרים אפסית באופן יחסי, אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים, מי שנפגע טופל בשטח. השרה גלית דיסטל אטבריאן טענה: "תסביר לי למה בנט יותר טוב ממני, היו מולו מגבלות מאוד ברורות".
היועמ"שית כבר הבהירה בסוף השבוע כי קיים "קושי רב" בקיום דיון בנושא ההפגנות בעיצומה של המחאה, ונענתה במתקפה קשה ובוטה משר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהאשימו אותה באכיפה בררנית ובהתנהלות פוליטית. העימות עם היועמ"שית ואנשי המקצוע במשרד המשפטים צפוי להחריף בדיון שיתקיים היום, לאור הביקורת והזעם של חברי הממשלה על ההפגנות, שהם מתכוונים להפנות כלפי היועמ"שית.
בהמשך לוין האשים את בהרב מיארה בניגוד עניינים. "נזכרתי במה שגברתי עשתה עד היום תוך ניצול מעמדה - גברתי מנעה עד היום הפצת תזכיר חוק של הרפורמה ומנעה קידום מדיניות של הממשלה כי זה לא מוצא חן בעיניה. אני נזכר שגברתי נשאה נאום נגד הרפורמה. אני שואל את גברתי האם זה לא מעורר קושי?". על כך השיב היועמ"שית: "חוות הדעת הן מקצועיות". שר המשפטים ענה: "בוודאי, תמיד".
אחר כך לוין המשיך: "האם את לא נמצאת בניגוד עניינים? אנחנו מבקשים לקבל מידע והבהרות על מנת לשקף אותם בפני כלל אזרחי ישראל. האם לא היה נכון לא לקחת צד בעניין הזה? איך הדבר הזה נראה? האם זה לא מעורר קושי רב ואי נוחות רבה? יש כתבי אישום נגד ילדים בני 15 מתקופת ההתנקות, הכול נעשה במהירות הבזק ובמהירות שיא. אפשר להגיד שהכל נעשה בשוויוניות, אבל בסוף יש את התוצאה: מה המצב במדינה. עד היום, גם בהתנתקות וגם במחאות אחרות, במבחן התוצאה הכבישים היו פתוחים, החסימות אם היו נמשכו זמן קצר מאוד, המדיניות הייתה ברורה: עוצרים, מפנים, מגישים כתבי אישום. היום הדבר הזה נעשה כדבר שבשגרה - כבישים נחסמים, נתב"ג נראה שדה קרב. הרעיון להפוך את אילון למגרש פרטי, לא רע. אני מבקש לקבל בכתב הנחיות ברורות בכל המישורים האלה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא מהדיון בממשלה בזמן הופעתה של היועמ"שית, מאחר והוא סבור שמדובר בדיון חסר תוחלת לאור עמדותיה. "הזמן שלי יקר מידי מכדי לבזבז אותו על דיוני סרק חסרי תוחלת. היועמ"שית בניגוד עניינים מוחלט", כתב השר בטוויטר. "המפגינים מפגינים למענה ולמען שימור הכוח המשחית שהיא וחבריה למערכת המשפט צברו לאורך השנים. במקום לבזבז זמן על שיח חירשים הקואליציה צריכה פשוט לחוקק. זו התשובה הטובה ביותר להתנהלות היועמ"שית".
חברי עוצמה יהודית תכננו מראש לתקוף את בהרב מיארה והפרקליטות, בן גביר התכוון להביא עשרות פסקי דין וכתבי אישום מתקופת ההתנתקות ולבקש עליהם תשובות. השר יצחק וסרלאוף שיגר מכתב מקדים ליועמ"שית, שהופץ לכל השרים, בטענה לאכיפה בררנית של הפרקליטות. וסרלאוף העלה במכתבו טענות על מה שהוא מכנה "מחדלי אכיפה בפתיחת תיקים, מעצרים, תביעות משטרתיות והיעדר כתבי אישום של הפרקליטות". הוא תקף במכתבו את היועמ"שית וטען כי היא מצויה בניגוד עניינים בעקבות התנגדותה לקיום הדיון בממשלה וכתב כי "טענת כי לכאורה הממשלה מצויה בניגוד עניינים בשל היות המחאה מופנית כנגדה. קביעה מצדך לפיה בעיתוי הנוכחי מעורבות מוסדית ו'עניין אישי' בנושאי ההפגנות משבשת את שיקול הדעת ומעוררת קושי רב - גובלת באבסורד ובניתוק".
בן גביר הטיח ביועמ"שית: "לפחות חצי מהעם מרגיש שיש לכם תפיסה פוליטית, ביום רביעי עמד ניצב על מדים ודיבר פוליטיקה וחשבתי שאין יותר רע מזה. היום גיליתי שיש משהו יותר בעייתי וזה לעשות פוליטיקה בלי להודות שעושים פוליטיקה. אני מניח שאתם מאמינים לעצמכם אבל המציאות היא אחרת. אתם לא רואים שזה זועק לשמיים? יותר מחצי עם לא נותן בכם אמון".
"בהתנתקות ישבו אנשים על זה שלא צייתו לשוטר, ילדים וילדות נעצרו על התקהלות לא חוקית", המשיך בן גביר. "אמרתם ששינו נהלים שזה היה לפני 20 שנה, אז הנה כתב אישום מלפני ארבעה חודשים, של קטין שנעצר והוגש נגדו כתב אישום על חסימת כביש. אשתי הפגינה מול האלוף בהתנתקות והרווחה רצו לקחת לה את הילד לאומנה. התחושה והתסכול של שרי ממשלת ישראל שאין דין ואין דיין ומספר מעליב של 572 עצורים ורק שלושה כתבי אישום".
השר דודי אמסלם הוסיף: "27 שבועות ברצף שאני מתחרפן מהאכיפה הבררנית שלכם". השרה גלית דיסטל אטבריאן גם מתחה ביקורת וטענה כי קיימת אכיפה סלקטיבית והיא "רשע". השרה המשיכה לתקוף את היועמ"שית: "כאישה ופמיניסטית אני שמחה שאת מונית ליועצת המשפטית, אני תמיד שמחה שנשים ממונות למשרות בכירות, ועל כך אני מודה לגדעון סער, שכפמיניסט ושומר זכויות נשים מושבע הוא מינה אותך מסיבות אלה בלבד ולא כדי לשלוט בממשלה דרך המינוי הזה".
"יש להוסיף, שיו"ר הרכב ועדת המינויים, השופט גרוניס, חשב שאת כמעט לא כשירה מבחינה מקצועית לעסוק בתפקיד, מה שהופך את גדעון סער לפמיניסט אפילו גדול יותר ולא חלילה למי שרצה לשלוט בממשלה דרך מינוי פוליטי", המשיכה דיסטל אטבריאן. "אתם עומדים מאחורי הקרע בעם, אתם עומדים מאחורי הפילוג והשיסוי ומהרגע שבו החלטתם להפליל ראש ממשלה מכהן, הבאתם את החברה הישראלית למקום המסוכן של נקודת אל חזור".
במהלך הדיון היועמ"שית ציטטה את פסיקת בג"ץ בנוגע להפגנות בכיכר גורן נגד היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט: "אין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי". והוסיפה: "זה מחירו של חופש הביטוי".
נתניהו הגיב: "זה משפט מטלטל! לצור על מספרה במרחק של שישה סנטימטרים עד 3000 מטר? אף בית משפט לא היה אומר את זה! אם זה הסטנדרט, אני רוצה לשמוע את זה! זה אומר הפוך: "אם אתה רוצה הפגנה טובה, לך תעבור על החוק". זה פשוט לא ייאמן! זה בלתי אפשרי! זה מסכן את שלטון החוק!"
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד התייחס לדיון בחשבון הטוויטר שלו. "הממשלה עשתה היום ליועמ"שית זובור אלים. ההתנפלות המכוערת של השרים על גלי בהרב מיארה, שומרת סף הגונה שרק עושה את עבודתה, היא הדגמה למה שהם מנסים לעשות לחברה הישראלית: ביריונות במקום שלטון החוק, אלימות ממשלתית כלפי אזרחים ופקידים, חיסול כוחני של הדמוקרטיה שלנו", כתב.
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי תקפה גם היא את הממשלה: "המתקפה המתוזמנת של הממשלה נגד היועצת המשפטית לממשלה צריכה להרעיד את אמות הספים. ממשלת ישראל מזמינה את היועמ"שית לשימוע בו תצטרך לענות על השאלה 'כמה מפגינים נעצרו ונלקחו לחדר החקירות' - זה לא קורה ברוסיה של פוטין, זה כאן בישראל של נתניהו".
לקראת הדיון, בהרב מיארה שיגרה ביום חמישי מכתב למזכיר הממשלה בו הביעה התנגדות לדיון, שלדבריה "בעיתוי הנוכחי, בעיצומה של מחאה נגד מדיניות הממשלה ושריה, מעורר קושי רב". היועצת אמרה כי "למעשה, הממשלה מבקשת לדון באירועים קונקרטיים הקשורים למחאה נגד מדיניותה. זאת ועוד, חלק ממשתתפי הישיבה הם בעלי עניין אישי המטופל בימים אלה ממש על ידי מערכת אכיפת החוק". עוד כתבה כי "דווקא בעת מחאה נגד מדיניות הממשלה ושריה, על הממשלה להקפיד הקפדה יתרה להימנע מפעולות שיש בהן כדי להתפרש כניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי על שיקול הדעת המקצועי של גורמי אכיפת החוק".