לראשונה בהיסטוריה של ירושלים, מועמד ערבי יכריז על התמודדת לראשות העיר ויציג רשימה עצמאית. אחרי שבבחירות האחרונות לרשויות המוניציפליות, ירדו אחוזי ההצבעה בציבור הערבי במזרח ירושלים ל-1% מתוך 350,000 התושבים הערבים החיים שם - הפעם יש מי שמתכוון ללכת עד הסוף. תפסנו אותו לריאיון ראשון על המטרות, האיומים, מצעד הדגלים (והגאווה) וגם - עם מי לא יסכים לשבת, גם לא "בעד שלום"?
את עורך הדין ווליד אבו תאיה, בן 62 מבית צפאפא שבדרום העיר, והמועמד הערבי הראשון לראשות העיר, אני תופס באמצע סיבוב לגיוס תמיכה "מבחוץ", בארצות הברית. "אני חושב על זה כבר מאפריל בשנה שעברה", סיפר אבו תאיה, שבעברו היה פקיד במשרד האוצר ועורך דין. "בשנים האחרונות ייצגתי לקוחות רבים ממזרח ירושלים בנושאי תכנון ובנייה, ראיתי כמה העוול של התושבים מחפיר. אנשים משלמים מיסים מאוד גבוהים ולא מקבלים את מה שמגיע להם".
"חשבתי על זה, איך אנשים חיים כאן 50 שנה ואף אחד לא רואה אותם. גם כשיש נזק, אף אחד לא עומד לצידם". ווליד הגדיר את האוכלוסייה במזרח ירושלים "אנשים בלי אמא ובלי אבא". בדיעבד, זו אחת הסיבות שלטענתו החליט להתמודד עם רשימה משלו.
בניגוד לשאיפות המדיניות של המפלגות הערביות בבחירות הארציות, עו"ד אבו תאיה מציג גרסה שונה של דאגה לציבור במזרח ירושלים: "הם בסך הכול רוצים לחיות, אבל הסבל הוא נורא. לא צריך להיות לאומני כדי להגיד שגם במזרח העיר צריכים השכלה, חינוך טוב, תעסוקה, דיור ראוי. אבל מי שלא יושב מסביב לשולחן ודורש - לא מקבל".
במשך שנים היו ניסיונות כאלו ואחרים של נציגים ערבים להיכנס למועצת העיר, אבל אלו קיבלו "רגליים קרות" ככל שהמירוץ התקדם, עקב לחצים ואיומים מגורמים לאומניים שמתנגדים לשלטון הישראלי על מזרח ירושלים, וכן מגורמים בגדה המערבית שהוציאו קמפיינים בקריאה להימנע מהצבעה, בטענה שזו "הסכמה למרות הכובש הציוני".
כאמור, בשנים עברו הלחץ עבד. בשתי מערכות הבחירות האחרונות נתוני ההצבעה בציבור הערבי גירדו מלמטה את האחוז הבודד של האוכלוסייה. את המועמד הערבי הראשון לראשות העירייה זה לא מרתיע: "אני נאמן לעקרונות ולערכים שלי. לתושבי ירושלים מגיעים נציגים בעירייה ואף לחץ לא יכניע אותי". בנוסף, בפנייתו לתושבים הוא מסביר: "ההשתתפות היא לא עניין של הכרה. 50% מהתושבים לא מכירים בכיבוש. יש אמנה בינלאומית שישראל חתומה עליה, לפיה ההצבעה בבחירות לא נוגדת את זכות ההגדרה העצמית. גם סאדאת אמר: 'אני שובר את הקונצנזוס הערבי - רוצה את האינטרס שלי'".
המטרות שלו עוברות בין חיים משותפים ובין העדפה מתקנת, תיקון עוול ארוך שנים של התושבים במזרח ירושלים ושוויון הזדמנויות. כשנשאל על ה"חיים בצוותא" בשכונות המעורבות, הוא מציג בדיוק את הדיסוננס: "קודם כל שנדע לחיות יחד. לא צריך להעמיד חומות בין שכונות יהודיות וערביות, ובכלל הגיע הזמן להפיל כמה. עם זאת, 50 שנה לא דאגו לערבים כאן בעיר, ואם לבנות, אז יותר לערבים. הייתי מעדיף שעטרות תיבנה לאוכלוסייה הערבית כדי לעשות אפליה מתקנת. גם ככה המדינה בונה רק ליהודים".
כשאני מבקש ממנו לשער מי יהיו קהל הבוחרים שיגיע להצביע הוא מכוון כמובן לרוב הערבי, אבל גם חושב שיצליח להביא מנדט-שניים מהציבור היהודי. ובאשר לערבים? האצבע מופנית דווקא לאוכלוסייה הצעירה יותר: "בשנה האחרונה ישבתי עם הרבה צעירים וקיבלתי המון אהדה ותמיכה. מי מתנגד? האנשים המבוגרים מעל גיל 50. הם לא מוכנים לחשוב מחוץ לקופסה. הם חונכו שאנחנו לא מכירים בכיבוש וקשה לשנות את דעתם, עניין של חינוך ותרבות. אבל הצעירים רוצים לחיות ולבנות תרבות. הם רוצים ללמוד ולהשתלב. נכון, יש כיבוש וחומות - אבל העולם היום פתוח".
לפתחו של ראש עיר הבירה של ישראל מגיעות לא אחת גם סוגיות לאומיות מהמעלה הראשונה, כשהמקומי והארצי מתחברים. דוגמה חשובה היא מצעד הדגלים ביום ירושלים, שעובר בתוך הסמטאות בשער שכם ומסתיים בריקוד דגלים בכותל: "מצעד הדגלים זה פרובוקציה, ברמדאן אנחנו צריכים ללכת לאל-אקצא - אבל לעשות פרובוקציה זה מיותר".
גם על מערכת החינוך במזרח ירושלים שמחולקת לתוכנית לימודים ישראלית ופלסטינית הוא מחיל תנאים אידיאלוגיים דומים, ומצהיר כי הוא בעד תוכניות מתקדמות ולימודי ליבה, אבל לא מוכן לזנוח את הזהות הלאומית בה מחזיקים חלק מתושבי העיר: "שהישראלים ישבו עם הנרטיב הישראלי. אני בעד משהו פרוגרסיבי אבל גם לשמור על הנרטיב הפלסטיני".
על חיבורים אפשריים בתוך מועצת העיר, שנחשבת למגוונת במיוחד, הוא מוכן לשמוע. וגם מספר על גישושים ראשוניים עם מפלגת מרצ: "אני מתמודד לראשות העיר ברשימה עצמאית. אם מישהו רוצה להתחבר אהלן וסהלן, יש גישושים ובקשות אפילו ממרצ. אין שום בעיה גם עם לורה ורטון (חברת מועצת העיר מטעם מרצ - יש"י). נחשוב ביחד".
עוד בוואלה!
מנגד, אבו תאיה מצהיר כי לא יהיה מוכן לשבת עם נציגים מסוימים מהפלג הציוני-דתי בעיר, ובפרט עם נציג בולט במועצת העיר: "לא יושב עם אריה קינג. אין לנו ברירה אלא לחיות ביחד - אבל יש קיצוניים, והוא איש קיצוני. אני רוצה להיות מתון בין אנשים מתונים. מוכן לשבת איתו אם יתקן את העמדות שלו". כזכור, בחודש שעבר עלו האחרונים לכותרות לאחר שאמרו דברים קשים נגד קהילת הלהט"ב בירושלים והתמיכה בהם.
למרות, שלפי תשובתו של המועמד - הם לא מאוד רחוקים: "אני מוסלמי דתי וזה לא מקובל לפי האיסלאם וגם לפי היהדות זה לא מקובל. עצם המצעד הוא פרובוקציה - לא צריך לזרוק שמן למדורה. אבל זכותו של כל אדם לחיות כמו שהוא רוצה. מה? חסרים לנו סכסוכים?".
כשיחזור ווליד אבו תאיה מסבב הגיוס שלו בארה"ב, יסיים להרכיב את הרשימה הסופית אליה הוא לא שולל גם כניסה של יהודים, בתנאי שידאגו לזכויות האוכלוסייה במזרח העיר. גם השם עדיין לא סגור, אבל יש כבר טיזר: "הרשימה תיקרא 'עיר של כל תושביה', כל מי שרוצה להשתתף אהלן וסהלן".