שרת התחבורה מירי רגב אפילו לא הצליחה להישיר מבט בעיניהם של ראשי "נת"ע", החברה הממשלתית לנתיבי תחבורה עירוניים, כשסיירה היום (שלישי) בחברה ונסעה בקו האדום מתחנת ארלוזורוב בתל אביב לדיפו שבפתח תקווה, שם מאוחסנות הרכבות, ונמצא מוקד ההפעלה של הקו הראשון של הרכבת הקלה במרכז הארץ.
רק אחרי שהדובר שלה שחרר את ההודעה המוכנה לתקשורת על העברת פרויקט המטרו מנת"ע לחברת "נתיבי ישראל", ואחרי ששיבחה את ההתקדמות בקו, הודיעה רגב ליו"ר נת"ע מאיה ליקוורניק ולמנכ"ל החברה חיים גליק על המהלך. העברת הפרויקט כך יצוין, אינה תלוי רק בהחלטת השרה רגב, והיא מחייבת גם החלטת ממשלה בנושא. הודעתה של השרה רגב הפתיעה גם את האוצר ורשות החברות, שלא צפויים לתמוך במהלך, שכלל לא תואם עימם.
בהודעה ציינה רגב שנת"ע חרגה מהתקציב המיועד ב-3 מיליארד שקלים, וחרגה בלוח הזמנים ביותר משנה וחצי. רגב, בקדנציה הקודמת שלה כשרת התחבורה, הייתה מי שהביאה לאישור תקציב נוסף בסך 1.1 מיליארד שקלים לנת"ע, והתירה לדחות את הפתיחה מחודש אוקטובר 2021 לנובמבר 2022. כרגע, לא הוכרזו חריגות נוספות בתקציב הפרויקט, אם כי טרם סוכמו העלויות הנוספות של דחיית ההפעלה לחודשים מאי-יוני השנה.
נת"ע אכן לא עמדה בלוח הזמנים ובתקציב הפרויקט. אבל ההתנהלות סביב חוק המטרו שאושר כבר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הקודמת, ולא עבר בגלל סירוב הליכוד לתמוך בו, מראה שלוח הזמנים של הפרויקט החדש לא ממש מטריד את מפלגתה של רגב.
החוק עצמו מכיל לקחים רבים מהעיכובים בעבודות על הקו האדום, מצד רשויות מקומיות וגופי ממשל אחרים, מה שמראה שלא כל האיחור בהשלמת הקו האדום, והירוק והסגול שיבואו אחריו, הוא באשמת נת"ע.
אבל לנת"ע יש בעיה אחרת. את יושבת הראש שלה, עו"ד מאיה ליקוורניק, מינתה מרב מיכאלי. לעומת יו"ר נת"י, פעיל הליכוד ומקורבה של רגב יגאל עמדי, שמונה על ידה בקדנציה הקודמת שלה כשרת התחבורה. בניגוד לרכבת ישראל, שבה מנסה רגב להדיח את המנכ"ל מיכה מייקסנר שנלחם במינויים פוליטיים, בנת"י נבחר כיועץ משפטי לחברה אחיין של איש התקשורת המקורב לליכוד יעקב ברדוגו. מי שישלוט בפרויקט המטרו ישלוט במאות מינויים נוספים, ובתקציב שלפי ההערכות יעבור את סף ה-200 מיליארד שקלים.
אל תפספס
אבל לא מדובר רק במחיר שנשלם על המינויים האלה. ישראל כץ היה הראשון שהעביר בדצמבר 2010 כשר התחבורה את השליטה בפרויקט הקו האדום מידי הזכיין הפרטי שנבחר, לידי חברה ממשלתית. זה נגמר בדו"ח חמור של מבקר המדינה, בהחלפת הנהלת נת"ע, ובעיכוב של יותר משש שנים בפרויקט, שב-2010 הובטח שיתחיל לפעול ב-2017.
פרויקט אחר שבאחריות רגב, המסילה הרביעית באיילון, כבר שילם מחיר כבד בלוח הזמנים בקדנציה הקודמת של רגב, לאחר שהעבירה אותו מרכבת ישראל לנת"י, שאותה קידמה כבר אז. רק ארגון וחלוקה מחדש של העבודה בין נת"י לרכבת הוביל ליציאתו לדרך, לקראת השלמה באיחור של יותר משנתיים, ב-2028.
נת"ע עשתה הרבה טעויות בדרך, אבל דווקא עכשיו, כשצברה כבר ניסיון בעבודות מינהור, בטכנולוגיה של רכבת תחתית ובעבודה עם הזכיינים הזרים, העברת הפרויקט לנת"י שחסרה את הניסיון הזה מהווה פוטנציאל לאיחור נוסף בשל עקומת הלמידה הדרושה.
כבר עכשיו מדובר על פתיחת הפרויקט שאמור להעניק אלטרנטיבה אמיתית לפקקים, שלא יסתיימו בגוש דן, רק חלקית ב-2034 ופתיחה מלאה ב-2037. קווי הרכבת הקלה אמורים לספק הקלה מסוימת, אבל ארגון מחדש של הפרויקט רק יקרב את לוח הזמנים של השלמת המטרו לסוף העשור הבא, ויבטיח לנו עוד עשור וחצי של עמידה בפקקים.