בצה"ל נערכים להידרדרות גם בזירה הימית. לפי הערכות בצה"ל, ארגון הטרור חיזבאללה קלט בשנים האחרונות כלי שיט תת-מימיים נשלטים מרחוק, כלי טיס לא מאוישים, טילים מדויקים, ואף עשרות טילי חוף-ים שמאיימים על כלי השיט של חיל הים, האסדות, ומתקנים רגישים ואסטרטגיים לאורך חופי ישראל.
בין הטילים, קיימת הערכה כי איראן העבירה לידי חיזבאללה את טיל ה"חליג' פארס", טיל בליסטי חד-שלבי נגד מטרות ימיות, בעל טווח של כ-400 ק"מ ובקרוב עשוי להגיע עד ל-700 ק"מ. יש לו ראש נפץ קרבי של 650 ק"ג, ומשולבת בו מערכת ביות המאפשרת לו להגיע לדיוק של שמונה מטרים וחצי.
עוד מזהירים בצה"ל כי קשת האיומים הימיים על מדינת ישראל, הישירים אך גם העקיפים, התרחבו. כיום, האיומים כוללים את עיראק, תימן, סוריה, לבנון ועזה, אך מעל הכול - התגבר האיום מצד איראן. לכן, קיימת כוונה להגביר את העיסוק בה, בדגש על הזירה הימית. אחד ממוקדי תשומת הלב של מערכת הביטחון כיום הוא ספינות אזרחיות-איראניות שעברו הסבה לפעילות צבאית בים אדום, וכוללות טילי חוף-ים, טילי קרקע-אוויר, וכלי טיס לא מאוישים. לכן, חיל הים פועל כבר היום מול איראן ותימן ומעבר לכך.
אל תפספס
בצה"ל מעריכים כי האיראנים קיבלו החלטה להשפיע מעבר למפרץ הפרסי, ולכן מקדמים כלי שיט לים האדום באופן שמאיים לא רק על האינטרסים של ישראל, אלא על צירי סחר ימי שמשפיעים על העולם כולו. לפי הערכות, במעצר של צבא ארצות הברית את כלי השיט בשליחות האיראנים, שביקשו להבריח אמצעי לחימה מהים האדום לארגוני טרור, מעורבת מערכת הביטחון הישראלית בהעברת מידע מודיעיני.
יחד עם זאת, נוצרו בעת האחרונה הזדמנויות רבות בזכות הסכמי אברהם ושיתופי פעולה עם מדינות המפרץ, מדינות אירופאיות וארצות הברית. אולם, עדיין אין נציגויות בכירות של צה"ל בנאט"ו ובצי החמישי בבחריין. במסגרת התוכנית הרב-שנתית, שעל קווי המסגרת שלה יכריע הרמטכ"ל הרצי הלוי עד חודש ספטמבר, ימליץ מפקד חיל הים האלוף דוד סלמה על שילוב רחב יותר של חיל הים בהכרעה הצה"לית.
ב-2022 ביצע חיל הים כחמישים מבצעים מול חופי עזה, בים האדום, בזירה הצפונית מול לבנון וסוריה וביעדים רחוקים יותר; במסגרת המוכנות להידרדרות ביטחונית, במהלכה עלולים לתקוף את בסיסי החיל יש בכל רגע נתון 12 כלי שיט בפעילות ימית. רק בשבוע שעבר, עצרו לוחמי חיל הים והשב"כ דמות פלסטינית בכירה מאוד מרצועת עזה שעסקה בהברחות ממצרים לעזה.
חיל הים יקלוט נחתת ראשונה בשם 'נחשון' בקיץ הקרוב, ובמהלך החורף יקלטו נחתת שנייה. כמו כן, במקביל לבניית צוללות בגרמניה, בניית שלדגים במספנות ישראל וחליף סטי"לים מדגם נירית, יש כוונה להאיץ שימוש בכלי שיט לא מאוישים להתקפה, סיור והגנה, לצד האצה של קליטת כלי בינה מלאכותית שיקצרו תהליכים מבצעיים. לפי הערכה בצה"ל, מל"ט 'השובל' שמשולב בפעילות חיל הים בעומק הים יצליח להרחיב את שעות הפעילות שלו מעבר ל-12 שעות רצופות בזכות פיתוח ייחודי.
בחיל הים מכריזים, כשנתיים לאחר רגע קליטתם של ספינות המגן, כי עד סוף השנה הן יוכרזו בשלבים כמבצעיות וישתלבו בפעילות הביטחונית של צה"ל, כולל כוונה להעביר את אחת הספינות לפעילות בים אדום.
אח"י עוז, אחת מספינות המגן, השתתפה במרץ בתרגיל הבינלאומי "נובל דינה". באותו החודש החלה ספינת המגן אח"י ניצחון למלא משימת הגנת אסדות בים התיכון. על גביה הותקנו תותח 76 מ"מ, כיפה ימית, מערכות לוחמה אלקטרונית, מכ"ם אדיר, טילי ים-ים, מיירט לטווח של 150 ק"מ מסוג LARD (תוצרת התעשייה האווירית). לפי הערכות, עם ההכרזה על מבצעיות כלל ספינות המגן, תוקם רשת כיפות ברזל בים וביבשה, באופן שירחיב את יכולות הגילוי והיירוט של איומים על מדינת ישראל והמים הכלכליים.
במקביל, צה"ל חושף את סרטון יירוט המל"ט האיראני. במרץ 2021, זיהו צוות לוחמים על גבי 'נירית' ספינת טילים מדגם סער 4.5 של חיל הים כלי טיס לא מאויש איראני שטס אל המרחב האווירי של מדינת ישראל. לוחמי הסטי"ל אחזו במטרה והכווינו אליה את מטוסי ה"אדיר" (F-35) שיירטו אותו בהצלחה. חודשיים לאחר מכן ניסה מל"ט איראני נוסף לחדור את המרחב הישראלי, אך הפעם הוא יורט על ידי סטי"ל של חיל הים.
בצה"ל מציינים, כי מאז החלו המחאות נגד המהפכה המשפטית לא דווח בחיל הים על אירועים חריגים של סרבנות, וכל מי שנקרא לשירות מילואים הגיע, למעט מקרים בהם נשלחו מכתבים למפקד החיל.