פינלנד הצטרפה היום (שלישי) באופן רשמי לנאט"ו. זאת, לאחר עשורים שבהם העדיפה להישאר נייטרלית. מדובר בהתרחבות הראשונה של הברית הצבאית, שכללה עד היום 30 מדינות, מאז הצטרפה מקדוניה ב-2020. מוקדם יותר היום, מסר הקרמלין כי רוסיה תיאלץ לנקוט ב"אמצעי נגד" להצטרפות של פינלנד לברית הצבאית, כך על פי שר ההגנה סרגיי שויגו.
שר החוץ הפיני, פקה האוויסטו, השלים היום את תהליך ההצטרפות של פינלנד לנאט"ו על ידי מסירת מסמך רשמי לשר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן במטה נאט"ו בבריסל. נשיא פינלנד, סאולי ניניסטה, מסר כי "שיתוף הפעולה ההדוק בין פינלנד לנאטו ימשיך לייצר ביטחון וגנה עבור המדינות הנורדיות", אך הוסיף כי "יש עדיין לבצע עבודה משמעותית כדי לתאם את ההגנה על פינלנד, כחלק מההגנה המשותפת של נאט"ו". עוד מסר הנשיא כי הוא עובד ללא הפסקה בכדי שגם שוודיה תוכל להצטרף לברית המדינות.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר כי התרחבות נאט"ו, שאותה ביקרה רוסיה במשך שנים - היא איום על הביטחון שלנו ועל האינטרסים הלאומיים של רוסיה" וכי מוסקבה תעקוב מקרוב אחר הצבה של חיילי נאט"ו בפינלנד.
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין השיג את ההיפך ממה שתיכנן באוקראינה וגרם להצטרפות "ההיסטורית" של פינלנד לברית. "פינלנד היום...ובקרוב גם שבדיה תיהפך לחברה מלאה בברית", הוא הוסיף. סטולטנברג הדגיש כי בהפיכתה של פינלנד לחברה בנאט"ו, "אנחנו מצמצמים את המרחב לטעויות של מוסקבה לגבי המוכנות של נאט"ו להגן על פינלנד, וזה הופך את פינלנד לבטוחה יותר ולנאט"ו חזקה יותר".
רוסיה ופינלנד חולקות גבול באורך 1,300 ק"מ, ומוסקבה הודיעה כבר כי תגביר את מספר החטיבות הצבאיות שמוצבות במערבה ובצפון-מערב.
שויגו אמר לצמרת הנהגה הצבאית של רוסיה בפגישה כי החברות של פינלנד "מייצרת סיכונים להתרחבות משמעותית של העימות באוקראינה". הוא הוסיף כי זה לא ישפיע על התוצאה של ה"מבצע הצבאי המיוחד" של רוסיה באוקראינה.
רוסיה טוענת כי אחת הסיבות לכך ששלחה חיילים לאוקראינה בפברואר 2022 היתה כתגובה לאיום של, לדבריה, תוכניות מערביות להשתמש באוקראינה כפלטפורמה לאיום על רוסיה.
שויגו אמר גם כי רוסיה נוקטת בצעדים מעשיים להגביר את היכולת למתקפה גרעינית של שכנתה ובעלת הברית בלארוס. לדבריו, כמה מטוסי קרב בלארוסים יכולים כעת לשאת ראשי נפץ גרעיניים, וכי רוסיה שלחה מערכות טילי איסקנדר לבלארוס.