הממשלה אישרה היום (ראשון) את הקמת המשמר הלאומי תחת המשרד לביטחון לאומי. לפי ההודעה שנמסרה מלשכת רה"מ עולה כי ועדה מקצועית תקבע אם המשמר הלאומי יהיה כפוף למפכ"ל או לגוף אחר, ותדון בסמכויותיו של הגוף. היא תגיש את המלצותיה תוך 90 יום לממשלה. עוד נמסר כי "המשמר הלאומי יטפל במצבי חירום לאומיים, לדוגמת הפרעות במהלך מבצע 'שומר החומות'".
במהלך ישיבת הממשלה בנושא התקיימה התייעצות צדית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר המשפטים יריב לוין בנוגע לקשיים המשפטיים שהקמת המשמר הלאומי כגוף נפרד הכפוף לשר ולא למפכ"ל מעוררת. בייעוץ המשפטי לממשלה אמרו כי אם המשמר הלאומי יוכפף לשר יידרש הליך חקיקה דרך הכנסת.
לפי גורמים שהשתתפו בהתייעצות, נתניהו זעם על הקשיים המשפטיים שהעלו אנשי הייעוץ המשפטי שהתנגדו להצבעה על ההחלטה גם אחרי שנעשו בה שינויים: "הרבה שנים אני בתפקיד ומעולם לא ראיתי התנגדות מכוונת ומגמתית כזו. אתם לא מחפשים פשרה", אמר.
לצורך הקמת הגוף אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי כל משרדיה כדי לממן תוספת של כמיליארד שקלים. בין היתר, הקיצוץ יכלול כ-285 מיליון שקלים בשנה מתקציב משרד הביטחון, יותר ממאה מיליון שקלים מתקציב משרד החינוך וההשכלה הגבוהה וכ-40 מיליון שקלים במשרדי הרווחה והבריאות.
במהלך הדיון רבים משרי הממשלה הביעו תרעומת על הקיצוץ במשרדים החברתיים שמעורר ביקורת ציבורית. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיחו לעשות מאמץ כדי שלא יהיה קיצוץ והתוספת תמומן ממקורות תקציביים אחרים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר לשרים שהתוספת תממן תוספת משכורות לשוטרים ותקנים למשטרה.
במערכת הבטיחון מתחו ביקורת על הקיצוץ הצפוי - במיוחד לאור האיומים המתגברים סביב מדינת ישראל והמוכנות לתקיפה עתידית באיראן. "יש התנגדות נחרצת לכל קיצוץ", מסר גורם ביטחוני. "אין כל כוונה להתיישר להחלטה ומקיימים דיונים בנושא. זה ממש לא סופי".
המפכ"ל קובי שבתאי הביע גם הוא התנגדות להקמת המשמר הלאומי. "כלל לא ברור מהי תכליתה - לא ברור כלל מהי הסיבה שבגינה יש צורך בהקמת גוף ביטחוני נוסף במדינת ישראל שתחומי אחריותו וסמכותו חופפים לאלה של המשטרה", אמר. "דברי ההסבר להצעה אינם כוללים נימוק ממשי כלשהו למהלך מיותר זה. לניתוק המערך המוצע מהמשטרה יהיו מחירים כבדים ביותר שעלולים להגיע עד כדי פגיעה בביטחון האישי של האזרחים. מאידך - למהלך זה לא הוצגו יתרונות כלשהם".
גם בקרב גורמי הרפואה נשמעה התנגדות למהלך. ד''ר זאב פלדמן מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים בשיבא ויו"ר ארגון רופאי המדינה אמר כי הקיצוץ עלול לפגוע בבריאות אזרחי ישראל. "מערכת הבריאות הציבורית שלנו נמצאת בגירעון עמוק של מיליארדים, אזרחים ממתינים לתורים חודשים ארוכים, הצוותים הרפואיים עובדים בעומסים בלתי נסבלים ואנו בעיצומו של משבר עצום המחסור ברופאות ורופאים", אמר. "הקיצוץ הרוחבי אסור שיכלול את תקציב הבריאות כי כל קיצוץ ולו הקטן ביותר. הוא פגיעה קשה בבריאותם של אזרחי ישראל ועשוי לעלות בחיי אדם. הביטחון הבריאות של אזרחי ישראל הוא לא פחות חשוב מהביטחון הלאומי, והפגיעה בו היא לא סכנה עתידית אלא סכנה ברורה ומיידית, ביכולת שלנו לבצע את תפקידו להעניק טיפול הולם לאזרחי ישראל".
במהלך ישיבת הממשלה הביעה שרת המודיעין גילה גמליאל התנגדות לקיצוץ הרוחבי ואמרה: "אני ממש לא מבינה, הכל כאן מיד עכשיו. זה בלתי אפשרי להתנהל כך".
שר החקלאות אבי דיכטר אמר: "תחומי עיסוק מסוימים שמתכוונים להפקיד בידיו של המשמר, כמו פשיעה לאומנית, עלולים להיות הבעת אי-אמון במשטרה, בשב"כ ובגופי הביטחון". נתניהו השיב כי גם רשות הסייבר הוקמה ו"זו לא היתה הבעת אי אמון בשב"כ".
המשנה ליועמ"שית גיל לימון אמר בדיון כי אפשר להקים גוף חדש של משמר אזרחי אך קבל על הדרך החפוזה, ואמר כי תהליך קבלת ההחלטות מסודר יצטרך לעבור דרך חקיקה בכנסת.
עוד בוואלה!
במסגרת ההבנות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על השהיית חקיקת המהפכה המשפטית, נתניהו התחייב לקדם לאלתר את הקמת "המשמר הלאומי" - אותו מקדם בן גביר - ולכך סוכם על תוספת תקציבית מיידית של מיליארד שקלים. התוספת תמומן מקיצוץ רוחבי של 1.5% בכל משרדי הממשלה, כולל מהביטוח הלאומי.
בן גביר שואף להקים את "המשמר הלאומי" תוך הוצאת מג"ב מהמשטרה, הסדרתו כזרוע אכיפה נפרד והכפפת מפקד מג"ב למדיניות השר. זה יאפשר לשר לביטחון לאומי לקבוע את סדרי העדיפויות של מג"ב ובמידת הצורך לנייד כוחות באזורים שונים ברחבי מדינת ישראל.