ממשלת ישראל ה-37 אשר מכונה גם ממשלתו השישית של בנימין נתניהו, הושבעה בדצמבר האחרון ובדרכה להשלים 100 ימים להקמתה. עם סיומם של מאה ימי החסד הגיעה העת להיזכר בארבעת היעדים העיקריים שהציב ראש הממשלה לממשלתו הנוכחית - איראן, ביטחון פנים, טיפול ביוקר המחיה והרחבת מעגל השלום.
ממשלת נתניהו השישית: לפרויקט המיוחד בוואלה! - לחצו כאן
ללא ספק יעדים חשובים, שכל אזרח בין אם תומך בנתניהו או מתנגד לו, יכול להזדהות ולהסכים איתם, אך בפועל קיבלנו ממשלה אחרת לחלוטין העוסקת יום ולילה בדאגה לחברי הממשלה, בחציית קווים אדומים ללא הפסקה ובראש ובראשונה בהצלת ראש הממשלה ממשפטו המתנהל.
במילים אחרות, הצליחו חברי הממשלה והקואליציה ללא כל בושה להצדיק את האימרה ש"הבטחות לחוד ומעשים לחוד", או כפי שחכמים אמרו בעבר "על מילים - אין משלמים מכס". כל מי שיתבונן רגע ביעדי הממשלה או יחזור לקמפיין הליכוד ערב הבחירות יתקשה למצוא את ההפיכה המשטרית או את הרפורמה המשפטית כפי שמכנים אותה בממשלה אשר הפכה בן לילה לדבר הכי חשוב עלי אדמות.
ההבדלים העצומים בין מה שהובטח לנו כציבור לעומת מה שקיבלנו בסוף יכולים רק להזכיר את הסיטואציה שכל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו בה כשרוכש מוצר מסוים ובפועל מקבל מוצר אחר בניגוד למה שהובטח לו, אם במקרה כזה אולי ניתן להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן אז במקרה של הממשלה אין למי להתלונן על הרמאות שנתקל בה הציבור.
פחות משבוע מכינון הממשלה לקח לשר המשפטים יריב לוין להכריז על הרפורמה שלו להשתלטות על מערכת המשפט, פחות משבוע והדבר הכי בוער הוא לא היעדר ביטחון הפנים, לא הטיפול ביוקר המחיה ואפילו לא איראן שממנה עשה נתניהו קריירה שלמה אלא פשוט טיפול במערכת המשפט, שלא תמיד מיישרת קו עם חלק ממשאות נפשם והזיותיהם של חברי הממשלה. וככה במקום לקבל ממשלה מתפקדת הדואגת יום ולילה לאזרחי המדינה כפי שקורה בכל מדינה נורמלית - קיבלנו בפועל מדינה בכאוס.
חוסר היכולת של חברי הממשלה להיוודע לגבולות הכוח הביאה אותם למחשבה שהם יכולים לדרוס כל מה שזז כדי לממש את החזון של השתלטות על מערכת המשפט, וככה בעצם כאוס נוצר. השלטון מסרב בתוקף לראות את האזרחים וצרכיהם היומיומיים או את החשש האמיתי הקיים בקרב רוב האזרחים מקץ הדמוקרטיה וקידום שלטון עם מערכת משפט כנועה. אגב, מדובר באותה מערכת משפט ואכיפת חוק שבליכוד בראשות נתניהו לא הפסיקו להלל עם הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
במקום שהממשלה תעסוק בטיפול ביוקר המחיה ובמחירים שלא מפסיקים לעלות או במחירי הדיור שממשיכים להרקיע שחקים מאז כניסת נתניהו ללשכת ראש הממשלה ב-2009, קיבלנו ממשלה שהולכת עם הראש בקיר לקראת משבר בהיי טק ובמשק. במקום להתנהל בחוכמה ובשיקול דעת, קיבלנו פיזור כספי ציבור על חברי הקואליציה והסקטורים התומכים בהם ללא כל מחשבה איך זה עלול להיגמר. במקום שהממשלה תפעל להרחבת מעגל השלום וטיפול בגרעין האיראני, קיבלנו התחממות ביחסים בין איראן לסעודיה, התכתשות בטוויטר עם הממשל האמריקני ולא מעט מדינות המסרבות להזמין את נתניהו לבקר אצלן מה שרק ממחיש שאין לישראל שום מדיניות חוץ אלא יש שליפות מהמותן ושרים שלא יודעים לשתוק.
במקום טיפול בביטחון הפנים והחזרת הביטחון לרחובות, נוכחנו לדעת שמדובר במס שפתיים ותו לא לאור העובדה ש-8 נשים נרצחו מתחילת השנה והקואליציה מנגד עצרה את קידום חוק האיזוק האלקטרוני שלא לדבר על האלימות המשתוללת בחברה הערבית עם 41 קורבנות מתחילת השנה, פי 2 מהתקופה המקבילה אשתקד - כנראה שזו התוצאה כששמים באחד המשרדים החשובים במדינה אדם כמו איתמר בן גביר העסוק 24/7 בתשומת לב תקשורתית ורדיפת לייקים ברשתות החברתיות.
לבסוף, אין מניעה מקידום רפורמה משפטית כשהיא נעשית בשיקול דעת ומתוך מחשבה עמוקה אך לא לדורסנות והכאוס האלה פיללנו. וכן, זו לא בושה להקים ממשלה שפועלת למען כלל אזרחי המדינה ולא אך ורק למען חבריה.
ממשלת נתניהו השישית: לפרויקט המיוחד בוואלה! - לחצו כאן