וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זה נס! יש הסבר מדעי איך משה רבנו קרע את ים סוף עבור בני ישראל - והוכחות איפה זה קרה

חוקרים שיחזרו שילובי רוח וגלים שיכולים היו לייצר נתיב יבש בתוך הים - כפי שמתואר בספר שמות והגיעו למסקנה מפתיעה: הם גילו כיצד קריעת ים סוף, כפי שמתוארת בתנ"ך, יכולה הייתה לקרות במציאות (ולמה זה לא היה בכלל בים סוף)

הטריילר לסרט "עשרת הדיברות"/The Ten Commandments - Movie Trailer

קריעת ים סוף עבור בני ישראל בזמן יציאת מצרים נחשבת לאחד מהנסים המכוננים בתולדות העולם בכלל והיהדות בפרט. כעת יתכן שהמדע המודרני הגיע להישג שאם הוא נכון אז הוא מופלא כמעט באותה מידה - הבנה כיצד ייתכן שמשה רבנו קרע את ים סוף כדי שבני ישראל יחצו אותו והיכן בדיוק זה קרה.

סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים רבים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר וכמובן קריעת ים סוף. המסורת היהודית מתייחסת לתיאור המקראי כאל דיווח מדויק על מעשים שקרו, ומנגד ארכיאולוגים וחוקרי מקרא מנסים לענות באופן מדעי, ללא קבלת ההסבר של "נס אלוהי" על שאלות כגון האם ומתי התרחשה יציאת מצרים, מתי נכתבו הסיפורים אודותיה ועל-ידי מי, ומהי מידת מהימנותו של הטקסט המקראי כמקור היסטורי.

איך זה קרה?

גיף יציאת מצרים וקריעת ים סוף. Giphy
גיף יציאת מצרים וקריעת ים סוף/Giphy

כך למשל, מדענים וחוקרים רבים ניסו במשך עשרות שנים לשחזר את תעלומת יציאתם של בני ישראל ממצרים והתחמקותם מחיל הפרשים המצרי שרדף אחריהם. בגרדיאן הבריטי דווח כבר ב-2010 שחוקרים מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספרי (NCAR) ומאוניברסיטת קולורדו בבולדר (CU) טוענים שהשתמשו במדול ממוחשב כדי לשחזר את שילובי הרוחות והגלים השונים שיכלו לייצר את המעבר היבשתי המתואר בספר שמות.

הסוד? פשוט תשכחו מים סוף. המסקנה שלהם היא שיש להעביר את זירת הבריחה של בני ישראל לדלתא של הנילוס. החוקרים קבעו כי רוח מזרחית חזקה הנושבת בלילה, הייתה יכולה להדוף את המים בלגונה חופית בצפון מצרים זמן רב מספיק כדי שבני ישראל יוכלו לחצות את מישורי הבוץ החשופים לפני שהמים יעלו חזרה ויטביעו את פרשי פרעה.

זה ההסבר שלהם

"הסימולציות שלנו תואמות באופן די הדוק את המתואר בתורה", אמר קארל דרווס, המחבר הראשי של המחקר, בהצהרה שפרסם אז. "ניתן להבין את פרידת המים לשתי חומות באמצעות דינמיקה של נוזלים. הרוח מניעה את המים באופן שתואם את החוקים הפיזיקליים, יוצרת מעבר בטוח עם מים משני הצדדים ואז פתאום מאפשרת למים לזרום חזרה פנימה".

דרווס, שבילה שנים בחקר הסיפור המקראי, הסתמך על מחקרים קודמים על הגיאוגרפיה העתיקה של האזור כדי לשחזר את המיקומים והעומקים האפשריים של נתיבי מים שונים בדלתא של הנילוס. הוא השתמש בהדמיות מחשב כדי לנסות ליצור מחדש את התנאים שאולי סחפו את המים כדי לחשוף אדמה יבשה. עבודתו, שפורסמה בכתב העת המקוון PLoS ONE, היא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר על השפעות הרוח על עומק המים, והשפעתם של טייפונים באוקיינוס השקט על נחשולי סערות.

הוא שלל את ים סוף כמיקום החצייה של בני ישראל מכיוון שהוא זורם מצפון לדרום - מה שלא מתאים לתיאור התנ"כי של יציאת מצרים לפיה רוח מזרחית סחפה את המים לצד אחד. בסופו של דבר הוא הגיע למסקנה שרוחות יציבות של 100 קמ"ש ממזרח מעל אגם ששוחזר דיגיטלית לאורך הים התיכון ליד פורט סעיד של היום היו יכולות לסחוף את המים בחזרה לחופים המערביים ולחשוף מישורי בוץ רחבים וליצור מעבר יבשתי שיישאר גבוה ויבש במשך ארבע שעות.

חוקרים אחרים כבר ניסו בעבר לשחזר את אחד האירועים המסתוריים ביותר המתוארים בתנ"ך. חלק מהמחקרים הקודמים שיערו כי צונאמי יכול היה לגרום לנסיגה מהירה והתקדמות של ים סוף - אבל זה לא מסתדר עם התיאור בתנ"ך של פרידה הדרגתית של הים בן לילה תחת רוח מזרחית חזקה.

תיאוריות אחרות כללו שקיעת רוחות חזקות שמורידות את מפלס המים באזור אחד. מחקר רוסי העלה את האפשרות שרוחות בעוצמה של הוריקן מכיוון צפון-מערב היו יכולות לחשוף שונית קטנה ליד תעלת סואץ של ימינו שהייתה מאפשרת לבני ישראל לחצות אותה. החוקר דרווס שלל את האפשרות הזו וציין שבני ישראל היו עפים לכל עבר על ידי הרוחות החזקות הללו, ובנוסף בספר שמות הוזכרה בפירוש רוח מזרחית.
"אם אתה רוצה להתאים את ההסבר לתיאור המקראי, אתה צריך את רוח ממזרח", אמר דרווס לדיסקברי ניוז.

האם אתם מאמינים שסיפור קריעת ים סוף קרה באמת?

בוודאי, זה כתוב בתורה
אולי
אין מצב
7802 משתתפים
האם נמצא המקום בו נחצה ים סוף?. Doubting Thomas Research Foundation, צילום מסך
האם נמצא המקום בו נחצה ים סוף?/צילום מסך, Doubting Thomas Research Foundation

עוד על יציאת מצרים
היסטוריון טוען: סיפור יציאת מצרים קרה במציאות וזה השם האמיתי של האדם המכונה "משה רבנו"

זה כנראה ההסבר הכי מופרך ששמענו ליציאת מצרים


"מצאנו את המקום בו משה רבנו ובני ישראל חצו את ים סוף"

באתר Archeological Evidence For The Red Sea Crossing טוענים שישנן גם הוכחות ארכיאולוגיות לאמיתות הסיפור והם כותבים שאם מחפשים במפה מיקום חוף גדול מספיק כדי ש-2 מיליון אנשים יחנו בו במפרץ, יש רק תשובה אחת: נואיבה. החוף בנואיבה גדול להפליא ויכול היה להכיל מספר רב של אנשים בתקופת משה.

ההוכחות שזה קרה בנואיבה

מחקר אחר שפורסם לפני כשלוש שנים טוען שבני ישראל חצו את ים סוף מנואיבה דרך מפרץ אילת אל ג'בל אל-לווז שבערב הסעודית, שכבר נטען בעבר שזהו הר סיני המקראי בו קיבל משה את לוחות הברית.

ב"דיילי סטאר" הבריטי דווח כי חוקרים, ובראשם האנליסט ריאן מאורו, פירטו את ממצאיהם בסרט התיעודי "למצוא את הר סיני: הר סיני האמיתי בערב הסעודית". מאורו והצוות שלו סבורים שהר ג'בל אל-לווז שבערב הסעודית הוא הר סיני וכי בני ישראל עשו את הדרך אליו מנואיבה, השוכנת בצדו המזרחי של חצי האי סיני. הם מאמינים בסיפור חציית ים סוף וטוענים שבני ישראל חצו דרך "גשר ארץ" הנמצא בעומק של כ-33 מטרים ורוחבו כ-13 ק"מ.

מאורו ציין: "בנקודה הזאת בני ישראל נתקעו, עם הרים משני הצדדים, הים האדום מולם וצבאו של פרעה מאחוריהם. באופן מדהים, קיים נתיב מעבר מתחת למים ממצרים לערב הסעודית שרוחבו כ-13 ק"מ, מה שיכול לאפשר ל-3 מיליון הנפשות לעבור דרכו בבטחה. הדרך אינה תלולה מדי ובני ישראל יכלו לעבור דרכה בקלות אם הים נחצה לשניים". החוקרים מאמינים גם כי תצורות האלמוגים באזור הנן יוצאות דופן ומזכירות מרכבות ששקעו כשהים הכה בצבא פרעה.

צפו בסרט המלא "למצוא את הר סיני"

בסרט התיעודי טענו כי נואיבה תואמת במדויק לסיפור יציאת מצרים וכך גם המרחק (120 ק"מ) מהיבשה אליה הגיעו אחרי חציית ים סוף ועד הר סיני לכאורה. הם מאמינים שג'בל אל-לווז הוא הר סיני המקראי גם בזכות ציורי מערות של עגלים שנמצאו במקום ומתאימים לסיפור המקראי על עגל הזהב.

ב- 1978 התגלו שני עמודי גרניט תואמים משני צדי מפרץ ים סוף, אחד התגלה בחוף בנואיבה (שהייתה אז בשליטת מדינת ישראל) כשחלקו בתוך המים והכתב שהיה עליו נשחק כמעט לגמרי, והשני נמצא בצידו השני של המפרץ בצד של ערב הסעודית - כשעל העמוד הזה נשארו עדיין כתובות בעברית שכללו את המילים: "מצרים, מתו, שלמה, אדום, פרעה, משה, מים ויהוה"

ההנחה היא שעמודי הגרניט (בגובה חמישה מטרים כל אחד) הונחו שם על ידי שלמה המלך 400 שנים לאחר יציאת מרצים, לציון אתר חציית ים סוף. הסיבה העיקרית להנחה הזו נובעת מכך שהנמל של שלמה המלך היה בקצה הצפוני של המפרץ במקום בו נמצאת היום אילת, והוא הכיר היטב את איזור חציית ים סוף שכן המקום היה ממש ליד, כפי שכתוב בספר מלכים א', פרק ט: "וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן-גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת-אֵלוֹת, עַל-שְׂפַת יַם-סוּף--בְּאֶרֶץ אֱדוֹם". למעשה ייתכן שבתנ"ך מוזכר אותו עמוד: "בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַיהוָה, בְּתוֹךְ, אֶרֶץ מִצְרָיִם; וּמַצֵּבָה אֵצֶל-גְּבוּלָהּ, לַיהוָה. וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: כִּי-יִצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה מִפְּנֵי לֹחֲצִים, וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם" (ישעיהו פרק י"ט).

עמוד הגרניט שנמצא בנואיבה. evidence-for-the-bible.com, צילום מסך
עמוד הגרניט שנמצא בנואיבה/צילום מסך, evidence-for-the-bible.com

לעומת זאת, היסטוריונים רבים נותרו בלתי משוכנעים מהראיות שהוצגו בפניהם עד כה, ואינם מאמינים בסיפור יציאת מצרים כולו. הם מאמינים שהסיכוי שהר סיני נמצא באזור זה הוא קלוש כי המרחק בין ארץ גושן לג'בל אל-לווז אינו תואם למעשה את הכתוב במקרא בדבר קרבתו של הר סיני לארץ מצרים ואת תיאור מסעו של עם ישראל בחצי האי סיני. חוסר הראיות גרם לרבים לפקפק בסיפור יציאת מצרים או בכלל בשעבודם של בני ישראל במצרים העתיקה וקיומו של משה רבנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    7
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully