אור אשכר בן ה-32, שנפצע אנוש בפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב ב-9 במרץ, הלך לעולמו היום (שני), לאחר שבוע וחצי בהם היה מאושפז בבית החולים איכילוב בתל אביב. אור דיבר עם בת זוגו תוך שהתארגן לחתונה אליה היה אמור ללכת, ובדרך למקום החגיגה נפצע בפיגוע עם שני חבריו.
נאטאלי אשכר, אמו של אור, ספדה לו: "כבה לנו היום אור נדיר באיכותו, שהרעיף רק טוב, אהבה ונתינה על כל מי שנקרה בדרכו". היא מסרה תודות לבית החולים איכילוב, לחבריו של אור ולעם ישראל. בת זוגו של אשכר, לי מנחם, גם ספדה לו בפוסט באינסטגרם שהעלתה: "נכנסת לחיים שלי כשאיבדתי תקווה באהבה. אני מתנחמת בזה שאני יודעת איזה אושר חווינו בחודשים האחרונים. הלכת מפה עם לב שיודע אהבת אמת. אני מבטיחה לחיות כמו שאתה היית רוצה שאחיה, באורך ולא בצילך".
אור נולד ב-1990 בירושלים, בגיל שנה עברה משפחתו לצור הדסה ושם גדל. הוא למד בבית הספר היסודי "עין הרים", בחטיבת הביניים "חוות הנוער", שם למד בכיתת ספורטאים מצטיינים, בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. אשכר שירת כלוחם בפלח"ן גבעתי, ועם שחרורו השלים תואר ראשון ושני במנהל עסקים. בשנים האחרונות עבד במספר חברות הייטק. אור היה ידוע באהבתו לטיולים, והתחרה במספר מרתונים, בהם גם תחרויות "איש ברזל" רבות, כולל האחרונה בהוואי.
עוד בוואלה!
"כל מי שנחשף אליו התאהב בו מהרגע הראשון", אמר עליו נמרוד כהן, חבר ילדות של אור. "החבר הכי טוב של כל אחד מהסובבים שלו, תמיד שם את הסביבה שלו לפניו, לא משנה איפה הוא בעולם, באיזה שעה ובאיזה יום. כואב הלב שטובי בנינו לא איתנו. הוא נלחם עד הרגע האחרון כמו שרק מתאים לו וליעדים הבלתי אפשריים שכל פעם הציב לעצמו והצליח להשיג".
יחד עם אור נפצעו בפיגוע שני חבריו, רותם מנסנו, באורח קשה, ומיכאל אוסדון, באורח בינוני-קל. אוסדון שיחזר את ליל הפיגוע, "הלכנו בדיזנגוף מצפון לדרום, בדרך לחתונה של חבר קרוב - וממש בהגעה לצומת אחד החברים שלי שהיה משמאלי קיבל כדור מאחורה", סיפר. "לאחר מכן המחבל עבר לצד שלי גם וירה בי כדור מאחורה. הזזתי את הראש - והלחי שלי נפגעה ולא הראש. הוא ירה עוד כדור אחד בחבר השלישי".
"אני רוצה להגיד תודה לעם ישראל על התמיכה ב-11 הימים האחרונים, על התפילות והאמונה שאור יתעורר", הוסיף אוסדון, "לצערי אנחנו מסיימים את האירוע בצורה טראגית, אבל אנחנו יוצאים ממנו מאוד מחוזקים כי אנחנו יודעים שאור היה רוצה שנמשיך לחיות. הוא בחר בחיים, טייל בכל נקודה בעולם, תמיד שם מטרות ויעדים לא הגיוניים. לפני ארבע שנים הוא החליט להתחרות באיירון מן ולקח את האתגר המטורף הזה על עצמו", סיפר חברו של אור, "הוא התחרה שלוש פעמים ואבא שלו דחף אותו ונתן לו מוטיבציה. לאחר שהוא נפטר, אור החליט שעד שהוא לא מתקבל לאליפות העולם הוא לא נח. בתחרות הבאה שלו כבר עמד בקריטריון העולמי. אור ייצג נחישות, ענווה, צניעות ואמונה במטרה"
"ב-11 הימים האחרונים אור נתן לכולם את ההבנה שאנחנו רוצים לבחור בחיים ולהמשיך את הדרך שלו, דרך של נתינה ואהבה. הכמות הבלתי נתפסת של אנשים שהוא היה מרכז כובד מאוד רציני עבורם ומקום שמייצר חיוביות ואנרגיה", שיץף אוסודון, "אנחנו נמשיך את הרוח שלו ונעשה הכול כדי להנציח אותו ולהישאר קרובים אחד לשני כי זה מה שהוא היה רוצה. אפילו בימים האחרונים שלו הוא נשאר יפה, אציל וחזק. נמשיך הלאה יחד ונתמודד עם הכאב העצום הזה".
הנשיא יצחק הרצוג מסר, "הלב נקרע ממותו של אור אשכר שנפצע אנושות בפיגוע בדיזינגוף. לפני מספר ימים שוחחתי עם אמו האמיצה ויחד עם כל עם ישראל התפללתי להחלמתו. שולח תנחומים למשפחתו, בת זוגו ואוהביו בשעה קשה זו".
פרופ' רוני גמזו, מנהל המרכז הרפואי איכילוב, הודה למשפחתו של אור על כך שבחרו לתרום את איבריו אחרי מותו. "אור הגיע אלינו לאחר החייאה ממושכת בשטח שהמשיכה בבית החולים ומיד הורד לחדר ניתוח שם כנגד כל הסיכויים, הצליחו הרופאים לייצב את מצבו. לצערנו, עוצמת הפגיעות היתה קטלנית ולאחר מאבק הירואי של ימים ארוכים, בהם ראינו מלחמה של איש ברזל על חייו, נאלצנו לקבוע את מותו", מסר.