היועצת המשפטית לממשלה הגישה אמש (רביעי) לבג"ץ את תגובתה לבקשה למתן צו ביניים בעניין התיקון לפקודת המשטרה. הבקשה העלתה טענות ביחס למעורבות השר לביטחון לאומי בנוגע למימוש חופש המחאה וזכות ההפגנה.
בתגובה אומרת היועצת כי קיים חשש ממשי שהתנהלותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר "חצתה את הגבול והיה בה כדי להתערב, או להוות ניסיון התערבות בשיקול הדעת המקצועי והעצמאי הנתון לדרג הפיקודי במשטרת ישראל בשטח, וזאת גם בזמן אמת".
היועצת אמרה כי "עמדתו העקבית של הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שזו שוקפה לאורך השנים בחוות דעת שונות, היא כי השר לביטחון לאומי רשאי להתוות מדיניות כללית עבור משטרת ישראל, אך אין הוא רשאי להתערב באופן הביצוע האופרטיבי והמבצעי של המדיניות, לרבות בדרך של מתן הנחיות קונקרטיות אגב התרחשותם של אירועים פרטניים". אלה, לדבריה, נתונים לשיקול דעתו של הדרג המקצועי במשטרה בלבד. התיקון לא העניק, להשקפתה, לשר את האפשרות להתערב בשיקול הדעת המבצעי.
ואולם התיקון עצמו, לדבריה, "מעורר חשש משמעותי להפרת נקודת האיזון הראויה בין סמכותו של השר לקבוע מדיניות לבין עצמאות המשטרה, תוך פגיעה בעצמאות המשטרה, שהיא אבן יסוד במשטר דמוקרטי". התיקון, אומרת היועצת, עלול, הלכה למעשה, להוביל להתערבות הדרג הפוליטי באירועים מבצעיים-קונקרטיים ולעירוב שיקולים פוליטיים "בתחומים הרגישים ביותר, הקשורים לזכויות האדם הבסיסיות".
היא ציינה, בין השאר, את באירועי מחאה שהתקיימו בירושלים ב-23 בפברואר, שבמהלך התרחשותם: "הבהיר השר בפומבי את חוסר שביעות רצונו מאופן התנהלות המשטרה באותו האירוע, והודיע כי יזמין את מפקד מחוז ירושלים לבירור בעניין זה".
מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את הבקשה לצו ביניים, נמסר: "דבריה הנוקבים של היועצת המשפטית מדברים בעד עצמם. בכסות קביעת מדיניות כללית, בן-גביר מתערב בהחלטות מבצעיות של המשטרה ביחס להפגנות נגד ההפיכה המשטרית וחורג מסמכותו. בבג"ץ תלויה ועומדת העתירה שלנו ובה הדרישה להחריג מהחוק את סוגיית ההפגנות ולא לאפשר לשר להתערב, גם לא באמצעות קביעת מדיניות".