הרפורמה המשפטית היא מסך עשן, הכול מכוון לדבר אחד - ביטול עילת הסבירות

מבחינת בנימין נתניהו, מטרת מרבית הצעות החוק החוסות תחת "הרפורמה המשפטית" היא להוות מסך עשן. לנתניהו אין ומעולם לא היה עניין מיוחד בנטילת הסמכות להתערב בחוקי יסוד מבית המשפט העליון, גם לא בהגבלת סמכות בית המשפט לבטל חוקים רגילים. בניגוד לסברה הרווחת, לנתניהו עצמו גם אין אינטרס כה גדול בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. מבחינתו, יש רק סעיף אחד שהוא בבחינת "יהרג ובל יעבור" - הסעיף שעניינו בביטול עילת הסבירות.

עילת הסבירות היא זו שמקנה לבית המשפט את הסמכות לפסול החלטות ממשלה הלוקות בחוסר סבירות קיצוני, ובכלל זאת, כאלו הנגועות בניגוד עניינים. וכך קובע, בין היתר, סעיף 15ב' לתיקון חוק יסוד: השפיטה המונח עתה על שולחן הכנסת כחלק מהרפורמה - "ביקורת סבירות שיקול הדעת של הממשלה נתונה בידי הכנסת. לא יפסול בית משפט, לרבות בית המשפט העליון החלטה של הממשלה, שר משריה, רשות הנתונה לאחריותם או כל מי שפועל מטעמם על יסוד מידת סבירותה, תהא אשר תהא לטעמו. פסילת החלטה בסעיף זה: פסילה מלאה, חלקית, או הגבלת תוקף של החלטה, לרבות החלטה על מינויו של אדם, או של הימנעות מקבלת החלטה כאמור".

ישאל השואל, מה עניין לו לנתניהו, דווקא בביטול עילת הסבירות? כידוע, נתניהו עומד לדין בגין שלוש פרשיות שונות המייחסות לו שורת עבירות פליליות ובכלל זאת, עבירות של קבלת טובות הנאה, מרמה והפרת אמונים, ועבירות של לקיחת שוחד. אם יורשע, ובהתאם לתקדימי ענישה, עתיד להיגזר עליו עונש של מספר שנות מאסר.

נתניהו מבין היטב שגורלו המשפטי אינו מצוי בסקרי דעת קהל, או בהצהרות לוחמניות של שריו. גורלו מצוי בידיהם של ארבעה שופטים, ובהם בלבד. שני שופטי בית המשפט המחוזי, ושני שופטי בית המשפט העליון שידונו בערעורו (שכן, על פי הדין, די בדעת רוב של שניים מתוך שלושה, בכדי לבסס פסק דין מרשיע). שופטים אלו אינם ניתנים להשפעה זרה. הם יכריעו את הדין בהתאם למה שרואות עיניהם ובהתאם למיטב שיפוטם המקצועי.

כיוון שכך, במבט מפוקח, בפני נתניהו ישנו נתיב אחד בלבד שממנו עשויה לצמוח ישועתו (להוציא כמובן את האפשרות שיזוכה מן הדין מטעמים עניינים). נתיב זה מתחיל ומסתיים ביועץ המשפטי לממשלה.
היועץ, כמי שעומד בראש התביעה הכללית הינו בעל הסמכות העליונה להחליט על חזרה מאישום, תיקון כתב אישום, התליית הליכים (שפירושה המעשי הוא ביטול המשפט) והגעה להסדר מקל במיוחד שיאפשר, בין היתר, את המשך כהונתו.

אלא מהי? על פי המצב המשפטי הנוכחי, בפני נתניהו עומדת משוכה בלתי עבירה. אם הממשלה תורה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה לצורך מינוי יועץ חדש (איש אמונו של נתניהו), חזקה על בית המשפט העליון שיפסול את הפיטורין והמינוי החדש בשל היותם בלתי סבירים באופן קיצוני ונגועים בניגוד עניינים מובהק. מכאן הצורך האקוטי של נתניהו לבטל את עילת הסבירות, כאמצעי למנות יועץ משפטי משלו, ולמלט עצמו מאימת הדין.

זהו המהלך. זה תכליתו. מבחינתו, כל המרבה רעשים ביחס להיבטים האחרים של הרפורמה, הרי זה משובח. באופן זה מוסתת תשומת הלב מהעיקר. מהסעיף שעניינו בביטול עילת הסבירות. הטו אוזנכם למאורעות הימים הבאים. ראשי הקואליציה עתידים לגלות נכונות כזו או אחרת לקיום פשרות בתכני הרפורמה. אולם, סעיף ביטול עילת הסבירות יותר על מכונו. ממנו לא תהיה תזוזה. בנפשו של נתניהו הדבר (תרתי משמע).

וכך, בשעה שמרבית תשומת הלב הציבורית מתמקדת בסעיפי החוק שעניינם חוקי יסוד, הליך בחירת שופטים, וכדומה, התיקון החקיקתי שיבטל את עילת הסבירות עשוי לעבור כמעט בקול חרישי. הו אז, ובסמוך לאחר מכן, תתכנס בוודאי ממשלת ישראל ותודיע על משבר אמון חריף בינה לבין היועצת המשפטית. כזה שאינו מאפשר עוד את המשך כהונתה. היועצת תפוטר. ימונה אחר במקומה. בית המשפט העליון יהיה חסר סמכות להתערב. היועץ החדש ימנה ועדה פנימית לבדיקת תיקי נתניהו (או מהלך קונדסי אחר שתכליתו לשוות לדברים נופך ענייני).

וכך, ביום אביבי אחד, יכנס היועץ הנכנס מסיבת עיתונאים שבה יודיע על החלטתו לבטל את כתב האישום, להתלות הליכים או להגיע להסדר טיעון מקל במיוחד (בחרו את האופציה הטובה בעיניכם). המהלך יושלם. נתניהו, בדומה לשחקן שח מט מיומן, יפטיר בוודאי חיוך של ממתיק סוד. הסדר בא על כנו. הרפורמה הושלמה. עתה, כך יגיד, בשלה העת לפיוס לאומי.

דותן רוסו הוא ד"ר למשפטים, עורך דין, פרקליט בפרקליטות המדינה בעבר, וכיום מרצה למשפט ופילוסופיה בקנדה