מתברר שחלקן של נשים בעולם הקניין הרוחני הוא נושא שכמעט ולא נחקר לעומק. רק בשנים האחרונות החלו לצוץ כמה מחקרים ראשוניים והם מלמדים כי אמנם נשים רשמו התקדמות רבה בעשורים האחרונים, אך הדרך אל שוויון מגדרי בפיתוח המצאות ויצירות חדשות עוד רחוקה. זאת על אף שנשים מהוות כחצי מהאוכלוסייה ובמונחים של מאגר כישרון, מדובר על בזבוז משאב בלתי נתפס.
לקראת יום האישה הבינלאומי עולה השאלה מה חלקן של נשים במהפכת החדשנות? מה חלקן של נשים בפיתוחים והמצאות חדשות? ואיך כל זה משליך על ייצוג שוויני? תחילה נבין את עומק הבעיה: במחקר שנערך על-ידי משרד הקניין הרוחני בבריטניה עלה כי בין השנים 1998 ל-2017 שיעור הנשים הממציאות בעולם כמעט הכפיל את עצמו ועלה מ-6.8% ל-12.7%, וכי מספר בקשות הפטנט שכללו לפחות אישה ממציאה אחת עלה מ-12% ל-21%.
כמובן שהשינוי איננו אחיד מבחינה גיאוגרפית או מבחינת תעשייה. בין הארצות שנבחנו במחקר הבריטי, סין רשמה את הזינוק הגדול ביותר במספר נשים ממציאות בשנות המחקר. עוד התברר כי נשים ממציאות חזקות במיוחד בתחומי הביוטכנולוגיה, הכימיה האורגנית והפארמה, כאשר כמעט מחצית מבקשות הפטנטים בתחומים אלה היו במעורבות נשים.
מחקר של WIPO, ארגון הקניין הרוחני העולמי, משלים את המחקר הבריטי ומעלה כי חלקן של הנשים הממציאות בבקשות פטנט בין-לאומיות עלה מ-15.5% בשנת 2020 ל-16.5% ב-2021. בימים הקרובים צפויים להתפרסם הנתונים לגבי 2022.
אך מוקדם מידי לשמוח. על אף הגידול שנרשם בחלקן של נשים ממציאות בשנים האחרונות, הגעה לשוויון מגדרי בתחומי החדשנות והקניין הרוחני עוד רחוקה - בקצב הנוכחי, לפי WIPO, נגיע לשוויון מגדרי רק בשנת 2053. משמעות הדבר היא החמצה של פוטנציאל אנושי עצום בתחומי המחקר והפיתוח, שחיוניים לכל חברה וכלכלה, ומעל הכל - אי מיצוי הפוטנציאל האינדיבידואלי של נשים ברחבי העולם שסובלות מתת ייצוג מחפיר ביחס לחלקן באוכלוסייה.
לא במקרה ארגון הקניין הרוחני העולמי, שמכנה את עצמו בצדק "רשות החדשנות העולמית", החליט השנה לגשת לבעיה הגלובלית הזו ולקיים את יום הקניין הרוחני העולמי, שיחול ב-26 באפריל, בסימן "נשים וקניין רוחני". בנימוקים לבחירת הנושא נכתב כי "נשים מעטות מדי משתתפות במערכות הקניין הרוחני. זה אומר שהן לא נהנות מיתרונותיו, וכשנשים מפסידות - כולנו מפסידים".
מטרת היום היא לעודד יותר נשים ממציאות, יוצרות או יזמיות להשתמש בכלי הקניין הרוחני כדי להגן על המצאותיהן ולהוסיף ערך לעבודתן, כך שיוכלו לפתח טכנולוגיות רבות וטובות יותר, להקים יותר עסקים בהובלה נשית ולתמוך בהתאוששות הכלכלות בעולם. נשמע שאפתני? לא בהכרח.
בישראל טרם נערך מחקר מקיף בנושא, אך ראוי לציון כי רשות הפטנטים הישראלית הקימה לאחרונה בצעד מתבקש אגף לקידום נשים בקניין הרוחני, אך יש להניח שהמספרים כאן לא שונים מהותית מבמדינות אחרות. אפשר להסיק זאת מנתונים אחרים: למשל, אנחנו יודעות מנתוני רשות החדשנות שמיזמים טכנולוגיים בהובלת נשים בישראל מהווים בסביבות 8% מכלל היזמות הטכנולוגית, ושאחוז המיזמים של נשים שהוגשו לרשות החדשנות בשנים 2018-2017 עמד על כ-10% מכלל הבקשות במסלול חברות מתחילות.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אנו למדות כי נשים היו פחות משליש מכלל השכירים בענף הייטק הישראלי ב-2021. מסקר שערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) במאי 2022, עלה שחלקן של הנשים בתפקידים הטכנולוגיים בענף נמוך מהייצוג שלהן בכלל התפקידים והוא 26% בלבד.
מילה טובה מגיעה למוסדות המחקר והאקדמיה, להם תפקיד חשוב בהגדלת ייצוג הנשים בתחומי החדשנות והפטנטים, שמהמחקר של WIPO עולה כי בקשות פטנט שהוגשו על-ידי מוסדות מחקר ואוניברסיטאות הכילו את השיעור הגבוה ביותר של נשים - 24.3% ו-23.9% בהתאמה. במונחי עשור, מוסדות אלה רשמו את הגידול הגבוה ביותר של נשים ממציאות בעשור הקודם - 5.3%.
עוד בוואלה!
איך נשתתף במשחק?
אז מה צריך לעשות כדי להעצים את הנוכחות והייצוג של נשים בעולמות החדשנות ואיך הקניין הרוחני אמור לסייע לנו במשימה?
התשובה, בפשטנות, היא שקניין רוחני מאפשר לנשים להשתתף במשחק. כבעלת קניין רוחני בחברה, אני מייצרת נכסים, משביחה את ערך החברה וגם צוברת לעצמי מוניטין וכוח מיקוח, במיוחד בעולמות המחקר והפיתוח, אך לא רק. כיזמית, קניין רוחני מאפשר לי להוביל מהלכים מסחריים משמעותיים שייקחו את המיזם שלי קדימה, באמצעות השקעות, הנפקות ושותפויות אסטרטגיות, וכך להגדיל את כמות המיזמים בהובלה נשית.
כל אלה ועוד הם הסברים לסיבה שקניין רוחני הוא ראי נפלא לחלק היחסי של נשים בעולמות היזמות והטכנולוגיה, והוא גם כלי עבודה לייצור שוויון.
יחד עם זאת שינוי רוחבי יתחיל מהבסיס ולממשלה תפקיד חשוב בכך. דוגמה לכך היא בהעלאת שיעור הנערות הניגשות לבגרות ריאלית, תוך הקטנת ההסללה של נערות מילדות למקצועות לא ריאליים, והגברת חשיפתן לתחומי הטכנולוגיה, בכל המגזרים והסקטורים, כדי לייצר את דור הממציאות הבא.
תפקיד חשוב לא פחות יש לחברות הטכנולוגיות עצמן. באופן היסטורי, מדובר בסביבת עבודה גברית, המאופיינת בהיעדר ייצוג מספיק של נשים בתפקידי מפתח ואיזון לא מספיק בין בית לעבודה. כל אלה הרתיעו נשים מכניסה לתפקידים טכנולוגיים, והרבה מכך הם שרידים לא רלוונטיים של עולם העבודה הקודם בו לא היה נהוג לנהל משקי בית שיווניים.
עוד בוואלה!
נקדם אחת את השניה - וגם את השינוי
לנשים הממלאות תפקידי מפתח בתוך מוסדות המחקר ובחברות הטכנולוגיות יש תפקיד חשוב בהעצמת נשים - הן בתוך הארגון עצמו, הן במוסדות מקבילים והן בתחומים משיקים. אני מרשה לעצמי להישאר אופטימית מאוד מכמות הנשים הבכירות שאני רואה שמגויסות למטרה הזו, בין אם כמנטוריות, דוברות, או פעילות חברתיות.
עם זאת חשוב לזכור כי היכולת לייצר שינוי אינה שמורה רק לנשים בעמדות בכירות. בשנים האחרונות קמו קהילות יוצאות דופן של נשים בעולמות החדשנות והיזמות, שהייתה לי הזכות להשתתף ברבות מהן באופן אישי, והן כוללות נשים מתנדבות מכל עיסוק ותחום עניין.
לסיום, אם אחזור לעולם הקניין הרוחני, צריך לזכור שפטנטים לדוגמה אינם ניתנים רק על המצאות גדולות ודרמטיות, אלא גם על המצאות שמבטאות התקדמות טכנולוגית קטנה. לפעמים צעד קטן מבשר על התקדמות המצאתית שהיא נכס עצום. כך לפעמים צעד קטן שלנו יכול לחולל שינוי ממשי.
ממפגשיי השוטפים עם יזמים ויזמיות אני יודעת שהחדשנות הישראלית מפספסת פוטנציאל אדיר שטמון ביזמיות, חוקרות וממציאות בגלל שהן לא מיוצגות בהתאם לחלקן היחסי באוכלוסייה. על כולנו להירתם לשורה של מהלכים, שיביאו לשינוי ויעמידו עוד סיפורי הצלחה ודמויות לחיקוי לנערות ונשים רבות שיבואו אחריהן. נעשה זאת לטובתן ולטובת החברה כולה כי, במילותיה של WIPO, כשנשים מפסידות, כולנו מפסידים.
הכותבת היא ראש הפיתוח העסקי, השיווק והחדשנות בקבוצת לוצאטו, מקבוצות הקניין הרוחני המובילות בישראל החוגגת 154 שנים, שאחוז הנשים בהנהלתה עומד על 80%. נשות הקבוצה עובדות באופן יום-יומי על מנת להגדיל את אחוז הנשים בעולם הקניין הרוחני ואחוז היזמיות בישראל.