עשרות אנשי חינוך ואקדמיה פנו היום (ראשון) לשר החינוך יואב קיש בביקורת על התוכנית שהממשלה מקדמת לחינוך חינם מגיל שנתיים, לקראת דיון מכריע בתוכנית שיתקיים מחר במשרד ראש הממשלה. במכתב הם קוראים לקיש "לא לפספס את ההזדמנות לשפר את איכות החינוך לגיל הרך", שלפי השקפתם התוכנית מחמיצה. הקבוצה כוללת מומחים מובילים בתחום כמו פרופ' יוסי שביט מאוניברסיטת ת"א, פרופ' אבי שגיא-שוורץ מאוניברסיטת חיפה, פרופ' ציפורה ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, פרופ' עפרה קורת מאוניברסיטת בר אילן ורבים נוספים. הקבוצה ביקשה לקיים פגישה דחופה עם השר "בטרם מתקבלות החלטות סופיות בנוגע לאופן מימוש התוכנית והיקפה".
לדברי מחברי המכתב, נוצרה הזדמנות חשובה לשפר את המערכת בזכות השקעה של סכומי עתק בחינוך לגיל הרך, שהמערכת משוועת לה. אלא שהרפורמה המוצעת מכוונת להרחבת המערכת, במקום לשיפור הקיים. "הרחבת המערכת ללא ההשקעה הנדרשת בייצובה ובשיפורה, עלולה להוביל לפגיעה בהון האנושי העתידי של מדינת ישראל. זו תהיה בכייה לדורות", אומרים הכותבים. לצד בניית כיתות חדשות כמענה לביקוש הגובר, הם מציעים תוספת קטנים, הקטנה של הכיתות, העלאה של השכר כדי למשוך כוח אדם איכותי, השקעה בהכשרת הצוותים החינוכיים והטיפוליים, והשקעה בפיקוח. ללא ביצוע צעדים אלה, הם אומרים, הרפורמה לא רק שלא תקדם את התפתחות הילד, אלא היא עלולה לפגוע בה.
הכותבים תוקפים גם את החלוקה לשהות יום ולצהרון הכלולה בתוכנית המוצעת. ההורים, לדבריהם, יצטרכו לשלם עוד מאות, או אלפי שקלים בחודש עבור הצהרון, "מסגרת שלא יחולו בה אפילו הסטנדרטיים המינימליים שתקפים בשעות המעון הרגילות". מודל הצהרון המוצע, לדבריהם, "לא מתאים בגיל שנתיים".
פרופ' יוסי שביט מאוניברסיטת תל-אביב, ראש היוזמה לחקר הגיל הרך במרכז טאוב אמר: "יש הרבה תחומים בחינוך שבהם יש חילוקי דעות בקרב חוקרי חינוך, אך כאן כולנו תמימי דעים - איכות החינוך והטיפול בגיל הרך משפיעה מאוד על התפתחותם הלימודית והחברתית של ילדים. לכן חשוב מאד שהרחבת החינוך לגיל הרך תהיה מלווה בשיפור איכותם. ניתן לעשות זאת על ידי שיפור היחס בין מספר המטפלות ומספר הילדים שבהשגחתן, ועל ידי העמקת ההכשרה וההדרכה המקצועית של הצוותים החינוכיים-טיפוליים. צעדים אלה יתרמו לא רק להתפתחות הילדים אלא גם יסייעו לצמצם את שכיחות מקרי ההתעללות והאלימות במסגרות לגיל הרך".
פרופ' אסתר עדי-יפה מהפקולטה לחינוך, בבר-אילן אמרה: "כל הורה רוצה את הטוב ביותר עבור ילדו, לכן שיפור איכות הצוות החינוכי והמגע שלו עם הפעוטות הם הדבר החשוב. רווחת המטפלת קשורה באופן ישיר לאיכות הטיפול. רווחת המטפלת מושפעת מתנאי ההעסקה ומן התמיכה שהיא מקבלת. תנאי העסקה כוללים גודל קבוצה ומספר הילדים באחריותה. התמיכה היא הכשרה נכונה בטרם תעבוד (רצוי גננת אחת בכל קבוצה) והדרכה מתמשכת בתוך המעון שהיא מקבלת תוך כדי עבודתה. שיפור של תנאים אלו חייב להיות תנאי מקדים להרחבת המערכת".
פרופ' ציפי הורוביץ-קראוס מהקבוצה לדימות מוחי בילדים בטכניון אמרה: "מספר ילדים במעון התואם לזה של מערכות חינוך ב-OECD, לא רק שיפחית את העומס והשחיקה בקרב המטפלות, אלא גם יתרום ליכולתם של הילדים הצעירים להפיק את המירב מהתכנים והגרייה במעון (בהיבט הפדגוגי), ומהיחס האישי של המטפלת (בהיבט הרגשי). שני היבטים אלה הם קריטיים בגילאים הרכים".