נחמן גבע, קצין צנחנים במילואים בן 51 מגבעת עדה, מצא עצמו הלילה (חמישי) לראשונה בחייו בתא מעצר, בתחנת חדרה של המשטרה, לאחר שנעצר אמש במהלך ההפגנה כנגד המהפכה המשפטית בצומת כרכור. הוא וחמשת העצורים, שכולם יוצגו ע"י עורכת הדין אושרת קירמה, טוענים שמדובר במעצר שווא מוכתב מלמעלה, ותו לא.
הבוקר הוא שוחרר עם שאר עצורי ההפגנה, החתימו אותו על התחייבות בסך 3,000 שקל שלא יתקרב להפגנות במשך 15 יום. זה לא מפחיד אותו. "מה שמפחיד אותי זה מה קורה פה במדינה ולאן הממשלה הזו והכנסת הזו דוהרות. זה כיוון לא טוב לאף אחד", אמר לאחר שחרורו. "בתום ההרחקה אמשיך להפגין", הצהיר, "זו זכות בסיסית שלנו להפגין ואנחנו נממש אותה".
גבע, מלח הארץ, נולד במושבה גבעת עדה. אבא שלו נולד במושבה. סבתא שלו נולדה במושבה זיכרון יעקב הסמוכה ("אני מאד מחובר לאדמה פה ולמדינה", סיפר). הוא הייטקיסט, יזם בתחום הבטחוני שהקים חברות ומכר חברות שהצליחו, שעדיין משרת במילואים והתנדב ליחידת איתור הנעדרים של אוגדת עזה. להפגנה אתמול הוא הגיע עם אשתו, גם היא בת 51. יש להם שלושה ילדים: בן 23 קצין ביחידת יהל"ם המיוחדת, בת 20 מדריכת חובשים בשירות סדיר ובן 18 תלמיד י"ב בבית הספר הדמוקרטי בזיכרון יעקב.
עוד בוואלה!
במהלך ההפגנה אחז בדגל ישראל. "עמדנו על המדרכה והפגנו שם עד שהמשטרה סגרה את הצומת מכל ארבעת הכיוונים, לא היו כלי רכב וכולם ירדו לכביש. עמדתי גם אני בצומת, עם הדגל", שחזר, "אז, ראיתי את המכת"זית מגיעה. ההפגנה בשלב הזה הייתה מאוד שקטה אבל היה ברור לי שמאותו רגע זה היא כבר לא הולכת להיות עוד הפגנה רגילה. אם הם לא היו מופיעים עם המכת"זית הזו היא בטח גם הייתה מתפזרת תוך איזה חצי שעה".
גבע המשיך, "אני בעצמי עוד קודם כבר אמרתי לאשתי בואי נלך. אחרי כמה זמן יצא מטח ראשון מהמכת"זית, שפגע באשתי ובי והרטיב אותנו. שיגידו מה שהם רוצים, זה היה בואש, הרגיש כמו מי ביוב".
"אשתי זזה אבל אני המשכתי לעמוד", המשיך. "אולי יצא לי העניין הזה של לוחם בצנחנים, שאני לא זז מקצת מים, אז עמדתי במקום ולא זזתי. אחרי רצף של השפרצות, כשהם ראו שאני לא זז משם, הגיע יס"מניק, שם לי יד על הכתף, אמר לי 'אתה עצור'. לא אמר על מה. הוא הוביל אותי לניידת של משטרת זכרון יעקב. היינו שלושה. לקחו אותנו למשטרת חדרה ושם החזיקו אותנו שלושתנו באותו תא מעצר.
"לא נעים בכלל. זו פעם ראשונה שלי בתא מעצר ואני מקווה שגם האחרונה. דרגשי בטון, מזרון דק. אין שמיכה. רצפה מטונפת. מצחין מהשירותים בתא. היה קר. יצאתי משם משתעל. מרגיש שחליתי. באיזה שלב הם עוד התכוונו להעביר אותנו לבית המעצר קישון שזה בכלל מטורף ולא נתפס, כי לא באמת הייתה להם סיבה למעצר בכלל, ועוד לשלוח על מעצר שווא כזה לשירות בתי הסוהר? על מה?". ב-11-10 בלילה הוציאו אותו לחקירה.
"כשניסיתי לשאול על מה אני עצור אף אחד עוד לא ידע להגיד לי", סיפר גבע. "התחילו לזרוק כל מיני סיסמאות כמו 'התנגדות למעצר', 'העלבת שוטר' ועוד. כמובן שאף אחד מהם לא נכון. בדיעבד הם באמת לא ידעו מה סיבת המעצר. שלוש שעות אחרי האירוע אני שמעתי אותם מתקשרים לאיזה מג"בניק ואומרים לו מה למלא בדוח המעצר.
"בחקירה הם ניסו להכניס לי מילים בפה שכאילו אני הפרעתי שם ויצרתי התקהלות אסורה", טען. "אני יכול להגיד שלא הייתה אלימות ושהשוטרים, בעיקר המבוגרים יותר, היו מאוד נבוכים מכל הסיפור הזה. ראיתי את זה בעיניים שלהם ובצורה שהם דיברו. הם עשו את תפקידם אולי אבל הרגיש לי שהם לא שלמים עם זה. היה נראה שמישהו מלמעלה נתן להם הוראה להשאיר אותנו במעצר".