מעיין, ילדה בת 10, נפצעה קשה לפני חדשיים בתאונת דרכים במהלך טיול שנתי של בית הספר, ספגה פגיעת ראש קשה ועדיין מאושפזת. מאז יום התאונה, אסתר אמא שלה, לא עוזבת את מיטתה. וההבנה שהמצב הזה ימשך עוד זמן רב, הביאה חברות וחברים של אסתר והורים מכל רחבי הארץ, לצאת בקמפיין גיוס מימון המונים למענה.
"כל סכום יוכל לעזור", הם אומרים, "אנחנו רוצים לתת לאסתר את האפשרות להמשיך לטפל במעיין ולשהות לצידה, כמה שרק צריך. אסתר היא אם חד-הורית, שבשל הטיפול בבתה היא לא עובדת ולא מתפרנסת ואת הדאגה הזו לפחות, אנחנו חייבים להסיר ממנה".
התאונה התרחשה ב-3 לינואר. אוטובוס ובו תלמידים בכיתה ד' של בית הספר בית אב"י באבן יהודה עשה את דרכו על כביש 1 לכיוון לטרון בשעות הבוקר, כשמשאית כבדה התנגשה בו. 40 מנוסעי האוטובוס נפגעו, בהם ילדים, הורים מלווים, מורים, נהג האוטובוס ונהג המשאית. צוות מד"א שהוזעק למקום העניק טיפול רפואי למעיין ולעוד 39 פצועים שהיו במצב קל. אותה הם פינו אותה לבית החולים שערי צדק בירושלים וילדים אחרים פונו למספר בתי חולים במרכז עם מכות ופציעות קלות. מעיין נפגעה באורח אנוש, ספגה את פגיעת הראש הקשה והחל המאבק על חייה.
במשך שבועיים נלחמו על חייה של מעיין בבית החולים שערי צדק. "לא ידעתי באמת אם מעיין תחיה או לא", סיפרה האם אסתר לוואלה, "עכשיו היא כבר לא בסכנת חיים מיידית ובחודש האחרון אנחנו במחלקת הילדים בבית לוינשטיין. מעיין סובלת מפגיעה מוחית קשה. עד היום היא לא התעוררה. היא בהכרה מינימלית. לא מדברת. לא אוכלת. לא צוחקת וגם לא בוכה".
"לפעמים אפשר לתקשר איתה בעיניים. אני מרגישה שהיא מגיבה", הוסיפה האם ושיתפה, "אני מרגישה שהיא מרגישה אותי. אבל אני מחכה שהיא תחזור אלי. תחזור אלי באמת. אני מלאת תקווה שזה יקרה. אני חסרת מילים אל מול האהבה והדאגה של החברות, ושל הקהילה בישוב. אפילו אנשים שאני לא מכירה, שפשוט שמעו את הסיפור שלנו והוא נגע בהם. זה מרגש ומחמם את הלב ונותן לי תקווה שאולי נצליח איכשהו להתמודד עם החיים שהתרסקו לנו".
האם סיפרה שהייתה בדרכה לעבודה, כשלפתע קיבלה הודעה ובה נכתב כי האוטובוס של הכיתה עשה תאונה. "ניסיתי להתקשר למעיין והיא לא ענתה. כבר ידעתי. ידעתי שאם היא לא עונה המצב לא טוב", שיחזרה האם. היא הוסיפה שניסה לקבל פרטים נוספים לגבי מצבה של ביתה, אך הם לא ניתנו לה, והיא החליטה לנסוע לבית החולים . "התחלתי את הנסיעה כשאני בקושי רואה בעיניים. בסוף עצרתי בתחנת דלק, הרגשתי שאני לא יכולה לנהוג. לא יכולה לנשום. ופשוט התמוטטתי בתחנת הדלק. משם כבר שלחו לי מונית והגעתי לבית החולים".
אל תפספס
אסתר הוסיפה ושיתפה: "בשנייה אחת הטיול השנתי הפך למלחמה על החיים. הזמן עצר מלכת. עכשיו היא במיטה במחלקת הילדים בבית לוינשטיין. היא אמנם שרדה, כנגד כל הסיכויים. אבל עכשיו היא נאבקת לחזור באמת. לחזור להיות מעיין שהיתה, ילדה מלאת שמחת חיים שאוהבת לרקוד ומוקפת בחברים, היא נמצאת כעצת במהלכו של מסע מטלטל, ואף אחד לא יודע לומר עוד כמה זמן הוא ימשך".
"המשאית הארורה הזו התנגשה לנו בחיים", מתארת האם אסתר, "מעיין נפגעה קשה מאד בראש ואפשר לומר שאני נפגעתי קשה מאד בלב. מעיין ואני יחד במלחמה על החיים שלנו, כי איך אמא יכולה לחיות בלי הלב שלה? אני כבר לא מצליחה לישון בגלל הגעגוע הזה. היא עוד לא באמת חזרה אלי, עוד לא חייכה אליי, עוד לא דיברה אלי. הגעגוע מכה בי בדברים הרגילים, כמיהה לחיבוק שלה, לצחוק שלה, לקנות איתה בגדים ולעשות לה קוקו. אני מרגישה אותו בכל איבר, בכל נשימה, בתוך העצמות".
החברים המארגנים את גיוס ההמונים מבטיחים כי כל הכספים שיגויסו בקמפיין, יועברו לחשבון נאמנות וישמשו את אסתר לצרכי מחיה וקיום ולכל הוצאה נדרשת עבורה במסע המטלטל הזה, על מנת שתוכל להמשיך ולשהות לצד מיטתה של מעיין.
לקמפיין גיוס ההמונים - לחצו כאן