הפסגה האזורית שנפתחה הבוקר (ראשון) בעקבה משווקת לציבור כמפגש ביטחוני, אולם היא אירוע מדיני לכל דבר. המשתתפים אמנם יעסקו בנסיונות לבלימת ההסלמה בגדה המערבית, אבל מעל המפגש עומדת סוגיה מדינית רחבה יותר - עתידה של הרשות הפלסטינית.
אל תפספס
למה זה חשוב:
- מדובר במפגש האזורי והבינלאומי המשמעותי ביותר בנושא הישראלי-פלסטיני שמתקיים מזה למעלה עשור. הפעם האחרונה בה התקיים מפגש דומה הייתה ב-2012 בשיחות בין ישראל והרשות הפלסטינית בירדן בהן נכחו גם נציגי ארצות הברית, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם.
מה הם אומרים:
- רק במוצאי שבת התייחסה לשכת ראש הממשלה בפעם הראשונה לפסגה המתוכננת והציגה אותה כאירוע שמתקיים בהקשר ביטחוני לקראת חודש הרמדאן.
- "ישראל נענתה להצעה האמריקאית להשתתף במפגש, אשר במהלכו ידונו הנציגים הביטחוניים מטעם המדינות המשתתפות על הדרכים להרגעת המתיחות הביטחונית באזור לקראת חודש הרמדאן", נמסר בהודעת לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
תזכורת:
- יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מבקש כבר כמה שנים לקיים אירוע מהסוג הזה כדי לשדר לציבור הפלסטיני בגדה כי קיים אופק מדיני כלשהו. אבו מאזן ואנשיו סברו כי קיום של אירוע כזה יחזק אותם מול חמאס.
- ממשל ביידן ניסה לכנס מפגש מהסוג הזה כמה פעמים במהלך כהונת הממשלה הקודמת. גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ולאחר מכן ראש הממשלה יאיר לפיד התנגדו לקיומו.
- בכירים לשעבר בממשלה שמעורים בקבלת ההחלטות באותה תקופה טענו כי הסיבה היתה חוסר רצון להידחק למצב שבו ישראל מבודדת ונלחצת בפסגה בה ארצות הברית, ירדן ומצרים מתייצבות לצד הפלסטינים.
- עם זאת, סיבה לא פחות מרכזית לסירוב של ממשלת בנט-לפיד להשתתף באירוע כזה היתה פוליטיקה פנימית ונגעה לחשש ממתקפות מצד נתניהו ושאר מפלגות הימין באופוזיציה.
- נתניהו אכן תקף כל מהלך שהממשלה הקודמת עשתה בנושא הפלסטיני, כמו הפגישות בין שר הביטחון לשעבר בני גנץ לאבו מאזן, אך כשחזר ללשכת ראש הממשלה הסכים כמעט מיד לשגר את יועציו לפסגה בעקבה.
בין השורות:
- כינוס הפסגה בעקבה הינו עדות נוספת לכך שהנושא הפלסטיני חזר לקדמת הבמה בכל הנוגע לקשרים בין מדינות העולם לבין הממשלה החדשה בישראל. ההצהרה הנשיאותית של כל חברות מועצת הביטחון של האו"ם כולל ארצות הברית נגד הבניה בהתנחלויות היתה עדות נוספת לכך.
- למרות שבממשלת הימין הנוכחית יש שרים רבים שתומכים בחיסול הרשות הפלסטינית וסיפוח השטחים, המהלך שמוביל נתניהו בפסגה הזו הוא כולו ברוח הסכמי אוסלו ומעיד על חששו של ראש הממשלה מקריסת הרשות הפלסטינית ורצונו בהמשך קיומה.
- השתתפות של מנכ"ל משרד החוץ רונן לוי באירוע בנושא הפלסטיני גם היא חריגה ביותר. משרד החוץ הישראלי לא היה מעורב בשיחות עם הפלסטינים מאז המו"מ שניהלה שרת החוץ ציפי לבני עם הפלסטינים ב-2008 לאחר ועידת אנאפוליס.
תמונת המצב:
- במהלך הפסגה ינסו נציגי ארצות הברית, ירדן ומצרים לוודא שישראל והרשות הפלסטינית מגיעות להבנות ברורות לגבי הפסקה או לפחות הפחתה של צעדים חד צדדיים משני הצדדים לתקופה של כמה חודשים לפחות.
- הציפיה מישראל היא להפסיק באופן זמני הודעות חדשות על בניה בהתנחלויות, הריסת בתים ופינוי פלסטינים. כמו כן, הפלסטינים דורשים הפסקה של הפשיטות של צה"ל בערים הפלסטיניות בגדה.
- הציפיה מהרשות הפלסטינית היא להפסיק את המהלכים נגד ישראל במוסדות האו"ם ובפורומים בינלאומיים נוספים. דחיית ההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם בשבוע שעבר היתה איתות ראשון מצד הרשות.
מה הלאה:
- האמריקנים, הירדנים והפלסטינים מקווים שפסגה מוצלחת תחדש את התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות ותעודד את שני הצדדים לממש את תכניתו של המתאם הביטחוני האמריקני הגנרל מייק פנזל להשתלטות מחדש של הרשות הפלסטינית על שכם וג'נין.
- עם זאת, בכל הצדדים יש סקפטיות עמוקה לגבי הרצון והיכולת של הצדדים לעשות זאת. ייתכן והפסגה בעקבה היא כבר מעט מדי ומאוחר מדי מכדי לעצור את קריסתה של הרשות הפלסטינית.