בית משפט המחוזי בלוד גזר היום (חמישי) את גזר הדין לארבע סייעות "המשפחתון של טולי" ברמלה שהתעללו בפעוטות. הן הורשעו ב-28 אישומים של מקרי התעללות ב-25 פעוטות, הוטלו עליהן בין חמש לשלוש וחצי שנות מאסר בכלא. לאולם בית המשפט הגיעו הורים רבים שזעקו והטיחו קללות בעובדות, חלקם אף רדפו אחריהן והמאבטחים במקום נאלצו להפרידם.
על רוחמה סעד, נגזרו חמש שנות מאסר, בנוסף לפיצוי כספי של 70 אלף שקלים. הסייעות נירית שוויד וננה חני צאצושיווילי קיבלו 4.5 ו-4 שנים, ועל אורלי שהרגני גזרו 3.5 שנים במאסר. השופט עמי קובו טען שחלקן היחסי בעבירות אינו זהה וקיים מדרג של חומרה, אך לכולן חלק משמעותי בעבירות וכול אחת מהן ביצעה בין 5-6 מקרי התעללויות. חלקה של סעד הוא החמור ביותר ועומד על 69 עבירות.
אל תפספס
השופט קובו עוד טען בגזר הדין כי "שוב אנחנו נחשפים לפגיעה בפעוטות בגילאים שלושה חודשים עד שלוש שנים. הנאשמות הורשעו בהתעללות ושורה ארוכה של מעשי אלימות. הנאשמות הודו בהסדר אישום מתוקן. המאשימה ביקשה 7 שנות מאסר לכל סייעת וההגנה ביקשה פחות. ננה הטיחה פעוטה בטרמפולינה, שהרגני משכה זרוע של פעוט בחוזקה והפילה אותו על המזרן. סעד השליכה חיתול מלוכלך ומגבונים בפעוט, צחקה והכתה בו בכפכף, הטיחה סל בפעוט וסטרה בפניו בחוזקה. שוויד הכתה בראשו של פעוט שרץ לעברה והשליכה לעברו מגבונים.
השופט הוסיף: "הנאשמות הביעו חרטה וצער. הפעוטות חסרי הישע טרם למדו לבטא עצמם ולתאר את הפגיעה שעברו. הסייעות מעלו באמון ההורים שהפקידו את היקר להם מכל. התנהגות שיטתית ונמשכת לא מעידה חד פעמית. הפעוטות ספגו מכל הסייעות ולא היה להן מזור מאחרת. לא היה מי שייסיע ויחוס עליהם".
אלונה דניאל ממטה המאבק למען הילדים מלווה את ההורים מרגע התפוצצות הפרשה "זו פרשה מהחמורות שהיו כאן. כשצוות גן שלם המונה 8 סייעות ובעלת גן הטילו אימה על הפעוטות", טענה. "אף לא אחת מהן עצרה את המעשים בגן ודיווחה על הנעשה להורים. השופט היום קבע חד משמעית כי כל אחת מהן חייבת להיות מורחקת מהחברה ולהיכנס לכלא. שמעשיהן הם חמורים וכל אחת מהן נתנה לגיטמיציה לשנייה ולפעוטות לא היה רגע אחד של נחת ומזור. כלא נווה תרצה חייב להגדיל את התכולה כי עוד ועוד מתעללות עתידות להיכנס לשם בקרוב".
הבן של נועה נכנס לגן בגיל שמונה חודשים והיה בו כמעט שנה. "חשבנו בהתחלה שהן מלאכיות", היא סיפרה. "הן היו מקבלות את הילדים בכזו אהבה ושם זה נגמר. העונש בחיים לא יספיק אחרי מה שאנחנו עוברים. כל הילדים בגנים מיוחדים כעת וצריכים טיפולים. זה שרק בעוד עוד חודש וחצי הן ייכנסו לכלא ויהיו מורחקות מהחברה זה נותן נחמה. אבל הן היו צריכות לקבל את העונש המירבי ולא היה צריך לתת להן לחגוג פסח בבית בזמן שאנחנו עוברים מטיפול לטיפול. הן שלוש שנים בחוץ עושות חגים וחיות. לא היו צריכים להתחשב בהן - אין להן זכות לחגוג את חג החירות".