הסתמכות על סיוע חיצוני כדי לטפל במחסור במזון היא כמו נטילת "ממתק רעיל", כתב העיתון הממלכתי בצפון קוריאה "רודונג סינמון", על רקע הרעב ההמוני במדינה המסוגרת ודיווחים על עלייה במספר מקרי המוות מרעב.
צפון קוריאה סובלת ממחסור במזון במשך שנים, בשל אסונות טבע, סנקציות בינלאומיות שמטרתן לרסן את תוכנית הגרעין והטילים שלה וירידה חדה בסחר עם סין בשל סגירת גבולות והסגרים במגפת הקורונה.
במאמר מערכת שפורסם היום (רביעי), העיתון קרא לעצמאות כלכלית והזהיר מפני קבלת סיוע כלכלי מ"אימפריאליסטים" שמשתמשים בסיוע כ"מלכודת לדיכוי וביזה" של המדינות הנזקקות ולהתערב בפוליטיקה הפנימית שלהן. "זאת טעות לנסות לחזק את הכלכלה באמצעות קבלה של הממתק הרעיל הזה", נכתב במאמר.
מרבית סוכנויות הסיוע של האו"ם וארגונים מערביים אחרים עזבו את צפון קוריאה. סין נותרה אחד המקורות היחידים לסיוע מזון מחוץ למדינה. משרד האיחוד של דרום קוריאה, שאחראי על המצב בקוריאה, אמר אתמול (שלישי) כי נראה שחלה עלייה באחרונה במספר מקרי המוות מרעב בכמה מחוזות בצפון קוריאה. "ייצור המזון נפל לעומת שנה שעברה, ויש אפשרות שקיימים שיבושים בהפצה בשל שינוי במדיניות האספקה וההפצה בצפון קוריאה", נמסר מהמשרד.
בדצמבר, סוכנות הפיתוח הכפרי של דרום קוריאה העריכה שייצור התבואה בצפון נפל ב-3.8% לעומת 2021, בשל גשמי קיץ כבדים ותנאי מזג אוויר אחרים. נגישות המזון, על פי ניתוח של 38North.org, המספק נתונים ותובנות לגבי המדינה המבודדת, היא הגרועה ביותר מאז הרעב ששרר בצפון קוריאה בשנות ה-90. מאות אלפי אנשים מתו אז מרעב, על פי הערכות.
ב-2022, תוכנית המזון העולמית העריכה כי 10.7 מיליון אנשים - יותר מ-40% מאוכלוסיית צפון קוריאה - נמצאים בתת-תזונה ונזקקים לסיוע הומניטרי. לדברי מומחים, המספר הזה צמח בשנה שעברה, בשל אסונות טבע כמו בצורות, שיטפונות, סופות טייפון וגלי חום שפוגעים בייצור החקלאי.
סגירת גבולות וההחלטה לסגור את צפון קוריאה לאור מגפת הקורונה השפיעה גם כן על הביטחון התזונתי במדינה.