אחרי הפיגוע הרצחני בשכונת נווה יעקב בירושלים תהליכי קבלת הרישיון לנשיאת נשק הואצו משמעותית, זאת בעקבות הנחיית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. מדובר בעלייה של פי חמש במתן הרישיונות לנשק בתוך חודש, כשבתוך יממה אחת כ-408 אישורים הונפקו במשרד לביטחון לאומי - עלייה של פי שלושה ביחס לממוצע היומי.
לפי שעה, כ-9,000 בקשות לרישיונות לכלי נשק מונחות לפתחו של האגף שמוצף בפניות בשנה וחצי האחרונות, עם פרוץ הגל טרור. נוכח המצב, הנחה בן גביר את אנשי האגף במשרד לביטחון לאומי לפעול עד חודש מאי 2023 במתכונת חירום, לפיה קציני צה"ל ושב"ס במילואים הממתינים לאישור נשיאת נשק אישי יאושרו במסלול פטור מריאיון.
בנוסף, הוחלט להרחיב מידית את שעות המענה הטלפוני במוקד וכן את שעות קבלת הקהל, כך שזמני ההמתנה לקבלת אישור לנשיאת נשק אישי יצומצמו בכ-75%, והאישורים יינתנו תוך 45 יום בלבד. כמו כן, מספר עובדי האגף לרישוי ופיקוח כלי ירי יוגדל בכ-40 עובדים ויוכפלו שירותי מיקור החוץ של המוקד ויורחבו שעות המענה הטלפוני. "תחושת הביטחון האישי של האזרחים צנחה בשנים האחרונות ולכן פעלתי כדי להאיץ את מספר נושאי הנשקים ברחובות, באופן שיוכל להציל חיים בזמן אמת", מסר השר.
אלא שלהתייעלות הזו יש גם צד נוסף, שראוי היה לחשוב עליו לפני הזירוז דווקא בתהליך ביורוקרטי זה (מבין כה רבים אחרים הדרושים כאן בארץ). "הקריאות שעולות אחרי פיגועים ואירועים אחרים למתן רישיונות לכלי נשק לכל אזרח הן קריאות מסוכנות שלא מסתכלות על התמונה הרחבה, ומתייחסות רק ליתרונות של הרחבת תפוצת הנשק, מבלי להתייחס לסיכונים ולאיזון ביניהם", אומרת עו"ד אן סוציו מהאגודה לזכויות האזרח החברה בקואליציה "האקדח על שולחן המטבח". "אין להקל ראש בכל אירוע שבו אדם חמוש מנע פיגוע, אבל צריך לשים לב לסיכונים".
היא מצביעה על מספר תרחישים שעלולים לקרות אם הרישיונות יינתנו ביתר קלות. "מדי שנה כ-50 איש מתאבדים באמצעות כלי נשק ברישיון, וככל שיש זמינות לכלי נשק הסיכוי להתאבדויות עולה. זו גם עמדת משרד הבריאות".
בדבריה היא מזכירה גם אלימות נגד נשים בביתן. "מדי שנה עשר נשים נרצחות בממוצע באמצעות נשק. אז נכון שרובו לא חוקי, אבל צריך לזכור שמדי שנה נגנבים כמאתיים כלי נשק שהוחזקו ברישיון".
"וכמובן צריך להתייחס לכל הסכסוכים והעימותים, אם זה בכביש או במקום אחר, בהם אנשים שלפו את האקדח ואיימו בו ללא צורך. כך למשל קרה באירוע ברמלה ב-2019, בו נרצח אדם במהלך סכסוך על חניה באמצעות אקדח שהוחזק ברישיון. כמו בארצות הברית, האירועים האלה רק יתרבו אם נרחיב את תפוצת הנשק בקרב אזרחים".
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, מגדירה את ההאצה במתן קבלת הרישיונות לנשק כ"סכנה ממשית". גם היא מנמקת זאת במקרי רצח בתוך המשפחה, ומקרי טבח קשים, ומזכירה את הטבח שאירע ב-2013 בבנק הפועלים בבאר שבע, בו נרצחו ארבעה אנשים.
עוד בוואלה!
לדבריה, הקריטריונים לקבלת הרישיונות הינם חלשים מאוד. כך למשל, לא מצוין בהם אם מקבל הנשק נמצא בטיפול פסיכיאטרי או נוטל תרופות - "זה לא מופיע בתיק הרפואי שלך בקופת חולים, אין שום בקרה על זה". לדבריה, "בדיעבד אנחנו יודעים לומר שלחלק מהאנשים שירו היה רקע נפשי שלא היה מוכר לרשויות".
"אנחנו בהלם ובפחד, ומתנגדים באופן נחרץ לצעדים של הממשלה", היא אומרת. "אם רוב האנשים יוכלו להסתובב עם כלי נשק בכל מקום ברחבי המדינה, ויהיו דרוכים איתו, הם יוכלו להשתמש בו בנסיבות לא מוצדקות. הם לא תמיד יזהו אם התרחיש הוא פיגוע או לא פיגוע, ויתחילו לירות, וכך עלולים לפגוע בקורבנות תמימים. הם לא יהיו מיומנים מספיק".
הן צינמן והן סוציו תמהות על הבחירה לחמש דווקא את האוכלוסייה במקום לתגבר ולחזק את הגופים שהוסמכו לספק לה אבטחה מלכתחילה - כוחות המשטרה והביטחון. "עמדתנו היא שהשמירה על ביטחון האזרחים היא תפקיד שלטוני שהמדינה צריכה לספק ולא לגלגל את האחריות אל האזרחים, מה גם שזה משדר מסר מאוד בעייתי של אוזלת יד וחוסר אמון בגורמי הביטחון", אומרת סוציו. "אם יש צורך לסכל פיגועים ולהגביר את תחושת הביטחון צריך לגייס עוד שוטרים שהוסמכו לכך ולעבוד עם הכלים השלטוניים".