"עבור עשרות אלפי נשים, ההקלה ברישיונות לנשק לא מספקת תחושת ביטחון, אלא ההיפך"

לא כולם מרגישים בטוחים עם הצהרות בן גביר לפיהן הוא רוצה לראות "עוד נשק ברחובות", מהחלטת הקבינט לזירוז מתן רישיונות נשק לאזרחים ולקריאות המשטרה לבעלי הרישיון לשאת נשק עליהם. ארגוני הנשים, משפחותיהן של הנשים שנרצחו ואלה שנפגעו מנשק חם בביתן, מתריעות מהסכנה שיכולה להגיע לכל בית: "מגפת רצח הנשים עלולה לגדול אפילו יותר".

תשע נשים נרצחו בידי נשק חם בביתן בשלוש השנים האחרונות; בשנים הקודמות נרצחו 12 נשים נוספות בנסיבות דומות - כך עולה מנתונים שהוצגו על ידי שדולת הנשים בוועדה לקידום מעמד האישה. חלק מהנשים שנפגעו וממשפחותיהן של אלה שנרצחו, הסכימו לשבור שתיקה במחאה על צעדי הממשלה, על רקע הפיגועים האחרונים והמתיחות הביטחונית.

בספטמבר 2021, רחל אייזנשטדט נרצחה בידי בן זוגה, גיא שפירא. הוא חנק אותה, בדה את התאבדותה ולבסוף ניסה להתאבד עם הנשק שהיה ברשותו. בתה של רחל, אריאל בר, מזהירה מהאלימות שיכולה להתפרץ ומתנגדת בנחרצות להקלה במתן הרישיונות לנשק. "גיא הוא אדם שקט, לא חשבנו שמדובר באדם אלים. זה תפס אותנו בהפתעה מוחלטת, זה הגיע משום מקום, לא היה שום סימן או איום", סיפרה אריאל. "ביומיים שלפני הרצח היה ביניהם ויכוח והוא ביקש להתגרש", אמרה בתה של הנרצחת. "היא ביקשה ממנו את הנשק, כי כנראה הבינה שהמצב יכול להתלהט ברגע, אך הוא סירב".

לפי אריאל, במשך יממה המשטרה לא לקחה מגיא את הנשק. "הם השאירו אותו איתנו, ביחד עם הנשק שלו, כי הם האמינו לו", סיפרה. "בסוף הוא נמלט, ואחרי שהמשטרה תפסה אותו הוא ניסה להתאבד איתו. אולי היה לו מניע כלכלי, אבל לא מצליחה להבין מה הוא רצה או למה הוא עשה את זה, לא העלנו בדעתנו שהוא מסוכן".

לאריאל בטן מלאה על החלטת הקבינט והאמירות בממשלה. "גם היום הקריטריונים לקבלת נשק הם מאוד מקלים, ועכשיו רוצים להפיץ עוד נשקים", אמרה בזעם. "מי ישלם את המחיר הזה? אנשים חפים מפשע. צריך להקשיח את התנאים ולא להקל עליהם", קראה. "אנחנו מתמודדים עם מגפה של רצח נשים, עכשיו זה יכול אפילו לגדול יותר".

בתה של רחל המשיכה, "אני לא אשת ביטחון, אבל חייבים להבין כי ברוב במקרים לא כל אזרח יכול לנטרל מחבל גם אם הוא נושא נשק. ההחלטה הזו חסרת אחריות וגם לא תפתור את הבעיה", אמרה. "מול המחבלים צריך להגדיל את ההרתעה והענישה, להגדיל את כמות השוטרים, מצד מתן הרישיונות צריך הערכה פסיכיאטרית לכולם ושההיסטוריה הרפואית של המבקש תהיה פתוחה". היא סיכמה, "יש מה לעשות כדי לאזן בין הצרכים, ההחלטה שהם קיבלו היא לא הפתרון".

א', אישה צעירה מיישוב דתי בשומרון, חוותה אלימות פיזית קשה מצד בעלה, שקיבל רישיון לנשק כמו תושבים רבים שגרים באזורים מתוחים בהתנחלויות. "היינו נשואים ארבע שנים, האלימות התחילה שנה וחצי אחרי התחתנו", סיפרה א'. "בהתחלה זו הייתה אלימות מילולית, אחר כך זה הסלים לאלימות פיזית. האלימות הגיעה לשיאה חודשיים אחרי הלידה".

"רוב הזמן הנשק לא היה חלק מהאירועים האלימים, אבל באירוע האחרון, במוצאי ערב יום העצמאות, התעורר בינינו ויכוח על מה נעשה בערב - ואז הוא נהיה אלים ממש", שחזרה. "הוא זרק אותי על המקרר, יצאתי עם מכות כואבות. פתאום הוא ראה את הנשק שלו, הוא דרך אותו וכיוון אותו אליי. באותו רגע הגוף שלי קפא, עד לאותו רגע לא חשבתי שהוא יכול להשתמש בנשק נגדי למרות כל האלימות הקשה, כנראה זה סוג של הכחשה מצידי".

"הייתי בחוסר אונים מוחלט", המשיכה א', "הרגשתי שיש לו כוח מחשבתי עליי, לא רק פיזי. הרגשתי שאני אמא איומה שמסכנת את הבת שלה ואישה לא טובה כלפי עצמי. בכל זאת המשכתי להיות איתו. שבוע לאחר מכן, ביום שישי, זה קרה שוב, אז הוא שוב הרים את הנשק אבל לא דרך אותו. למרות שהשבת עמדה להיכנס, באותו רגע לקחתי את הילדה, ברחתי להורים שלי ולא חזרתי", סיפרה. "היום אני מבינה שאם זה לא היה קורה, לא חושבת שהייתי הולכת. כנראה הייתי צריכה סיכון חיים ממשי כדי לקום וללכת".

א' סיכמה, "במבט לאחור אני מבינה שהוא השתמש בנשק כמניפולציה, כדי להרגיש חזק. הוא לא שחרר ממנו, לא שם אותו בכספת ולא החביא אותו, גם כשהיה בבית הוא היה עליו והרגשתי שהוא נותן לו ביטחון". היא ציינה כי לבעלה היה רישיון מטעם המדינה, "אבל אם היה בודקים לעומק, היו רואים שגם בצבא היה לו ניסיון התאבדות ובגלל זה שחררו אותו. כשהוא רצה לקבל רישיון לנשק הוא פחד שלא ייתנו לו בגלל זה, בסוף עשו לו ראיון של שתי דקות ואישרו לו לשאת נשק. על מה מתבסס הרישיון הזה? אפשר להרוס חיים של בן אדם", קובעת א'.

סאיד תלי, מנהל תחום טיפול אלימות במשפחה וממונה כלי נשק במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מדגיש כי במשברים זוגיים, החזקת נשק עלולה להעלות את רמת הסיכון. "ריבים בין בני זוג הם הרבה יותר אמוציונליים ובמרחב הפרטי כל אדם מרגיש משוחרר יותר להקצין את ההתנהגויות שלו, במיוחד אם יש לחץ בזוגיות - ואז הזמינות של נשק בבית יכולה להיות מסוכנת מאוד וקשה מאוד", אמר.

"אנחנו מכירים כבר כמה מקרים קשים עם אנשים בתפקידי שמירה או כוחות הביטחון, שהחזיקו ברישיונות לנשק", ציין סאיד. "צריך לאזן בין הביטחון במרחב הציבורי ובין ההשלכות על פגיעה במרחב הפרטי. אסור להגמיש את הקריטריונים יותר מדי, כי אנחנו לא רוצים לשמור בחוץ אבל לפגוע בפנים", אמר.

סאיד העיד כי ההחלטה "מדאיגה אותו מאוד". הוא הסביר, "אני יודע שנשק במרחב הביתי עלול להיות מכוון כלפי בני משפחה. כשמרחיבים את ההרשעות להחזיק נשק - זה יכול להגיע לידיים לא נכונות. אני חושש שהקריטריונים יהיו כל כך מקלים שזה יגיע למצבים מסוכנים ממש".

הוא המשיך, "יש מקרים שמגיעים אלינו בו בן הזוג שמחזיק בנשק מסכן את האישה, ואנחנו יכולים להמליץ לשלול את הרישיון שלו ולקחת אותו ממנו כדי שלא יסכן את אשתו. גם המשטרה יכולה לשלול את הרישיון ברגע שהם יודעים שיש מסוכנות, אבל אנחנו לא יכולים למנוע הכול, במיוחד אם הנשק יהיה נפוץ יותר". לנשים שמרגישות מאוימות, מציע סעיד לפנות לגורמי הרווחה. "תחושת חוסר המוגנות של הנשים שיודעות שבני הזוג שלהן יש נשק בבית היא קשה באופן מיוחד", סיכם.

לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, מחריפה את הטון. "אנו רואים בעידוד הציבור לקבלת נשק חם כאיום להתגברות הטרור האזרחי במרחב הביתי והציבורי", אמרה. "בצל מקרי הרצח מנשק מורשה של שוטרים, מאבטחים, סוהרים, שאמורים לעבור סינון ובדיקות קפדניות, איך נוכל לסמוך על הבדיקות השטחיות בקבלת רישיון לנשק פרטי?".

היא טוענת, "בטופס הצהרת בריאות ניתן להסתיר מידע על טיפול פסיכיאטרי פרטי שלא מופיע בתיק הרפואי בקופת חולים. לא פעם התגלה רקע פסיכיאטרי או רקע של התנהגות אלימה בקרב מאבטחים שרצחו את בנות זוגן. היו מקרי טבח של משפחות שלמות, כולל התאבדותם של מבצעי הטבח. המשפחות נכחדו. בני המשפחה שנותרו התקשו להמשיך בחייהם. במעשי ירי ניתן בקלות להרוג קורבנות שנמצאו במקרה ליד הקורבן שהיה מטרת הירי".

יו"ר הארגון קראה למקבלי ההחלטות "לעצור את הקמפיין המסוכן הזה ובמקום זה להקשיח את התבחינים לקבלת נשק פרטי ולהחזיר את הנוהל של שמירת נשק מאבטחים בכספות במקום עבודתם בשעות מחוץ למשמרת".

הדס דניאלי ילין, מנכ"לית שדולת הנשים, אמרה כי "עבור עשרות אלפי נשים וילדים, ההקלה ברישיונות לנשק אינה מספקת תחושת בטחון, אלא ההיפך. רגע לפני שיוצאים בהצהרות מסכנות חיים צריך לזכור שמתן ההקלות להחזקת נשק מאיימות על אלפי נשים וילדים שחיים תחת אלימות בביתם".

היא טענה, "הימצאות נשק חם בתוך הבית גורמת לנשים האלו לחיות בתחושת סכנה תמידית, ומקשה על יציאה ממעגל האלימות. אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל צריכים להרגיש בטוחים בכל מקום שהם נמצאים בו, גם בבית". לדבריה, הפתרון לאלימות ולבעיות הביטחוניות הוא "חיזוק כוחות הבטחון ובמיוחד חיזוק המשטרה, ולא מהצפת המדינה בעוד ועוד כלי נשק. אנחנו קוראות לשרי הממשלה לקבל החלטות שקולות ולראות גם את אותם נשים וילדים הנמצאים במעגל האלימות, לפני שהם מקלים ראש בקריטריונים לנשיאת נשק".