כשנה אחרי שעיריית ירושלים החליטה להרוס את "כיפת הזהב החדשה" בבית צפאפא, וחודשים אחרי שהוגשו כלפיה טענות על אכיפה בררנית ואפליה - היא דוחה את הטענות ודורשת: "יש להרוס את כיפת המסגד".
כבר עשרות שנים עומד על תילו מסגד בהיקף של 700 מטרים, "עבד אלרחמן" שמו, אחד מארבעת מרכזי תפילה מוסלמיים בבית צפאפא בירושלים. עם השנים הוא התיישן ונדרש לבצע בו שיפוץ מעמיק. לפי כתב התביעה, לפני קרוב לשש שנים החלו לבנות ללא היתר תוספת קומה מקירות בטון עם ציפויי אבן, ומעל הקומה בנו תוספת בגובה של חמישה מטרים ועליה הניחו קונסטרוקציות ברזל.
התיאור ההנדסי נשמע רגיל למדי, אבל כשמסתכלים על הברזלים המתוכננים - מתקבלת תמונה יוצאת דופן: כיפת זהב עצומה, שדומה באופן כמעט מוחלט לכיפת הזהב מעל ראשו של מסגד אל-אקצא. בזוויות מסוימות אף לא ניתן להבחין שמדובר בכיפה אחרת. אם כך, לא מפתיע שזכתה לשם "כיפת הזהב החדשה" - וכל ניסיון להתערב בבנייה (או בהריסה) יגרור תגובות רבות.
כיאה למאבק של עיריית ירושלים בבנייה הבלתי חוקית במיוחד במזרח העיר, ובלחצים של ארגוני ימין בעיר - הוגש צו הריסה לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים. התושבים בכפר הופתעו מדרישת העירייה וסיפרו כי זו שכונה שקטה מאוד, והוסיפו: "ההריסה עלולה לגרום לעימותים מיותרים ולבלאגן שלא לצורך. נפעל למניעת ההריסה של המסגד החשוב הזה בכל מחיר".
ואכן, עורכי הדין שמייצגים את המתנגדים להריסה הגישו מספר טענות לבית המשפט נגד העירייה. הם טענו כי מדובר באכיפה בררנית, אפליה כנגד הציבור הערבי בעיר וכי בית המשפט נכנס להתעסקות בזירה שאינה משפטית. עוד טענו כי חלף זמן רב בין הבנייה לבין הבקשה להריסה - מה שמעלה תהיות על האינטרס למעשה.
הוועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים השיבה לטענות במכתב משלה לבית המשפט: בנוגע לטענה על האכיפה הבררנית בין מוסדות התפילה בעיר - הציגה רשימה של עשרה בתי כנסת שנהרסו בעשר שנים האחרונות, בין היתר בשכונות גילה, רמות וגבעת שאול במערב העיר. ומסרו: "ניסיון לרמוז על התייחסות שונה של המבקשת למוסדות דת ללא כל בסיס שגוי מן היסוד, אינו ענייני, מתריס ומטעה". עוד הוסיפו כי המתנגדים מעוניינים לבצע פוליטיזציה להליך המשפטי.
בתגובה לזמן הרב שלקח להגיש את הבקשה תקפו בעירייה והציגו 14 מקרים ופגישות שונות שנערכו לאורך השנים בין נציגי העירייה ואחרים לבין פועלים ואחראיים על המקום. כמו כן, הדרישה מבית המשפט לסוג מההתעסקות בנושא כי לא מדובר בזירה משפטית - נדחתה על הסף.
עוד וואלה!
הכדור נמצא כעת בידיים של בית המשפט, שיצטרך להכריע בסוגיה. במידה והכדור יחזור בשנית לעיריית ירושלים, היא זו שתצטרך להחליט אם להוציא לפועל את ההריסה. בתקופת השר עמר בר לב, דחתה המשטרה את המועד בעקבות חודשי הרמדאן - כדי לא לזעזע את השטח, אך נוכח האירועים בשבועיים האחרונים והדרישה של השר לביטחון לאומי בן גביר "להגביר את קצב ההריסות" - לא בטוח שהמסגד לא ייכלל ברשימת הצווים שמוציאים לפועל בכל מחיר.
בכל מקרה, לא בטוח שהבנייה הזהה מקרית. וכדי שהרשויות במדינת ישראל יצליחו להשלים את המלאכה, הם יצטרכו למצוא פתרונות יצירתיים מאוד כדי למנוע מבעלי האינטרסים בעיר לצלם תמונה של טרקטורים ישראליים הורסים את "כיפת הזהב" בירושלים.
"שמחים שעיריית ירושלים סוף סוף קיבלה אומץ לאכוף את החוק. אסור להיכנע לשום לחץ בעניין המסגד הבלתי חוקי", נמסר מטעם יו"ר תנועת אם תרצו מתן פלג ויו"ר לך ירושלים מאור צמח, מארגוני הימין שהובילו את הדרישה להריסת המבנה מול העירייה. "יש לאכוף את החוק לא רק כשמדובר ביהודים, אלא כלפי כלל האזרחים".