מאז הטבח המחריד ברחוב הראשי של שכונת נווה יעקב, שגבה את חייהם של שבעה בני אדם, עבר שבוע ימים, ונדמה כי רגעי האימה שעברו על התושבים עדיין נוכחים באזור הפיגוע. מודעות האבל והפושקיווילים הרבים שצובעים את גדרות בית הספר וגן הילדים הסמוך נוכחים במיוחד בנוף, ואפילו נרות הנשמה שכבו מזמן מהגשם וטרם נזרקו לפח.
"כולם המומים ממה שקרה, עדיין מעכלים. בכל בניין שני יושבים כאן שבעה - ובכל רגע נתון מגיעים לבקר אנשים מכל קצוות החברה הישראלית", משתף מאיר, תושב השכונה. "מוקדם יותר בן גביר היה כאן וביקר - חלק גדול מהפוסטרים שאתם רואים אלו הזמנות לביקורים של רבנים באזור".
במהלך השבוע, החשמל נותק בבית אחת המשפחות שיושבת שבעה עקב הפיגוע. תוך דקות גויס במימון המונים ספונטני מספיק כסף כדי לכסות על חשבון החשמל - לפחות לשנה הקרובה ובהמשך, נקנו להם גם תנורי חימום חדשים ואוכל שיציף את המקרר על גדותיו.
"מיד לאחר הפיגוע השכונה הזו קיבלה חיבוק עצום", מספר דניאל קצנשטיין, כונן של איחוד הצלה שהיה בזירת האירוע. הריאיון איתו נקטע באמצע כשקיבל קריאה דחופה לטיפול בילד שנחנק. בלי לפספס רגע - הוא החל לרוץ לכיוון הנקודה שקיבל, ורק אחרי שווידא שיש צוות אחר שהגיע למקום, התפנה להמשיך: "כל הזמן יש קריאות, 24/7 - אבל כמו מה שחווינו בליל שישי? זה לא קרה לי. שמעתי במוקד 'ירי פעיל' 'ירי פעיל' ורצתי החוצה עם שכפ"ץ וקסדה".
עוד בוואלה!
דניאל לא מצליח להוציא את המראות הקשים מזיכרונו. כשהוא חוזר אחורה, הוא מדגים בידיים ריקות את הפעולות שעשה, שהצילו חיים של שני פצועים: "כולם עברו פה טראומה גדולה. התושבים ראו פה מראות איומים שיהיה קשה לשכוח".
בתפקידו השני, אחראי דניאל על החוסן השכונתי, שהתערער במיוחד עקב האירוע. "עובדים מסביב לשעון כדי לייצר תחושת ביטחון לאזרחים. רק הבוקר הבאנו רכב 'מיניבולנס' חדש שיידע להגיע לאירועים מהר מאוד, הוא יסתובב בשכונה ובעת הצורך הוא יגיע ראשון. והתרומות? מימון המונים בהיקף חסר תקדים. עם ישראל נפתח לקראת השכונה הזו והתושבים".
ביציאה מאחת מדירות הנרצחים, חבורת נערים גדולה ממשיכה לכיוון הכיכר המרכזית, כשהם מנופפים בדגלי ישראל ושרים "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". עשרות הנערים ששרים בקולי קולות בזירה, הגיעו על הבוקר מישיבת מרכז הרב, שידעה בעצמה פיגוע מחריד ב-2008 בו נרצחו שמונה תלמידים.
לדברי הרב בן ציון בן פזי שמלווה אותם - התלמידים התארגנו לגמרי בעצמם כדי להגיע ולתמוך במשפחות: "זה בדיוק הזמן לראות לשכונה הכואבת הזו שאנחנו איתם ולא עוזבים אותם אפילו לרגע. גם ברגעים קשים אנחנו מחבקים אותם חיבוק גדול ויודעים שככה נראית אחדות".
תושבי השכונה עדיין עוצרים רגע ליד הנרות או זר הפרחים העגול שניצב בזירת הפיגוע לפני שהם ממשיכים לאסוף את הילדים מהגן. יקח עוד זמן עד שיגלידו הפצעים ומישהו יחליט לפנות את שאריות השעווה של הנרות, אבל בהכרת תודה יוצאת דופן הם מעידים, שלולא החיבוק החם והעוטף שקיבלו מכל קצוות הארץ - הקהילה בעצמה לא יכלה לשאת את הטרגדיה.