שבע שנות מאסר בפועל נגזרו אתמול (ראשון) בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע על סאלם אבו ע'אנם, שהורשע בגרימת מותן ברשלנות של שמונה נשים בתאונה הקשה באזור להבים שבנגב בשנת 2015. המקרה הזה, שבגינו ניתן לומר שעל כל אישה שנהרגה קיבל הנהג עונש של פחות משנת מאסר, מעלה את השאלה מדוע העונשים בתאונות דרכים קשות כה נמוכים.
ע'אנם נהג במשאית שלו, שאליה היו מחוברים טרקטורים שהיוו מטען חורג וחריג בהיקפו והמשקל שהרכב היה יכול לשאת. בנוסף, הוא גם נסע במהירות מופרזת, כך שבזמן שהמהירות המותרת הייתה 60 קמ"ש - הוא נהג במהירות של 77 קמ"ש. בשלב מסוים, הוא פגע באוטובוס שבו ישבו נוסעות ששב מתפילה במסגד וכתוצאה נהרגו שמונה נוסעות ונפצעו 29 נוסעות נוספות.
העונש שהושת על נהג המשאית הוא העונש המירבי בתחום סמכותו של בית משפט שלום לצד 20 שנות פסילה ויש לציין כי העונש המקסימלי על עבירה של גרימת מוות ברשלנות עומד על 3 שנות מאסר. הנתון החשוב ביותר מגזר הדין הוא שע'אנם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1978 ולחובתו לא פחות מ-108 הרשעות קודמות.
אך האם בתי המשפט לתעבורה מחמירים או מקלים והאם מדובר במקרה נדיר או שזוהי הנורמה הרגילה בענישה בבתי המשפט לתעבורה? בהחלטה אתמול קבע בית המשפט כי מדובר באירוע תאונה אחד המהווה מעשה אחד הכולל שמונה אירועים נפרדים של גרימת מוות ברשלנות ובשל עקרון קדושת החיים של חיי כל אדם ואדם, החליט בית המשפט להורות על צבירת העונשים לא באופן מספרי אלא תוך התחשבות בעקרון ההלימה ושמירת יחס הולם בין חומרת המעשים ומידת אשמתו של הנהג.
עוד בוואלה!
הרשעות קודמות יובילו למאסר בפועל
בשנה האחרונה ניתנו על ידי בתי המשפט לתעבורה 67 הכרעות וגזרי דין בעבירות של גרם מוות ברשלנות, כך לפי בדיקת וואלה!. תוצאות החיפוש העלו שבממוצע, בתי המשפט גוזרים 11-10 חודשי מאסר על נהגים שהורשעו בעבירות של גרם מוות ברשלנות כשחלקם מומרים לעבודות שירות.
כך למשל, בחודש מאי האחרון גזר בית המשפט לתעבורה במחוז תל אביב תשעה חודשי מאסר שהומרו לעבודות שירות על נהג אוטובוס, שנהג מעל המהירות המותרת וכתוצאה מכך פגע ברוכב אופנוע שעף מהכלי כתוצאה מהפגיעה ונהרג.
חרף העובדות שפורטו וחרף כך שאביו של המנוח הצהיר בפני בית המשפט על קשייהם ואף ציין את העובדה שאשתו מאז קרות התאונה כמעט ואינה יוצאת מהבית ואף עברה התקף לב הנקרא "תסמונת הלב השבור", בית המשפט גזר על הנאשם עבודות שירות ולא מאסר בפועל למרות שהפרקליטות כן ביקשה לגזור עליו עונש מאסר בפועל.
עוד באותו נושא:
"בית המשפט העליון בפסיקה חוזרת ונשנית הורה להחמיר בענישה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות", אמר השופט אריה זרזבסקי בגזר הדין. "עם זאת ישנם פסקי דין שהקלו עם נאשמים וגזרו ענישה הכוללת ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות בשל עבר תעבורתי שאינו מכביד או בשל נסיבות מיוחדות שהצדיקו זאת".
השופט הקל בעונשו של אותו נהג גם בשל גילו ועשייתו: "הנאשם בן 28, לומד הנדסה אזרחית בניין במכללה הארצית סכנין, קיבל תעודת הצטיינות על עבודתו בחברת "קווים". הנאשם הביע צער על קרות התאונה. אינני מוצא כי האינטרס הציבורי במקרה זה הינו להטיל על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. מבחינת משפחת המנוח, אין עונש שיקל על כאבם על האובדן של יקירם בתאונה מיותרת".
לעומת זאת, במקרה אחר מחודש יוני האחרון נידון גבר בן 63 ל-15 חודשי מאסר לאחר שרכב הסעות שבו נהג ירד לשוליים באזור חיספין, סטה, איבד שליטה, עבר לנתיב הנגדי תוך חציית קו הפרדה רצוף והתהפך. שניים מיושבי רכב ההסעות נהרגו.
הנהג ללא עבר פלילי, סובל מבעיות רפואיות, נפשיות ופיזיות, אך עדיין נגזר עליו מאסר בפועל וכך הסבירה השופטת: "הוא מחזיק ברישיון משנת 1977 ולחובתו 36 הרשעות קודמות. בין היתר הורשע בעבירות מהירות, אי ציות לתמרור עצור, גרימת שתי תאונות דרכים וסטייה מנתיב תחבורה".
מקרה נוסף שבו ניתן לראות שבתי המשפט מקלים בעונש הוא מקרה בשו הנהג הפוגע נפגע בעצמו בתאונה חרף רשלנותו. כך למשל, בגזר דין מחודש יוני האחרון שעסק בנהג משאית שנהג ברשלנות והתנגש בנהג משאית אחרת שנהרג כתוצאה מכך. אלא שהנהג הפוגע נפצע בעצמו ולבסוף נגזרו עליו תשעה חודשי מאסר, שהומרו לעבודות שירות.
"ההחלטה בפרשה ייחודית זו הינה חריג לכלל הנוהג, והיא ייחודית למקרה ספציפי זה בו התקבצו נתונים המצדיקים ענישה בחלקו הנמוך של המתחם, לצד המלצה חד משמעית של שירות המבחן לענישה שיקומית בשל נכותו הקשה של הנאשם (גופנית ונפשית) שנגרמה לו בתאונה שלה הוא עצמו גרם", נימק השופט אלון אופיר בגזר הדין.
מי שמאשש את הדברים הוא עו"ד איתן סטולר ממשרד סטולר ושות', שמתמחה בדיני תעבורה שמסביר מתי בתי המשפט יחמירו ומתי הם יקלו בענישה: "בתאונות שבהן יש מספר הרוגים ומעורבת בהן רשלנות גבוהה מצד הנהג הפוגע אנחנו נראה ענישה מחמירה, עד כדי כך שבית המשפט יוכל להחליט שהוא גוזר על "הצטברות ענישה" כלומר להעניש על כל פגיעה בנפרד ולא לראות בזה מקרה אחד בודד ואז העונש יהיה חמור יותר באופן משמעותי".
"בגזר הדין מאתמול, השופטת קבעה רף רשלנות גבוה וזה איפשר לה לגזור על הצטברות ענישה", אומר עו"ד סטולר ומוסיף: "לצד זאת, שיקולים להקלה בעונש הם הבעת חרטה ושיקולי שיקום של הנאשם לצד סיבות אישיות חריגות של הנאשם ביחד עם רשלנות תורמת מצידם של הנפגעים בתאונה. במקרה מאתמול הנאשם אפילו לא הביע חרטה".