בעקבות הפרסום ב"ישראל היום" כי בכיר יהדות התורה, משה גפני, מקדם הצעת חוק להסדרת שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים במעיינות בשמורות טבע, ברשות הטבע והגנים לא הופתעו היום (שלישי) מהיוזמה, ולא נפלו מהכיסא. רשמית, אומרים באופן לקוני כי לא קיבלו כל הנחייה בנושא. "קראנו כמו כולם בתקשורת. אם וכאשר נקבל פנייה בנושא, נלמד אותה".
בתגובה לפרסום נמסר: "רשות הטבע אחראית מתוקף תפקידה הממלכתי על ניהול ותפעול שמורות הטבע והגנים הלאומיים ובמסגרת זו פועלת ככל שניתן להנגיש אתרים אלו לכלל האוכלוסיות תוך שמירה על ערכי הטבע, המורשת והנוף. הרשות תלמד את הצעת החוק לכשתועבר ותתייחס בהתאם. בימים אלה נבנית תוכנית יחד עם השרה להגנת הסביבה והמשרד שתנגיש את ערכי אהבת הארץ והטבע לכלל האוכלוסיות וגם נושא זה ייבחן בהתאם".
גורם ברשות שמכיר את הנושא הזכיר כי לפני כשנתיים נבחן רעיון דומה לניסיון נקודתי בגן השלושה, ואף יושם מספר ימים אחרי שעות הפעילות לציבור הרחב. הקהל החרדי לא הסתער על ההזדמנות, בלשון המעטה. "הביקוש היה ממש מינימלי. הגיעו אנשים, אבל לא במספרים גדולים. רובם הגיעו מסקרנות", משחזרת אחת מוותיקות הרשות. "דווקא בגלל שזה לא ממש המריא רצינו להרחיב את זה לפיילוט יותר משמעותי, בעוד אתרים שלנו ובשעות יותר רגילות ויותר ארוכות. אבל המשנה ליועמ"ש לא נתנה לזה אור ירוק מבחינה משפטית והיוזמה לא יושמה.
גורם ברשות הטבע והגנים סיפר שמאז הרעיון לא ממש נזנח כי יוזמות כמו זו של גפני המשיכו להגיע מארגונים שונים ולא נוסו, בהיעדר בסיס משפטי ליישומן. ברט"ג לא יודעים לאמוד את המשמעויות של יוזמה כזו גם מבחינת היקף כוח האדם שיידרש וגם מבחינת רוח הדברים. "אנחנו לא מנהלים את האורחים שלנו ולא כופים עליהם", אמר גורם ברשות. "אנחנו מארחים אותם. אני מניח שיישום החלטה כזו יידרוש הסברה. נצטרך לנתח מה אפשר יהיה לעשות, כמה כוח אדם זה ידרוש וכמה זה יעלה. אנחנו מניחים ומקווים שיהיה שיח בנושא".
יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, מתנגד בתוקף למהלך המוצע. "היוזמה תהווה פגיעה בתדמיתה של ישראל כיעד תיירות", אמר לוואלה. "לא מוכר לנו תקדים בעולם שתיירים המגיעים למדינה מסויימת, נאלצים להיפרד לשעות ביקור נפרדות באתרי תיירות הכלולים בתוכנית הסיור בארץ. באתרי תיירות בהם יש אפשרות שחייה אין הפרדה בין תיירים לישראלים ואנו ניאלץ להוציא אתרים אלה מתוכניות הסיור לישראל".
אל תפספס
לדברי פתאל, מדינת ישראל ידועה כיום בעולם כמדינה פלורליסטית פתוחה לביקורים באתרים ללא מגבלות על בסיס מגדר או מטעמים דתיים, ולהערכתו הנזק שיגרום המהלך לא יהיה רק כלכלי. "תדמית של מדינה היא נכס אסטרטגי. באווירה הבינלאומית הקיימת היום אחרי הבחירות, מהלך כזה יהווה אמצעי לפגיעה בשמה, תדמיתה ומעמדה של ישראל בעולם בידי אלה שרעת המדינה היא אידאולוגיה עבורם. מספיק לחשוב מה ירגישו ויחליטו ישראלים שטסים לחו"ל שידעו שהם מבקרים במדינה בה יש חובת רחצה נפרדת".
"לא מבין מה יהיה ההישג הגדול", הפתיע חרדי בן 58 מירושלים בשם יצחק (צחי). "זה לאו דווקא דרוש כל כך. מי שיש לו ילדים ממילא רוצה ללכת עם המשפחה. לבחורות זה לא כל כך בא בחשבון בכל מקרה, אז זה נוגע בעיקר לבחורים והם דווקא תמיד מצאו להם פתרונות במקומות מרוחקים. זה מותרות. זה לא איזה משהו שנדרש בעדיפות גבוהה. אני לא מבין את הבנאליות הזו לעורר מחלוקות. הארץ בוערת ומה שצריך זה רחצה נפרדת בסחנה?".
עמדה דומה הביעה לאה, חרדית תושבת זכרון יעקב בת 61. "המצב כל כך קשה בעולם ומישהו חושב שרחצה בנפרד במעיינות זה חשוב? איך אפשר להשקיע זמן בלקדם דבר כזה? זה כמו לדבר על חשיבות משחק בגולות. לא רלוונטי לי בכלל", הסבירה. "אני בעצמי נכנסת לים במקום מרוחק סמוך לחוף נחשולים. לא אוהבת בכלל שמערבבים פוליטיקה בחיים שלנו, לא מצביעה בבחירות, זה מבחינתי לא שייך בכלל ליהדות".