למי שחשב שהקמת הממשלה תעיף מהלקסיקון הפוליטי את המילה פלונטר נכונה השבוע אכזבה מרה: פסק הדין הדרמטי של בג"ץ שפסל את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בישר לממשלת נתניהו על פלונטר חדש משל עצמה. ההחלטה המגוונת של שופטי הרוב, שנחלקו ביניהם לשניים בעילות ונימוקי הפסילה, סתמה את הגולל על כל התוכניות המוקדמות שהוכנו מראש בתגובה לפסיקה.
גם אם תבוטל עילת הסבירות, כפי שבש"ס חלמו ואיימו תחילה, הוא לא יוכל לכהן כשר, בגלל חמשת השופטים שקבעו שיש מניעה למנותו בגלל "השתק שיפוטי", או בעברית פשוטה, בגלל ששיקר לבית המשפט בשנה שעברה כשהתחייב לפרוש מהפוליטיקה במסגרת הסדר הטיעון שלו. אפילו עמדת המיעוט של השופט יוסף אלרון, שהכשירה בפועל את המינוי, דורשת ממנו לעשות את הסיבוב הנדרש אצל יו"ר ועדת הבחירות כדי לקבוע אם יש במעשים שלו קלון. בג"ץ הציב בפני דרעי חומה משפטית בצורה והכניס אותו לדרך ללא מוצא, ללא נתיב ברור בחזרה לשולחן הממשלה.
אל תפספס
"יסגרו לנו את הדלת - ניכנס דרך החלון", דרעי הבטיח לתומכיו אחרי קבלת הבשורה המרה. בזמן שחלף מאז טובי המוחות בש"ס מחפשים אחר הצעה יצירתית שתאפשר לו להתגבר על החלטת בג"ץ, כלומר לצפצף עליה, וליצור קונסטרוקציה חוקית ומשפטית שבכל זאת תשיב אותו במהרה לכסאות הכבוד הממשלתיים. עיניו של דרעי נשואות בעיקר לכיוון תפקיד ראש הממשלה החליפי, אבל ראש הממשלה נתניהו, שכבר היה בסרט הזה עם גנץ לפני שנתיים, מתלהב פחות, ולא שש למנות לעצמו מחליף רשמי כהרגלו בקודש.
תרחיש ראש הממשלה החליפי הוא מהלך מסורבל ומורכב, שמחייב להפיל מחדש את הממשלה בהצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי, רק בשביל להשביע כמה דקות אחר כך את אותה ממשלה בדיוק. ומעל הכל, הצלחתו רחוקה מלהיות מובטחת, בלשון המעטה: אם דרעי יהיה ראש ממשלה חליפי, המינוי יחזור במהרה לעיונם של בג"ץ שצפווים לפסול אותו בדיוק מאותן סיבות שבגללן הוא לא יכול לכהן כשר.
גם הפתרון החלופי שנתניהו הציע לדרעי, חוק שימנע מבג"ץ את האפשרות לפסול מינויים של שרים, יגלגל בהכרח את הכדור בחזרה לפתחו של בית המשפט העליון. השופטים נמנעו הפעם מלהתערב בחוק דרעי - התיקון לחוק יסוד הממשלה שהיה אמור לאפשר את כהונתו למרות ההרשעה בעבירות מס, אבל לא לעולם חוסן. חוק פרסונלי נוסף, בעיצומה של מלחמת הרשויות המשתוללת על הרפורמה המשפטית של יריב לוין, עלול להגדיש את הסאה של השופטים ולגרום לקחת צעד אחד קדימה לפסילת חוקי יסוד. למעשה, כל תעלול חוקי או חוקתי שיקרב את דרעי בחזרה לכסא יוביל לעוד התנגשות בלתי נמנעת והסלמה נוספת בקרב בין הממשלה ומערכת המשפט.
נתניהו היה כמובן הראשון לזהות. שעה קלה אחרי הפסיקה, הוא מיהר להתייצב בביתו של דרעי בשכונת הר נוף בירושלים עם אמירה תקשורתית קצרה וקליטה: "כשאח שלי במצוקה - אני בא אליו". נתניהו צרב את התודעה עם מפגן חברות ותמיכה, אבל מאחורי הקלעים, מקורביו של נתניהו הודו שלנוכח המצב המשפטי המורכב של דרעי - לא בטוח שהוא יכול בכלל לעזור לו.
בלשכת ראש הממשלה מנסים לגבש לדרעי חבילה מכבדת ומפנקת שתרכך את עוול ההדחה ותשמור על מעמדו הבכיר והאקסלוסיבי בצמרת קבלת ההחלטות של המדינה: גם מהכנסת יוכל לשלוט מרחוק במקורביו שימונו למחליפיו במשרד הבריאות והפנים, והכוונה היא לשריין לו מקום מיוחד כמשקיף בקבינט המדיני ביטחוני וכשותף סוד במטבחון האסטרטגי המצומצם של ראש הממשלה עם שר הביטחון גלנט ומקורבו רון דרמר, כיום השר לענינים אסטרטגיים. ללכת בלי ולהרגיש עם. הכל אותו דבר, כמעט, חוץ מהתארים, הסמכויות, סמלי הסטטוס והכבוד של השר והמשנה לראש הממשלה. עדיין לא ברור אם זה יספק את הנוגע בדבר.
למרות האיומים הש"סניקים המקדמיים, הפסילה של דרעי לא מסכנת כרגע את יציבות הקואליציה. המצביעים של ש"ס לא מעוניינים בבחירות או בכל ממשלה אחרת, אבל הם כן כועסים וזועמים על בית המשפט, שלדידם ביטל את החלטת הבוחר. הזעם שלהם צפוי להוסיף עוד דלק ללהבות הבוערות סביב המהפכה המשפטית של לוין, וזה לא שהיה חסר, ולחזק את המוטיבציה של הקואליציה להשלים את הרפורמה בחקיקת בזק, שגם ככה מקודמת בקצב מסחרר. וכל עוד דרעי לא יחזור לשולחן הממשלה, הוא יהפוך לסמל המאבק.
בה בעת, הסיפור של דרעי מחזק גם את מתנגדי המהפכה המשטרית באופוזיציה וברחוב. הוא צובע את הרפורמה של לוין בצבע של שחיתות שלטונית עזה. לא כתיקון או שיפור של מערכת המשפט אלא כמהלך שנועד למלט את נתניהו ודרעי מהדין, וטוען את המחאה האזרחית המתרחבת במצברים נוספים. הרוחות הסוערות ההפוכות עלולות לגרום להקצנה של שני הצדדים הנצים ולצמצם את מרחב הפשרה וההידברות שהנשיא הרצוג מנסה לייצר. הפלונטר של דרעי רק מחדד את הפלונטר הפוליטי, החוקתי והחברתי.