לאחר שנים של מחקרים בשכבת הקרח של גרינלנד, דיווחו מדענים השבוע בכתב העת "נייצ'ר" כי הטמפרטורות בליבת הקרח הן החמות ביותר מזה לפחות אלף שנים - התקופה הכי מוקדמת שאפשר להגיע אליה באמצעות ניתוח של ליבות הקרח במדינה. עוד מצאו המדענים כי ב-2001-2011, ליבות הקרח היו חמות ב-1.5 מעלות צלזיוס בממוצע לעומת המאה העשרים.
המדענים חקרו את ההיסטוריה של גרינלנד באמצעות קידוחים של ליבות קרח (ליבת קרח מכילה קרח שנוצר לאורך טווח שנים גדול) שמטרתם היתה לנתח את ההשפעה של משבר האקלים על המדינה במהלך השנים. ככל שקדחו עמוק יותר, כך המדענים "חזרו בזמן" והצליחו להבדיל בין תנודות הטמפרטורה שהו טבעיות לבין אלה שנוצרו בשל מעשה ידי אדם.
מחברי המחקר אמרו כי הגורם האנושי למשבר האקלים מילא תפקיד משמעותי בעלייה הדרמטית בטמפרטורה באזור הארקטי, שם לקרח הנמס יש השפעה גלובלית משמעותית. "גרינלד היא התורמת הגדולה ביותר לעלייה בגובה פני הים", אמרה מריה הורהולד, מובילת המחקר, ל-CNN. "אם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב הנוכחי, עד 2100 גרינלנד תתרום 50 ס"מ לעלייה פני הים, מה שישפיע על חיי מיליונים שגרים באזורי החוף".
הבנת העבר, לדבריה, היא חשובה כדי להתכונן לעתיד. "אם רוצים להתייחס להתחממות הגלובלית, צריך לדעת את הווריאציות הטבעיות לפני שהאדם התערב באטמוספרה", היא אמרה. "בשביל זה צריך לחזור אחורה בזמן לעידן הפרה-תעשייתי, כשבני אדם לא פלטו פחמן דו חמצני לאטמוספרה".
לפני שבני האדם החלו לפלוט גזים של דלקי מאובנים לאטמוספרה, טמפרטורות של אפס מעלות צלזיוס בגרינלנד היו תופעה בלתי נתפשת, אך מחקר עדכני מראה כי האזור הארקטי מתחמם בקצב מהיר פי ארבעה לעומת שאר הכדור.
לדברי מדענים, ההתחממות של שכבת הקרח של גרינלנד קרובה לנקודת מפנה, שעשויה לעורר המסה קטסטרופלית. בגרינלנד יש כמות קרח כה גדולה, כך שבמקרה שכולו יימס, גובה פני הים בולם יעלה בשבעה מטרים, על פי נאס"א.
אף שהמחקר מגיע רק עד 2011, גרינלנד חוותה אירועי חום קיצוניים מאז. ב-2019, למשל, אביב חם מהרגיל וגל חום ביולי גרמו ל-532 מיליארד טון של קרח להימס לים.