כמו לרוב בחיים עצמם, גם בוויכוח סביב המהפכה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין - האוכלוסיות המוחלשות נותרות בצד. בין הנימוקים לצד השמרנים ולצד תומכי האקטיביזם השיפוטי, אנחנו נוטים לשכוח מרבדים נוספים עליהם תשפיע הרפורמה. אוכלוסיות כמו נוער בסיכון, פושעים בסיכון שזקוקים לשיקום וחרדים הם אלו שעלולים להיפגע ראשונים מהסעיפים שיבוטלו ויתווספו. כעת, הם שוברים שתיקה ומזהירים מהפגיעה האפשרית בהם.
נוער וצעירים בסיכון, למשל, הם אוכלוסייה שלרוב מתקשה בהתנהלות מול בית המשפט, אך עלולים להיפגע קשות מהמהפכה המשפטית. ד"ר שירן רייכנברג, מנהלת מקצועית ומנחה בקליניקה לזכויות נוער וצעירים בסיכון במרכז המשפטי לחינוך קליני באוניברסיטה העברית בירושלים, אף טענה כי הרפורמה עלולה להיות "הרת אסון ובלתי הפיכה" והוסיפה, "אני מפחדת על העתיד של המדינה שלנו".
אל תפספס
רייכנברג הסבירה וסיפרה, כי בקליניקה עתרו נגד ההחלטה לסגור שלושה הוסטלים לנערות בסיכון - דבר שהיה יכול להתבצע בזכות עילת הסבירות, אותה מבקש שר המשפטים לוין לבטל. "אם השינוי יתבצע, לא היינו יכולים להגיש עתירה ובית המשפט לא היה יכול לדון בעתירה בכלל, לא כל שכן לא היה מתערב בהחלטה של רשות שלטונית, בגלל ביטול עילת הסבירות", הסבירה. "ברגע שמחלישים את מנגנוני הביקורת, את הייעוץ המשפטי וממנים שופטים בגלל השיוך הפוליטי שלהם, לא יהיה לנו עם מי לדבר, אף אחד לא ירצה להקשיב. בפועל, אוכלוסיות מוחלשות ייפגעו מאוד".
גם משפחות חד-הוריות עלולות להיפגע מהרפורמה של לוין. "ישנה תכנית של זרוע העבודה במשרד הכלכלה שתומכת בנשים חד-הוריות, ומאפשרת להן לצאת לעבודה תוך תמיכה כלכלית בסיוע בסבסוד צהרונים", סיפרה. "לפני כמה שבועות, הודיעו לאותן נשים, מהיום למחר, שהמימון לתוכנית הסתיים. היום, במצב המשפטי הנוכחי, אני יכולה להגיש עתירה ולטפל בזה. אחרי השינוי לא אוכל לעשות כלום, מפני שלשלטון תהיה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כל החלטה ואי אפשר יהיה להתנגד לכך", הזהירה רייכנברג.
כחלק מהמהפכה המשפטית, חלק מנבחרי הציבור מבקשים להחמיר את הענישה ולבחור שופטים שימלאו אחר הדרישה הזאת. אביגדור איתן, בן 26, מספר את סיפורו כאדם שפשע וקיבל מבית המשפט, שפעל לפי החוק אך באופן עצמאי וללא לחץ חיצוני - הזדמנות להתחיל מחדש, שלדבריו שינתה את חייו.
איתן הורשע בגין עבירת שוד, אך במקום לקבל עונש מאסר בפועל, הוא נכנס לטיפול ולשיקום וקיבל עונש של עבודות שירות. איתן ביקש תחילה להדגיש שלא פגע פיזית באף אחד: "זה לא מפחית מחומרת העבירה ומהטראומה שהקורבנות שלי עברו, אני מתחרט מאוד על מה שעשיתי".
הוא אמר, "אני לא מבין מספיק ברפורמה, אולי בתי המשפט צריכים תיקון, אבל בית המשפט שאני מכיר הסתכל על בני האדם קודם. עד היום אני אסיר תודה לשופט הזה, הוא הציל אותי. אם הוא היה עושה מה שהרבה מהציבור רוצים ששופטים יעשו, יעניש רק בחומרה, החיים שלי, ושל עוד אנשים, היו נהרסים. בלי השופט הספציפי שהיה לי, חנא סבאג מבית המשפט מחוזי בנצרת, לא הייתי יכול לדבר איתך היום", סיכם.
איתן הוסיף: "מתוך גזר דין של 40 עמודים, שלושה עמודים הוקדשו לפסקי דין של אנשים עם תיקים כמו שלי, שקיבלו עונשים חמורים. ולמרות הכול, השופט סבאג אמר שבגלל שעשיתי טיפול ואלו עבירות ראשונות שלי, אז אפשר להתחשב. אם הייתי נופל על שופט אחר, שאצלו החוק היבש הוא השולט, אז עכשיו הייתי יושב בכלא עם עבריינים גדולים ונכנס למעגל הפשע".
מקרה נוסף בו אוכלוסייה מוחלשת הייתה בסכנת פגיעה הוא כשתלמידות ממוצא מזרחי הופלו ביישוב עמנואל ב-2009. עו"ד יואב ללום, חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין והעותר המרכזי שהגיש את הבג"ץ בנושא, טוען כי שופטי העליון "פוחדים כיום להגן יותר על זכויות אדם, ובמודע עושים פחות. אתה לא יכול להשוות בין הרכב בית המשפט של השופטת בייניש שפסק אז בפרשת עמנואל לבין ההרכב היום", אמר.
עו"ד ללום הדגיש, "כל הדיון היום רדוד, לא מדברים על מה שחשוב. צריך למקד את המאבק ברפורמה במה שחשוב, לדוגמה פסילת חוק רגיל רק ברוב של 12 שופטים מתוך 15 שופטים, וביטול עילת הסבירות. בסוף, צריך להגן על האזרח מפני שרירות הלב של השלטון, ואסור שהרפורמה תבטל את זה", סיכם. "אסור שנגיע למצב בו תותר הפליה, למשל הניסיון של השר סמוטריץ' להכניס בהסכמים הקואליציוניים להרשות לעסקים להפלות במתן שירות".
התוכנית שהציג לוין כוללת כמה צעדים שמטרתם בין היתר לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון: אישור פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת, חיזוק כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות והגדרה מחודשת של מעמד היועצים המשפטיים לשרים.