הרב חיים דרוקמן, ממנהיגי הציונות הדתית, הלך היום (ראשון) לעולמו, והוא בן 90 בפטירתו. הרב אושפז לאחרונה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים עקב הידרדרות במצבו הרפואי לאחר שאובחן כחיובי לנגיף הקורונה לפני כשבועיים. עשרות אלפי אנשים צפויים להגיע למסע ההלוויה שייצא מחר מהיישוב מרכז שפירא, ויסתיים בבית העלמין משואות יצחק.
בעקבות ההודעה על פטירתו, ספד לו יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ': "נפלה עטרת ראשנו, אוי לנו כי הושברנו", אמר. "בשנים האחרונות זכיתי לחסות בצילו של הרב וללמוד הנהגה ציבורית מחוכמתו, מענוותנותו, מצידקתו ומהנהגתו. עם ישראל והעולם כולו הפסיד את אחד מענקי הרוח של דורנו, איש צדיק, איש חינוך, איש שכל כולו מוקדש לתורת ארץ ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל. העמיד תלמידים הרבה לאורך דורות והחיה בהם את תורת רבותיו".
"אני מבכה את פטירתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל", מסר נשיא המדינה יצחק הרצוג. "הרב דרוקמן היה שליח ציבור ומנהיג רוחני שהוביל בחזון ובמעשה כמה ממפעלי התורה, הציונות והתחייה החשובים ביותר של דורנו".
ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו שלח את תנחומיו: "מאור גדול של אהבת ישראל כבה היום.
לעת פרידה זו מן הרב חיים דרוקמן, ליבי דואב עמוקות עם משפחתו היקרה ועם רבים-רבים בעם. מדינת ישראל איבדה מנהיג רוחני גדול, ואני איבדתי ידיד אישי שהוקרתי מאוד".
בתנועת בני עקיבא ספדו לרב: "הרב הנהיג את התנועה עשרות שנים בגאון, בעוז ובענווה והיה מורם הרוחני של רבבות בוגריה. הרב הוביל את התנועה בכל תחום בו התנועה הייתה זקוקה לו - השותפות במליאת ההנהלה הארצית, התייעצויות חינוכיות ורוחניות, פעילות משותפת עם כלל חברי התנועה ועוד. תורתו של הרב תמשיך להיות נר לרגלינו ועל פיה נמשיך לחנך ולגדל עוד דורות על גבי דורות של אנשי חיל ויראי אלוקים".
בעקבות פטירתו, מסרה שרת הפנים איילת שקד: "הרב גילם בחייו את השילוב של ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל, העמיד דורות של תלמידים אותם הוא חינך לדרך של תורה ועבודה, והיום הם לוקחים חלק משמעותי בליבת העשייה בחברה הישראלית. למרות שלא גדלתי במגזר הדתי לאומי, הרב קיבל אותי במאור פנים ובשמחה. לאורך השנים בפוליטיקה הישראלית בהם התייעצתי איתו, הקשר בינינו התהדק וזכיתי לגלות שהרב בעל עין טובה, חכמת חיים ואדם שיודע לקבל את האחר".
יו"ר ש"ס אריה דרעי הביע את תנחומיו ומסר: "בצער רב התבשרתי על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית הרב חיים דרוקמן זצ"ל. לאחר שנזדכך ביסורים מרים וקשים. שולח את תנחומיי הכנים למשפחתו הכבודה יחד עם רבבות עמך בית ישראל הדאבים עמוקות על הסתלקותו. יהי זכרו ברוך".
דרוקמן, חתן פרס ישראל, נשיא מוסדות 'אור עציון' ויו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, נחשב לסמכות הרוחנית בציבור הדתי לאומי. בשנים האחרונות הפך לדמות משפיעה בזירה הפוליטית, ותמך במפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט. לאחר שהאחרון הקים מפלגה חדשה והקים את הממשלה בתמיכת רע"מ, הרב דרוקמן תמך בציונות הדתית בראשות סמוטריץ'. השפעתו הפוליטית הייתה רחבה וראש הממשלה בנימין נתניהו שלח בזמנו את ראש המל"ל דאז מאיר בן שבת כדי להשפיע עליו לשכנע את בנט ושקד לרדת מהאולטימטום שהציבו לקבל את משרד הביטחון. בפעם אחרת, סביבת נתניהו הפגישה את הרב עם יו"ר רע"מ מנסור עבאס כדי שהרב יאפשר את הקמת הממשלה עם רע"ם.
הרב דרוקמן היה בן יחיד להוריו - אברהם מרדכי ומילכה דרוקמן, נולד בפולין בשנת 1932, עבר את השואה וניצל שלוש פעמים ממוות ודאי. ב-1944, תוך כדי המלחמה, הצליח לעלות ארצה בגפו, באוניית מעפילים. מאוחר יותר הצליחו גם הוריו להגיע ארצה. הוא בוגר ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, והיה מקורב מאוד לראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ונחשב לאחד מתלמידיו המובהקים.
עוד בוואלה!
דרוקמן היה אחד מהוגי רעיון "ישיבות ההסדר" לשילובם של בני הישיבות הדתיות במסגרת השרות הצבא. הוא עמד בראש מוסדות שהקים ב-1964 במרכז שפירא והם כוללים ישיבה תיכונית, מכינה קדם צבאית-תורנית ועוד. אחד המשפטים הידועים שהיה נוהג לומר היה, "אנחנו לומדים תורה כדי למלא את חובותינו הלאומית, ומשרתים בצבא כדי למלא את חובתנו הדתית". למרות שהיה מתון, הוא היה מבין הרבנים שהורו לסרב פקודה בעקבות הגירוש מגוש קטיף.
בתחילת שנות ה-80, עם ראשיתה של העליה הגדולה מרוסיה, נוכח מצוקתם הקשה של העולים החדשים ממדינות חבר העמים, שחפצו להתגייר ולהשתלב בארץ, יזם הרב דרוקמן את פתיחתו של בית דין מיוחד לגיור, במסגרת פעילות בתי הדין הכלליים של הרבנות הראשית לישראל. בשנת 2004 נענה לבקשתו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון וקיבל על עצמו לרכז את נושא הגיור במדינת ישראל, וכיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה עד תחילת 2012. במהלך כהונתו בתפקיד, הרב נקלע לעין הסערה לאחר שבית הדין הרבני הגדול קבע בהחלטה חסרת תקדים כי יש לפסול את כל הגיורים שנעשו על ידו בתקופתו כראש המערך לאחר שנטען כי הנהיג מדיניות מקלה בגיורים. ארבע שנים לאחר מכן קיבל בג"ץ את העתירה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, פסל את ההחלטה של בית הדין והכיר בגיוריו של הרב דרוקמן.
בין השנים 1977 עד 1989 ובין 1999 עד 2003 כיהן הרב דרוקמן כחבר כנסת. במסגרת זו הוא שימש בין השאר כסגן השר לענייני דתות מטעם המפד"ל וחבר בוועדות שונות בכנסת. הוא פרש מתפקידו כסגן שר בעקבות הנסיגה מימית שאושרה אז בכנסת. במהלך השנים העמיד אלפי תלמידים, חלקם פוליטיקאים ואנשי ציבור, ובהם: ישראל כץ, דודי אמסלם, בני גנץ, יוסי כהן ועוד.
הרב דרוקמן היה אחד משני הזוכים בפרס ישראל בתחום "מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה" לשנת תשע"ב. זכייתו של הרב דרוקמן עוררה סערה קטנה לאחר שכמה מבוגרי ישיבת נתיב מאיר הדתית דרשו לשלול את הפרס ממנו כיוון שלטענתם טייח פרשה של עבירות מין במוסד. הרב טען בדיעבד כי הוא מצטער שלא דיווח למשטרה כי חשב שמילא את חובתו בזה שהפסיק את עבודתו של המנהל ולא הייתה לו "שום כוונה להעלים או להסתיר".
הוא היה נשוי לרבנית שרה, רופאה במקצועה, והשניים התגוררו במרכז שפירא, שם גם כיהן כרב היישוב. נולדו להם תשעה ילדים, אחת מאומצת ועוד נוספים שמצאו את ביתם אצל משפחת דרוקמן. לרב דרוקמן לא היה רישיון נהיגה, ובין היתר סיפרו כי אשתו אסרה עליו להוציא אותו כדי שיוכל לישון בנסיעות בשל לוח הזמנים הצפוף שלו. כך, באחת הפעמים ניצלו חייו כאשר נסע ברכבו לקריית ארבע, השעין את כסאו כדי לנמנם וכדורים שנורו לעבר רכבו - חלפו עליו.