המנדט להרכבת הממשלה נמצא בידיו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו שלושה ימים בלבד, וכבר - המשא ומתן הקואליציוני נקלע למשבר ראשון. אחרי פגישה קשה בין נתניהו ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' אמש (שלישי) בכנסת, בליכוד הודיעו הבוקר על ביטול כל השיחות שתוכננו להיום. במקביל, נפתח קרב תדרוכים בשם גורמים עלומים, שמאשימים אחד את השני בקשיים במשא ומתן: בציונות הדתית טוענים שנתניהו מסרב להתחייב לשינויים במערכת המשפט, להסדרת המאחזים הבלתי חוקיים ולהרחבת ההתנחלויות, בליכוד ממקדים את החצים בדרישות של סמוטריץ' לקבל את אחד תיקים הבכירים, אוצר או ביטחון, וגורסים ש"תאוות הג'ובים" היא שמעכבת הקמת ממשלת ימין.
האמת, כמו תמיד במשחקי משא ומתן, היא איפשהו באמצע, או לחילופין, גם וגם: נתניהו לא רוצה את סמוטריץ' בהגה הכלכלי או הביטחוני של ממשלתו, והלקוח העקשן מולו מסרב להתפשר. במקביל, סמוטריץ' לא מוכן להיכנס לממשלה בלי התחייבויות ברורות על התוכניות הימניות, והשחקן שמולו, שחרד מהרוחות הבינלאומיות שנושבות מוושינגטון, מסרב להתמסר. במשך שבוע, נתניהו ייבש את סמוטריץ' ללא פגישה, בתקווה שהזמן יוריד אותו מהאולימפוס ויגרום לו להתפשר.
ההחלטה של יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לקחת את תיק האוצר, בין אם היא מתואמת עם נתניהו כתרגיל טקטי או לאו, חסמה את דרכו של סמוטריץ' למשרד האוצר, ואמש נתניהו השיב בשלילה שנייה גם לדרישה לקבל את תיק הביטחון, בנימוק של הצורך באחריות ומתינות מול העולם ומול ממשל דמוקרטי בארצות הברית, שהעביר את המסר שמדובר בקו אדום. בליכוד רוצים שסמוטריץ' יסתפק בתיק בינוני, כמו הפנים, המשפטים או החינוך, אבל הוא כבר קיבל את תמיכת הרבנים להישאר על העץ הגבוה.
לנתניהו יש עוד 25 ימים על שעון המנדט, עם אופציה להארכה של שבועיים, כדי לפתור את המשבר עם סמוטריץ', וכמנהגו כקודש הוא תמיד נוהג להיגרר בסוף לרגע האחרון. הוא בעצמו זה שהחליט מראש להציב הפעם יעד יומרני, ולהקים ממשלת בזק תוך שבוע, כדי לתפוס את מושכות השלטון מלפיד וחבריו בהקדם האפשרי. הוא ציפה שכל מפלגות הבלוק הנאמן יזרמו איתו, אך מהר מאוד קיבל שיעור ראשון במגבלות הכוח, כשסמוטריץ' עשה יד אחת עם החרדים ובלם את ההצעה לנסח מסמך עקרונות רזה עם דרישה מאוחדת דווקא להיכנס לפרטים. עכשיו, קרב ה"צ'יקן" בינו ובין נתניהו על התיקים הבכירים מעכב את המשך השיחות. בניסיון לצאת מהסבך, נתניהו נפגש היום עם דרעי ובדק אם יסכים לוותר על האוצר. לפחות בינתיים, הוא עומד על דרישתו.
בפלונטר עם דרעי וסמוטריץ' משחק גם קרב רבני חרדי-חרד"לי על השליטה במשרד הדתות, ודרישות הדדיות להרחיב את התיקים עם סמכויות נוספות על החרדים וההתנחלויות. אבל בפרפרזה על הקמפיין של ביל קלינטון ב-1992, "זאת הכלכלה, טמבל". במוקד הפלונטר עומד משרד אחד: זה האוצר, טמבל. נתניהו היה מעדיף בכלל למנות שר מהליכוד למשרד החשוב ביותר לעבודת הממשלה, כך שהיד שלו תהיה על הברז, אבל נתן לדרעי זכות ראשונים, בין השאר כדי לחסום את הדרישה של סמוטריץ' לתפקיד.
מבחינת נתניהו, סמוטריץ' הוא טרמפיסט שרוכב על ההצלחה של שותפו, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, שנדבק ב"מגלומניה של נפתלי בנט", במילותיו של אחד ממקורביו. אחרי שהמנהיג הקודם של הציונות הדתית הפך לראש ממשלה עם שישה מנדטים, המנהיג הנוכחי דורש גם הוא להשתדרג מהתיקים המגזריים שמייעדים לו. בינתיים, הוא עושה סיבובים תקשורתיים על נתניהו כמי שנרתע מאיומי העולם ובורח מממשלת ימין מלא מלא.
בתיאום מושלם עם הקיפאון בשיחות, גם הדיווחים התקופתיים על מגעים להקמת ממשלת אחדות של הליכוד עם בני גנץ או יאיר לפיד לא איחרו לבוא, וכהרגלם, זכו להכחשות גורפות מכל עבר. אפשר לשער בזהירות שהם יצוצו ויוכחשו בכל פעם שיהיה משבר במשא ומתן. נכון לשעת כתיבת שורות אלה, נתניהו לא הציע, ושניהם הצהירו פומבית חדות וברורות, גם אחרי הבחירות, שגם אם יציע - הם צפויים לסרב.
הגוש הימני חרדי המלוכד שנתניהו בנה בשלוש וחצי השנים האחרונות לצליחת האישומים הפליליים סופסוף הגיע ליעדו, ואין לו שום סיבה או כוונה לפרק אותו. אבל כעת, הוא צריך להתמודד עם שותפיו, שדורשים ממנו לשלם את המחיר על נאמנותם במסע. הגוש ועונשו: שותפיו דורשים ממנו להגשים גם את מאווייהם הקיצוניים, בעוד הוא מנסה לייצב את הספינה. האופציה של ממשלת אחדות תרחף מעל כל העת כדי להזכיר לסמוטריץ' את הפוטנציאל ההיפותטי של שותף אחר, אבל האמת היא שלאף אחד מהם אין: הם כבולים זה לזה בכבלי הבלוק.