של מי התינוקת? התשובות לשאלות הבוערות בפרשת מחדל ההפריה באסותא

הבדיקה הגנטית שנערכה השבוע להורים שטענו כי הם ההורים הביולוגיים של התינוקת שהוחלפה בהפריה באסותא, שללה את הקשר ביניהם. לאחר מכן בית המשפט דחה את בקשת המדינה למנות אפוטרופוס לעוברית, וקבע כי אם לא יוגשו בקשות נוספות מהורים, התיק ייסגר.

כעת, על בית החולים אסותא ראשון לציון, חברת בת של מכבי שירותי בריאות, בו אירע המחדל, להמשיך באיתור האם הביולוגית של העוברית. זאת, בשעה שמשפחת האישה הנושאת את התינוקת ברחמה אמרה כי תבקש להוציא צו מניעה להמשך חיפוש ההורים הביולוגיים, במטרה לאפשר לאם "ללדת בשקט". הלידה צפויה להתרחש בימים הקרובים.

שאלות רבות מתעוררות סביב הפרשה המורכבת, ובהן כיצד נגרמה הטעות בבית החולים, האם ייתכן כי הבלבול התרחש גם אצל אימהות נוספות באסותא, ולבסוף, מי האם שתוכל לגדל את התינוקת לכשתיוולד. וואלה עושים סדר בשאלות הבוערות.

באיזה שלב בתהליך ההפריה נעשה הבלבול?

על פי הודעת בית החולים אסותא ראשון לציון לבית המשפט, הבלבול נעשה, ככל הנראה, בשלב הקפאת העוברים. שלב זה מצריך הנפקת מדבקות חדשות הנושאות את פרטי האם לצורך הדבקתן על הקשיות בהן יוקפאו העוברים ועל הצלוחית המשמשת להקפאה - ולכן קיים חשש שבשלב זה נעשתה הצלבה שגויה של מדבקות הזיהוי בין שתי המטופלות.

מדוע בית החולים סבר כי אלו ההורים הביולוגים?

לשתי הנשים הוקפאו באותו יום מספר זהה של עוברים (שלושה) בשלב התפתחותי זהה (יום שלישי לאחר השאיבה), כשלא היו באותו היום מטופלות נוספות שלהן הוקפאו שלושה עוברים במצב התפתחותי דומה. בנוסף, אותו אמבריולוג ביצע את פעולת ההקפאה לשתי הנשים והעוברים של שתיהן אוחסנו בסמיכות במקרר ההקפאה. בשל כך בית החולים הודיע לבית המשפט כי הסבירות שאלו ההורים עומדת על 99%.

כמה נשים נוספות בסבירות להיות אם העובר?

לאחר שהבדיקה הגנטית שללה את האישה הראשונה, בית החולים אסותא טען בפני בית המשפט כי ישנן שבע נשים נוספות שיש לגביהן סבירות בינונית ועוד 40 נשים שיש לגביהן סבירות נמוכה. במידה ובית המשפט יורה על בדיקות למציאת אם העובר, יערוך בית החולים בדיקות נוספות, אך באסותא ינסו לצמצם את כמות הנבדקות כמה שיותר.

איך התגלה כי האישה נושאת ברחמה עובר מביצית של אישה אחרת?

במהלך בדיקות הריון התגלה מום גנטי ללבי לעובר, והאישה ההרה נאלצה לעבור צינתור לעוברית בשבוע ה-30 להריונה. בבדיקות לקראת הניתוח בבית החולים שיבא בתל השומר התגלה כי לאם ולעוברים אין מטעם גנטי זהה. האם התבקשה לבצע בדיקה נוספת וגם בה נמצא כי אין התאמה גנטית בין האם לעוברית.

האם האישה הנושאת ברחמה את העוברית תגדל את הילדה לאחר הלידה?

עוד מוקדם לדעת מה יחליט בית המשפט. על פי המסורת בישראל מי שיולדת את הוולד נקראת אמא שלו, אלא אם בית המשפט יורה אחרת. מכיוון שהלידה אמורה להיות בימים הקרובים סביר להניח כי לא תמצא האם הביולוגית. האם ההרה תגדל את הילדה ומהשלב הזה יהיה קשה "לקחת" את הילדה ממנה כי טובת הילדה היא להישאר בסביבה אליה היא רגילה - כלומר מי שגידל אותה מהרגע שנולדה. עורכי הדין של האישה ההרה ביקשו להפסיק את החיפושים ולהורות על האישה ההרה כאם הילדה, אולם בית החולים אסותא הודיע כי הוא ימשיך בבדיקות לאיתור האם הביולוגית ומינה את פרופסור רוני גמזו לראש צוות החקירה למציאת האישה הנכונה. במקביל, בית המשפט דחה את המינוי לאפוטרופוס לדין לילדה והצורך בצו אימוץ ידון לאחר הלידה.

האם נותרו לאישה ההרה או למי שנחשבה לאם הביולוגית עוברים מוקפאים?

מידע זה עדיין חוסה תחת חיסיון רפואי נוקשה כך שזה לא וודאי, אולם על פי הודעת בית החולים לבית המשפט לכל אחת הוקפאו שלושה עוברים, כך שישנה סבירות שנותרו לה עוברים מוקפאים. לגבי האישה ההרה - סבירות נמוכה שתצליח להרות פעם נוספת כי היא בגיל מבוגר ממילא.

האם יש חשש לאימהות נוספות שעברו תהליך באסותא ראשל"צ?

באסותא מטופלות כ-500 נשים במחלקה להפריה חוץ גופית. על פי דוח הבקרה שכתבה ד"ר הגר מזרחי, ראש מחלקת הרפואה במשרד הבריאות, קיימים תחומים בהם נמצאו ליקויים בטיחותיים משמעותיים בבית החולים, שתיקונם נדרש באופן מידי. הליקויים נוגעים לבטיחות הטיפול, לתהליכי זיהוי מטופלות ולתיעוד רפואי חסר. בין השאר נמצא כי התקינה ביחידה חסרה, כי היחידה סובלת מצפיפות פיזית ומתשתיות הנדסיות שאינן בהלימה לכמות המקרים המטופלים ביחידה. בשל כך, שוקלים במשרד לסגור את המחלקה. למרות זאת, האפשרות שקיים בלבול נוסף כזה הוא בסבירות נמוכה מאוד.