342 אלף סטודנטים יתחילו היום (ראשון) את שנת הלימודים האקדמית. לפי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), זהו גידול מתון של 1.6% לעומת 337,230 שלמדו בשנה שעברה ב-59 מוסדות אקדמיים בישראל.
בשנה שעברה 256,175 מהסטודנטים למדו לתואר ראשון, 68,545 לתואר שני ו-11,725 לתואר שלישי. תחומי הלימודים המובילים לתואר ראשון היו מדעי החברה ולימודי הנדסה עם כ-18% כל אחד. אחריהם נמצאים לימודי החינוך וההכשרה להוראה עם כ-14% - 30,546 סטודנטים, ירידה של קרוב לאלף משנה קודם לכן. בהמשך מגיעים עסקים ומדעי הניהול, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, מקצועות עזר רפואיים ומשפטים.
מספר הסטודנטים שלומדים רפואה גדל בעשור האחרון מ-530 ל-895 בתשפ"ב. הזינוק מגיע בעקבות פתיחת הפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר אילן והפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, לצד הגדלת המסלולים הקיימים. גם תוכניות הלימוד בתחומי העזר הרפואיים גדלו משמעותית - 80% יותר סטודנטים בתוך עשור.
עוד בחדשות חינוך
מספר הנשים הלומדות לתואר ראשון גדל ב-2,400, עלייה שנראית בעיקר בתחומי המשפטים, עסקים ומדעי הניהול, מדעי החברה ומקצועות עזר רפואיים. כ-60 אלף סטודנטים ערבים למדו בשנה שעברה, 18% מכלל הסטודנטים לעומת 21% מחלקם באוכלוסייה. מתחילת העשור הקודם גדל מספרם ב-133%. ירושלים תהיה העיר עם מספר הסטודנטים הגדול ביותר שילמד בשטחה, עם יותר מ-48 אלף.
מאות אלפי הסטודנטים ינסו לצלוח השנה עשרות מבחנים ועבודות, אך ייאלצו להתמודד במקביל עם מכשולים מחוץ לקמפוס - לפי סקר שערכה התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, ההתמודדות הכלכלית הופכת קשה יותר ויותר עבורם. במדגם שבו השתתפו כ-14 אלף סטודנטים נמצא כי ההוצאה החודשית על דיור עלתה ב-10% ל-2,731 שקלים, וההוצאה החודשית הכוללת של אלה הגרים מחוץ לבית הוריהם הגיעה ל-5,980 שקלים - בעוד ההכנסה הממוצעת היא 4,967 שקלים בלבד, 210 שקלים יותר משנה קודם לכן. הפער מוביל לכך שקרוב למחצית מהם - 43% - דיווחו שהם נתמכים כלכלית על ידי הוריהם, בממוצע של כ-2,000 שקלים - 14% יותר משנה קודם לכן. יותר מחמישית מהסטודנטים לקחו הלוואה במהלך הלימודים, שני שליש מהם ביותר מ-15 אלף שקלים.
82% מהסטודנטים השיבו כי עבדו במהלך הלימודים, 11% יותר מבשנה שעברה. מבין אלה שאינם עובדים, 72% הסבירו כי התואר אינו מאפשר להם לעשות זאת. כשליש מהסטודנטים עדיין גרים אצל ההורים ו-46% שוכרים דירה.
התאחדות הסטודנטים בחנה גם את שביעות הרצון של הסטודנטים מהמוסדות הקדמיים, לפי דירוג רמת הקורסים, טיב ההוראה, יחס המרצים לסטודנטים ושילוב טכנולוגיות למידה. מבין האוניברסיטאות, רייכמן מובילה את הרשימה עם ציון ממוצע של 4.05 מתוך 5, ואחריה האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת חיפה. בתחתית נמצאות אוניברסיטת אריאל עם דירוג של 3.53 ואוניברסיטת בן גוריון עם 3.5.
בראש המכללות המתוקצבות נמצאות המכללות האקדמיות כנרת, אחווה ועמק יזרעאל, ובסוף הדירוג - המכללה האקדמית תל אביב-יפו והמכלל האקדמית להנדסה אורט בראודה. המרכז האקדמי פרס במקום הראשון מבין המכללות שאינן מתוקצבות ואחריו הקריה האקדמית אונו והמכללה למנהל. לציון הגבוה ביותר מבין כלל המוסדות זכה המרכז האקדמי שלם, אך הוא נמדד בנפרד בשל "הגודל והפרמטרים הייחודיים" שלו.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון בירכה את הסטודנטים לרגל פתיחת השנה. "בישראל מתרחשים תהליכים רבים שמטרתם לחזק ולפתח את המערכת, להנגישה לחלקים נרחבים בחברה הישראלית, ולהפוך אותה יותר רלוונטית לשוק התעסוקה לצד קידום ופיתוח המחקר, תוך שמירה על מצוינות אקדמית", אמרה. "נמשיך לפעול לחיזוק המערכת האקדמית בישראל, המהווה מנוע צמיחה חשוב למשק הישראלי, מייצרת חוקרים ברמה בינלאומית שתורמים למדע ולמחקר העולמי, ומביאה כבוד גדול למדינת ישראל".