הרצוג במחנה ברגן-בלזן ששוחרר בידי אביו: "המחויבות שלנו נתונה לנספים ולשורדים"

נשיא המדינה יצחק הרצוג חתם היום (שלישי) את ביקורו הממלכתי בגרמניה בביקור באתר הזיכרון במחנה הריכוז ברגן-בלזן, לצד נשיא גרמניה פרנק וולטר שטיינמאייר וניצולים מהמחנה שהגיעו למפגש במיוחד.

לנשיא הרצוג יש קשר אישי מיוחד לברגן-בלזן שכן אביו, חיים הרצוג, הנשיא השישי, היה ממשחררי המחנה ב-1945 במסגרת שירותו כקצין בצבא הבריטי. הרצוג גם היה הנשיא הישראלי הראשון שביקר במחנה ב-1987 כשהיה הנשיא הראשון שביקר בגרמניה בכלל. הרצוג הבן ציטט חלקים מנאומו של אביו מ-1987 ואמר: "בשם עם ישראל, בשמה של מדינת ישראל, אני נשבע לזכרכם כי לעד נאמנים נהיה לצו שהורשתם לנו: צו החיים". כך אמר אבא, וכך אני אומר היום, כנשיא מדינת ישראל - מדינתו של העם היהודי; כאן, במקום הנורא הזה, אנחנו זוכרים את הצו שמחייב את כולנו: צו חיים, צו של נצח ישראל, ושל החובה לפעול למענו בכל דור ודור".

במהלך הביקור הרצוג ושטיינמאייר הניחו זרי זיכרון, נשאו דברים והתייחדו עם זכרם של ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה. הם נפגשו עם ניצולים מהמחנה ובני נוער גרמנים-יהודים מהאזור שקראו קטעים מיומנה של אנה פרנק, שנספתה במחנה בשנת 1945.

הרצוג פנה לניצולים ולבני הנוער ואמר: "שורדות ושורדי השואה, אין בזמן שחלף כדי לעמעם את זכר הזוועה שהתרחשה כאן. ואין דבר בעולם שישכיח את גבורתכם, את תעצומות הנפש שלכם, את היכולת לקום מעפר ואפר, לבנות ולהיבנות. אני פונה אל הצעירות והצעירים שנמצאים איתנו כאן, ומדגיש: המחויבות שלנו נתונה בראש ובראשונה לקדושים נספי השואה, ולשורדים. מחויבות לזכור ולהזכיר את השואה והגבורה - מדור לדור".

הוא סיים את נאומו בציון נוסף של אביו, הנשיא השישי חיים הרצוג, ואמר: "כששוחררו השורדים - אודים מוצלים מאש - זכה אבא שלי לארגן את התפילה הראשונה שהתקיימה במחנה לאחר שחרורו. בסיום התפילה אמרו כל היתומים את תפילת הקדיש, אותה תפילה שזכיתי לשאת לפני מספר רגעים. ברשותכם, אני מבקש לסיים את דבריי כאן, ולחתום את ביקורי בגרמניה, במילים האחרונות של הקדיש: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן". 
 
גם נשיא גרמניה שטיינמאייר פנה לניצולי המחנה בנאומו ואמר: "אתם חוויתם את הזוועות של ברגן-בלזן, שרדתם את השואה. ואתם דבקתם בחיים. עצם העובדה שאתם משתתפים בטקס הזיכרון איתנו כאן היום, ממלאת אותי בענווה עמוקה. הנני מבטיח לכם: אנחנו הגרמנים מודעים לאחריות שלנו. אל מול קברי המתים בברגן-בלזן, ומיליוני בני אדם שנרצחו בשואה, כל צורה של אנטישמיות שלדאבוני עדיין קיימת היום בגרמניה, היא אות אזהרה למדינתנו. אסור שיהיה לאנטישמיות מקום בחברה שלנו. בכל מקום בו היא הופכת לגלויה, עלינו להתנגד לה- באופן נחרץ". הוא הוסיף כי "על היהודים להרגיש בבית ולהרגיש בטוחים בארצנו. רק אז, אנו הגרמנים נמלא את האחריות שלנו, ובתוך כך גם את האחריות שחיים הרצוג וכל המשחררים העבירו לידי הגרמנים באביב 1945".