מאות בני נוער חרדים מירושלים ומהערים החרדיות הסובבות אותה מתנקזים לעיר הבירה ומנסים למצוא מקום מפלט. חלקם תרים אחר מקום עבודה; רבים מתדרדרים לרחוב, צורכים סמים ואלכוהול, משתתפים בקטטות אלימות ואף מתדרדרים לזנות.
"על הברזלים" - סיקור מיוחד | כל הכתבות
לפי משרד הרווחה, ישנם כ-5,000 מטופלי נוער חרדי מתמודד (נוח"ם) ב-28 רשויות ברחבי הארץ וכ-600 ב-22 מסגרות חוץ ביתיות שמופעלות על ידי עמותות שזכו במכרזים של המשרד. הנערים והנערות לרוב נפלטו מהסביבה הטבעית בה גדלו, ומגיעים לירושלים בתקווה למצוא "תנאי בסיס" דומים ונוחים עבורם על פני ערי המרכז - שמתבטאים בעיקר בריכוזים החרדיים הגדולים. פעיל חברתי ציין בשיחה עם וואלה כי כמות הנוער החרדי שמתדרדר לרחוב גדלה, והגילאים שלהם רק קטנים. "מתוך 780 בני נוער בסיכון שאיתרנו בחודשיים האחרונים, 75% מבתים חרדיים", אמר. "רובם בני 15-12, אך בתקופת הקיץ יש אפילו צעירים יותר".
"בשבוע שעבר", שיתף הפעיל החברתי, "נתקלנו בילד שהציג עצמו כבן 11 וחצי, לבסוף התברר שהוא מתחת לגיל 10. במשך כמה לילות פגשנו אותו שיכור ברחובות ירושלים, הרווחה הפעילה את כל המשאבים שיש לה כדי לעזור והפעלנו תהליך משולב כדי לסייע לו יחד עם שירותי הרווחה של היישוב שלו".
הפעיל החברתי רואה בירושלים כ"אבן השואבת" לירושלמים ולבני הנוער מהאזור. "עבור הנוער הזה ירושלים היא סוג של סמל", הרחיב, "יש לה מטען חיובי, אתה יכול לחקור את עצמך בה ולהתנסות, לעשות דברים אסורים, אתה יכול להיות אנונימי ועדיין להסתובב עם כיפה. זה קורה בירושלים ולא בתל אביב, כי היא נתפסת אחרת אצל נער חרדי". גם הפן החברתי מקבל משמעות כבדה עבור הנוער בירושלים ובסביבתה. "זו עיר גדולה, כולם נפגשים בה, אתה יודע שאתה תפגוש שם בני נוער אחרים באותו המצב כמוך", הסביר. "בני הנוער יכולים לשרוד בירושלים, אפשר להסתדר שם בזול, ויחד עם זאת יש בה נגישות לדברים אחרים שאין ביישובים שלהם כמו אלכוהול, סמים והתנהגות מינית לא בריאה", הוסיף.
"אני מבלה פה הרבה שעות, בעיקר בלילה, יש הרבה חבר'ה כמוני, עם אותו רקע ובאותו הראש", סיפר נער ירושלמי בשעת לילה מאוחרת במרכז העיר, הרחק מבית הוריו בשכונה חרדית בצפון ירושלים. "באמצע הקורונה הבנתי שהמסגרת לא מתאימה לי, נמאס לי ללכת לישיבה, ההורים ניסו לעזור לי אבל הייתי במקום אחר". הוא העיד על תחושת ההזנחה שהוא חש. "הכי מעצבן שאף אחד לא סופר אותנו, לא העירייה ולא הרווחה, מציעים לנו הפעלות ברמה של כיתה א' או שולחים אותנו לשיעורים בבית כנסת, היחידים שאני פוגש ברחוב זה שוטרים שטובים בלהציק".
כשנשאל היכן ההורים שלו, הודה שהם אכן מודאגים - אבל הוא מסתיר מהם את האמת. "הם מתקשרים כל הזמן ושואלים 'איפה אתה, מתי אתה חוזר הביתה', אני אומר שהכול טוב אבל האמת שאני מחרטט, ישן אצל חברים, לפעמים ער כל הלילה 'על פארש', כמעט שנה שזה היומיום שלי אבל אני סבבה עם זה", שיתף. "רוב הנוער פה זה חרדים מהבית, להגיד שרק שותים אלכוהול ומעשנים סמים זה פשוט לא נכון, המצב יותר גרוע. יש פה נוער במסה גדולה שהוא משועמם ברמות ואין מי שיעזור".
נער נוסף, תושב אחד היישובים מאזור ירושלים, שיתף בסיפור האישי שלו. "למדתי בישיבה חרדית רגילה ומכובדת, בגלל התנכלות של אחד הרבנים בישיבה שטען שאני מדרדר בחורים אחרים נזרקתי מהישיבה והתחלתי להסתובב. בהתחלה טיילתי בצפון בקברי צדיקים ובהמשך הגעתי לירושלים, איך שאני, בחולצה לבנה ומכנסיים שחורים, מגיע למרכז העיר, אני זוכר שאפילו לקחתי מהבית בקבוק שתיה בשביל להתערבב ולהרגיש טוב". היום, הוא מעיד שהוא "עשה הכול". "כל מה שאתה יכול לחשוב עליו, יש הרבה בנים ובנות מבתים חרדים שאשכרה הגיעו לפה מכל הארץ, יש פה בירושלים הכול מהכול, יש מצב שזה בגלל שהגענו מחברה סגורה, אז מנסים לשבור כמה שיותר נורמות".
לישיבות עם הסמים והאלכוהול מתארגנים לפי קבוצות - כל אחד מביא משהו, חולקים את זה יחדיו, ואז נפרדים ומסתובבים. "יש את הרוב, זה אנחנו, חרדים לשעבר, וגם כאלה שנראים עדיין כאלה, יש את הדתיים לאומיים שמסתובבים בלהקות ועם כיפות גדולות על הראש", סיפר הנער. "יש גם מעט ערבים ממזרח ירושלים, מבוגרים יותר, שמנסים להתערבב, אבל בדרך כלל זה מסתיים בפיצוץ".
נערה נוספת העידה שהיא מגיעה לבירה כמעט כל סוף שבוע. "אני עדיין מחפשת את עצמי בתוך כל הבלאגן שיש לי ונזהרת מאוד", ציינה, "אבל זה 'פאן', כולם חברים ורוצים לעזור. הכי קשה זה בלילות, כי זה עדיין לא הכי נעים לנערות ועוד מרקע כמו שלי. אין יותר מדי מה לעשות בלי להתארגן מראש על משהו - או שאני יוצאת עם בנות נוספות או ישירות לישיבה או למסיבה מאורגנת".
עוד בוואלה!
פעילים חברתיים בעיר, מנסים להתמודד עם הגידול בביקוש ומגייסים עוד ועוד אנשי מקצוע מהחברה החרדית. גם כאן, הדגיש הפעיל החברתי כי הקורונה שיחקה תפקיד משמעותי. "הקורונה הגבירה את ההשפעה של האינטרנט על החברה החרדית", הסביר. "ההסתמכות על המנגנונים הישנים שדרכם קיבלו מידע וקיבלו החלטות נשברה והתערערה, והייתה תחושה של טלטלה - בין אם לפתוח את בתי הספר או להקשיב להנחיות משרד הבריאות. זה שינה סדרי עולם".
כשהקורונה ברקע, החברה החרדית עברה טלטלות נוספות, שלפי גורמי המקצוע, השפיעו ככל הנראה על מצב בני הנוער החרדים. "המוות שהגיע לחברה החרדית במימדים גדולים בעקבות הקורונה ערער את כל מה שהיה מוכר", ציין הפעיל. "אסון הר מירון יצר משבר רוחני. איך באחד הציונים הכי משמעותיים, הכי קדושים ורוחניים, קורה כזה דבר? נוצר שם משהו שאני לא ראיתי", סיפר, "נוצר שבר מול המנהיגים הפוליטיים של המגזר, שדרש ועדת חקירה, ביקר בפומבי את מנהיגיו ותבע צדק. זה לא משהו שהיה קיים בעולם החרדי", הדגיש.
אירוע נוסף שלפי הפעיל החברתי טלטל את יסודות החברה החרדית הוא פרשת חיים ולדר, סופר הילדים שנטל את חייו לאחר שהתפרסמו נגדו עדויות לפיהן ניצל מינית נשים, נערים ונערות. "הוא היה סמכות רוחנית בהרבה בתים חרדים, זה יצר קונפליקט בתוך החברה", הסביר. "זה היה אירוע שהציף את השיח על פגיעות מיניות בקנה מידה עצום".
כשבני הנוער החרדים מתדרדרים לרחוב, הם לעיתים מתנערים מהסממנים החרדיים שלהם - אך חלקם ממשיכים להסתובב בשכונות החרדיות ולא להראות סימני מצוקה. "יש לנו צוותים שפועלים בתוך האזורים החרדים ומדברים עם בחורי ישיבות שאף אחד לא היה מאמין שהם מסתובבים ברחוב ונמצאים בסיכון", סיפר הפעיל. "הצוותים החרדים שלנו, שנראים בדיוק כמוהם, יוצרים איתם קשר ומנסים לסייע להם".
בנות הנוער החרדיות, מנגד, נמצאות פחות ברחוב ויותר ברשת. "כשהנערה החרדית מסתובבת שם היא חשופה פעמיים, כי אם קורה לה משהו היא לא יכולה לשתף את זה", הסביר הפעיל החברתי. הצוותים החרדים של הגוף בו פועל הפעיל החברתי, מנסים לשים דגש גדול יותר על נערות, כי לדבריהם הן יותר פגיעות, אך מאתרים אותן פחות ברחובות. "יש לי מטרה ושאיפה שהנערות יפגשו את הצוות פנים מול פנים, כי יש מענה ותמיכה שניתן לתת להן רק בצורה ישירה", אמר.
גם ברשות לביטחון קהילתי של המשרד לביטחון הפנים מאשרים את ההחמרה בשטח. "תופעת הנשירה מהלימודים בכלל ובחברה החרדית בפרט התרחבה משמעותית לאחר הקורונה", ציינו. "גילאי הנשירה ירדו, היום תלמידים נושרים כבר בכיתה ז' ואף בגילאים צעירים יותר". לפי הערכות אנשי מקצוע, כ-20% מבני הנוער נמצא על רצף הנשירה מהלימודים. "החשיפה לסיכון נרחבת ביותר, הן לסמים הן לאלכוהול", הוסיפו במשרד לביטחון הפנים, "מה שבעבר היה יותר קשה, היום יותר נגיש, מידי וקל". גם הם הדגישו את שיתוף הפעולה בין העירייה והגופים השונים בטיפול בתופעה. "תוגברו צוותי האיתור והטיפול, אולם עדיין יש פערים גדולים בנושא כוח האדם", התריעו.
עם זאת, לפי גורמים במשטרה ובעיריית ירושלים, קיימת תופעה של ניצול העוני והמצוקות של הנוער מצד עמותות וגופים לא-רשמיים הפועלים בתחום. על רקע העלייה בשיעור הנוער החרדי בסיכון, כמות הגופים המבקשים לסייע רק הולכת וגדלה, מבלי שהנושא מוסדר מול רשויות הרווחה והרשויות המקומיות. בדיון שהתקיים לפני כמה חודשים בעיריית ירושלים, טען נציג משטרת ישראל כי "יש גופים שסוחרים בעוני, במצוקה של אותם נערים", ותיאר כיצד פנה אל עמותה המסייעת לנערות חרדיות בסיכון והציע שיתוף פעולה שכלל שירות לאומי במשטרה לצד דיור מותאם אך זכה להתעלמות. "כאילו לקחתי להם את הקליינטים", הטיח.
במהלך הדיון, הודה מחזיק תיק הרווחה בעיריית ירושלים כי "יש פה 'מיש-מש' אחד גדול בתוך העירייה, ובתוך כל זה יש עוד עשרות עמותות, שכל אחת מהן לוקחת על עצמה בעלות על העוני ועל הנערים והנערות במצב שהם נמצאים, זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. זו תופעה נוראה". לדבריו, "צריך לרכז את כל הנושא של העמותות בירושלים, ושיהיה שיתוף פעולה עם הרווחה שעושה את העבודה הכי טובה בעולם. אתם יודעים כמה מיליונים עיריית ירושלים נותנת לכל מיני, וגם לרווחה", טען. "אין מישהו שמאחד את כל הכוחות ואנחנו מאבדים אותם בדרך. המצב בירושלים לא טוב, הנוער הולך ומתדרדר". גורם נוסף שנכח בישיבה טען כי "ירושלים היא עיר מרובת עמותות, הן באמת צצות כפטריות אחרי הגשם כל הזמן".
נציג המשטרה בדיון סיפר כי כשהיה בתחנת רהט נתקל בנערה ירושלמית שחיה עם בדואים, וכשהגיע לירושלים, הוא נתקל בתופעה שלדבריו "לא נורמלית, מדברים על כמה מאות". הוא ציין כי במשטרה פותחים בפרויקט שמטפל בנערים ונערות ש"מוכרים את הגוף שלהם, במזרח העיר יש ממש סחר סביב זה", טען. "החבר'ה האלה שותים אלכוהול ותמצא אותם בכל מקום. זה יושב על תיבת פנדורה".
מעיריית ירושלים נמסר כי "תופעת הנשירה התגברה משמעותית בעת ולאחר הקורונה. הערכות אנשי המקצוע הן שכ-20% מהנוער נמצא ברצף הנשירה. החשיפה לסיכון היא בעיקר לסמים ולאלכוהול, היות והנגישות אליהם היא מידית וקלה, מה שהיה הרבה יותר קשה בעבר. עיריית ירושלים והגופים השונים העוסקים בנוער נושר, הן ממשלתיים והן עמותות פרטיות, החלו בביצוע שיתופי פעולה שונים לטיפול בתופעה. מתקיים שולחן עגול בכל שכונה עם הגופים הרלוונטיים. העירייה בקשר עם מספר עמותות, ועושה כל מאמץ ליצור קשר ושיתוף פעולה עם כל עמותה הפועלת בעיר. במקביל, תוגברו צוותי האיתור והטיפול העירוניים, ונכנסו לזירה תוכניות וגופים חדשים בניסיון לתת מענה מגוון. מינהל חינוך בעיריית ירושלים פועל להגביר ולהרחיב את ההסדרה בגופים השונים, העירוניים והעמותות".