ניצחון על הרוע והאלימות: חוק האיזוק האלקטרוני עבר בקריאה ראשונה

לאחר עימותים קשים בין האופוזיציה לקואליציה, היום עבר בקריאה ראשונה חוק האיזוק האלקטרוני לגברים אלימים, למניעת אלימות במשפחה. אומנם מדובר בקריאה ראשונה בלבד, אך ההצבעה תאפשר המשכיות לחוק בכנסת הבאה. בכנסת עלו מספר חוקים פרטיים בנוסף להצעת החוק הממשלתית, וכולם עברו ללא התנגדות. השר לביטחון פנים עמר בר לב מתח ביקורת על העובדה שהעברת החוק התעכבה כשש שנים. את הצעות החוק הפרטיות הגישו חה"כ עאידה תומא סלימאן, מיכל רוזין, נעמה לזימי ואחרות. בר לב ציין במיוחד את תרומתה של ח"כ מירב בן ארי, יו"ר ועדת ביטחון הפנים.

כיום נשים רבות חיות בפחד מפני בני זוגן האלימים, מכיוון שאין עליהם שום פיקוח, אולם הנשים הנפגעות צריכות להסתובב עם לחצני מצוקה ולעבור לבתי מסתור. שתי נשים שמתמודדות עם המצוקה הזו, מספרות על התקווה שיש עם העברת החוק.

ת', בת 27 מהשפלה, מספרת לוואלה! כי היא ובן זוגה לשעבר הגיעו מבתים חרדיים: "אחרי שתי פגישות הוחלט שנתחתן, ולכן לא ידעתי מי הוא ומה הרקע שלו. מההתחלה הרגשתי בריונות מצידו. הוא היה נעלם מהבית וכשהייתי שואלת לאיפה הלך הוא היה משתולל. בהדרגה הוא התחיל למנוע ממני להתקלח ולאכול".

"כשהילד הבכור שלנו הגיע לגיל שנה הוא הטיח את הראש שלו ברצפה", מתארת ת' בכאב. "הגענו לבי"ח שניידר והם טענו שיש חשש להתעללות ואז גם הרווחה נכנסה לתמונה וקבעה שהוא מהווה סכנת חיים. כיום יש לנו כבר כמה ילדים. כשהיינו יחד וכל הזמן הרגשתי שאם אני לא עושה מה שהוא רוצה, הוא עלול להטיח את הראש של תינוק אחר בקיר. כל הזמן חייתי בפחד והוא היה מתרץ את זה בבעיות נפשיות".

ת' הוציאה נגד הבעל המתעלל כמה צווי הרחקה, אבל הוא נהג להפר אותם ולהמשיך לפגוע בה ובילדים. "הוא אמר שזה בטעות וכך הוא יצא בלי שום עונש ולא נכנס לכלא", היא מספרת. היא הבינה שהמצב הגיע לקיצוניות כאשר הוא אמר לה: "את תראי שגם אם ארצח אתכם אצא בלי כלום". השופט אישר בשלב זה את שהייתה בכתובת חסויה, ולמרות זאת, לדבריה, רשויות הרווחה אמרו לו איפה היא נמצאת".

ת' מאמינה שהאיזוק האלקטרוני יכול לסייע. "אמנם הוא לא הגיע לכאן, אבל אני חיה בפחד", היא מספרת. "אני שמחה שיהיה איזוק אלקטרוני, כדי להרגיש יותר מוגנת. זה אולי גם טוב בשבילו. הוא מתנהג בצורה אובססיבית, והחברה צריכה לשמור עליו מעצמו ועליי ממנו".

ת' מביעה פליאה על כך שבמהלך מגיפת הקורונה נעשה כל כך הרבה כדי לשמור על החיים, כולל העברת חוקים ותקנות, ולעומת זאת, חוקים שיכולים לשמור על חייהם של נשים קורבנות אלימות יש קושי רב להעביר. "למה ההפקרות הזאת בחיים של חסרי ישע"? היא שואלת. "אין סיבה שלא לאשר דבר כזה. הם לא בכלא ולא בבית חולים פסיכיאטרי. לפחות שמישהו ידע איפה הם וישגיח עליהם". ת' חשה שמדובר בניצחון המוסריות. "החוק הזה נותן לי תקווה שאנחנו יכולים לחיות בעולם מוסרי יותר", היא מסכמת.

רוחמה גמרמן בת 52 מאופקים מתארת שתקופת הסגרים במהלך הקורונה החמירה את המצב: "בעלי ואני היינו נשואים 11 שנים. לאורך השנים היו אפיזודות של אלימות, אך במהלך הסגרים של הקורונה זה החמיר מאוד. הוא נהנה שאני איתו כל הזמן בסגר ואז, כשחזרנו לשגרה, הוא התחיל להתנהג ביותר אלימות. באוקטובר 2021 קיבלתי ממנו ממש איום ברצח עם סכין".

בעלה של גמרמן אושפז במחלקה פסיכיאטרית במשך חודש וחצי, ואז שוחרר והוא חופשי מאז. "היחס אליו מאוד סלחני", היא אומרת. "בכלל, כלפי המתמודדים עם בעיות נפשיות שהם גם גברים אלימים יש סלחנות בחברה". אומנם יש כבר כתב אישום, אבל עד אז הוא משוחרר לגמרי.

לגמרמן יש לחצן מצוקה, שמאפשר למשטרה להגיע אליה במהירות במקרה הצורך, ביחד עם עוד גורמי רווחה. אבל לדבריה "למרות זאת אני מפחדת שהוא יבוא אלי מאחור ואני לא אספיק ללחוץ עליו. זה רק עניין של זמן עד שיקרה אסון. אני חיה בפחד שכל רגע אני עומדת להירצח, הוא בכל רגע יכול לסגור איתי חשבון".

גמרמן מתרעמת על כך שמדובר בחוק שהתחילו לעבוד עליו כבר בשנת 2016, ועדיין לא עבר. "כל יום שעובר זה חיים של עוד אישה", היא אומרת. "כמה נשים נרצחו מאז 2016? וכל הזמן הידיעה הזאת שאני יכולה להיות הבאה. זה בלתי נסבל".

ח"כ מיכל רוזין אמרה בתגובה להעברת הצעת החוק: "מדובר בחוק מציל חיים עבור נשים שנמצאות במעגל האלימות. האזיק האלקטרוני ימנע את הפגיעה בחירותן של נשים מאוימות ובחופש התנועה שלהן, שהיום נאלצות להיכנס למקלט, בזמן שמי שמאיים עליהן מסתובב חופשי. תודה לכל הח"כיות השותפות שנרתמו למהלך ולא ויתרו עד שהצלחנו להעביר היום את החוק החשוב הזה, על מנת שנוכל לקדמו גם בכנסת הבאה".

ח"כ נעמה לזימי אמרה מסרה כי "עשינו היום צעד משמעותי בדרך לתיקון חברה, וסיוע לנשים קורבנות אלימות במשפחה. זו אחת מבין הצעות החוק החשובות שמקודמות פה בשנים האחרונות, ועבדנו עליה קשה כדי לתת בשורה ומענה לאותן נשים שנמצאות בסכנת חיים. במציאות שבה כל כמה שבועות אישה נרצחת, יש לנו חובה לעשות כל מה שאנחנו יכולות בשביל לשמור ולהגן עליהן. אני מקווה שהממשלה הבאה שתקום תחליט על דין רציפות, כדי להכניס את החוק לספר החוקים, ובכך נוכל למנוע את הרצח הבא. אני מודה לשר לביטחון פנים עמר בר-לב, שצוות משרדו והוא עבדו על הצעת החוק החשובה הזו כמעט שנה".

ח"כ עאידה תומא-סלימאן אמרה בתגובה: "היום נפל דבר במאבק באלימות נגד נשים. שבע שנים אני מנסה להעביר את חוק האיזוק האלקטרוני, וסוף סוף הוא אושר בקריאה ראשונה. הוספנו כלי חיוני להגנה על חיי נשים וילדים אחרי שנים שפוליטיקאים קטנים ניסו לטרפד את החוק, ומשרדי ממשלה התחמקו מלטפל בנשים קורבנות אלימות. החוק הזה מחזיר לנשים את השליטה על החיים שלהן, כחלק מחבילת חוקים שאני מקדמת כדי לטפל בגברים אלימים ולתת לנשים לחיות בביטחון. היום אנחנו מציינות ניצחון. אעשה הכל כדי שהחוק יעבור גם בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הבאה- זו ההבטחה שלי לכל הנשים במדינה".

אניטה פרידמן, יו"ר ויצו, אמרה בתגובה להצבעה: "אנו מברכות על תיקון חוק הפיקוח האלקטרוני ובטוחות שהוא יתרום משמעותית למיגור התופעה הידועה לשמצה - אלימות במשפחה - בישראל. 10 שנים לאחר שיזמנו מהלך, בשיתוף עם משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים - המהלך הושלם.

עוד אמרה פרידמן: "בייחוד בתקופות קריטית זו, שבה ארבע נשים נרצחו בחודש האחרון, תיקון החוק הזה מגיע כדי להפוך את נשות ישראל למוגנות יותר ובטוחות יותר. תיקון חוק הפיקוח האלקטרוני מאפשר להפוך את צווי ההרחקה לגברים אלימים מנייר, שאין בידי מדינה יכולת לאכוף אותו, למנגנון מציל חיים בזמן אמת. האיזוק, שנועד למנוע הפרות אלה, מתעד אותן ולמעשה אוסף ראיות ומשנה את חוקי המשחק - זוהי רשת ביטחון לנשים בישראל, הפנמה אמיתית ועמוקה של צו ההרחקה לגברים אלימים ובשורה של ממש".