בדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שני) מוקדש פרק שלם למעקב אחר האכיפה ברשויות המקומיות כנגד רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים. בין הנתונים והמספרים המובאים בו, מסתתרות גם כמה תובנות לגבי הבסיס הרעוע עליו נבנה ענף התחבורה, שבמקום להוציא אותנו מהפקקים, מסבך את העניינים.
אם רוצים לחזור אחורה ולהבין היכן נטמן זרע הפורענות של המצב העגום של חלק מהרוכבים על קורקינטים ואופניים חשמליים ברחובות הערים, כל מה שצריך לעשות זה לחזור לנתוני האכיפה של המשטרה בשנים 2014-2013. מספר הדוחות שניתנו בשנים אלו לרוכבים על כלים אלו - 66 בלבד.
מאז, עם העלייה במספר הכלים ואיתה גם כמות הנפגעים, ההפרעה שהם מהווים לכלי הרכב האחרים והסיכון לעצמם והולכי הרגל, ולאחר ביקורת של משרד המבקר, הורחבה גם האכיפה. בשנים 2016-2015 עלה מספר הדוחות ל-12,356 ובשנת 2020 עמד המספר על 58 אלף דוחות.
הדוח גם מזכיר כי במשך שנים היו משרד התחבורה ומשרד הכלכלה חלוקים בשאלה באחריות מי סמכויות הפיקוח והאכיפה בנוגע לייבוא ושיווק הכלים האלו. כעת נקבע כי משרד התחבורה הוא הגורם האחראי. יחד עם זאת, במקרים בהם נמכרים הכלים בחנויות ללא רישיון סחר, או בחנויות ורשתות צעצועים - לא משרד התחבורה ולא משרד הכלכלה ערכו ביקורות ואכיפה. הסוגיה באה לידי ביטוח בעיקר בתחום של שינוי מבני בכלים אלו, מה שמאפשר "לפתוח" אותם למהירויות גבוהות בהרבה מ-25 קמ"ש, כפי שמגביל החוק. בחלק מהמקרים, מפתחים הכלים החזקים יותר מהירות של 50, 70 ואף 90 קמ"ש.
מה שטרם השתנה הוא חוסר ההחלטה של משרד התחבורה בנוגע לסוגיית הרישום והרישוי של כלים חשמליים אלו, והמשרד טרם גיבש מדיניות בנושא. עוד מציין הדוח לשלילה את הרשויות הבאות: חיפה, חדרה, רחובות, חולון והרצליה, שלא אישרו במועצת העירייה את החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים. ולכן, פקחי הערים האלו נטולי סמכויות אכיפה ולא מולאו דוחות כלל. בעיריית באר שבע כן הוכשרו 60 פקחים, אך באורח פלא - אף דוח לא נרשם בה.
בביקורת עלה כי משרד התחבורה לא בחן עם הרשויות המקומיות שבתחומן עובר פרויקט אופנידן את נכונותן ואת יכולתן להקים שבילים מזינים לפרויקט ולממן את עלויות התכנון וההקמה של השבילים. זאת, בכל הקשור לאחד מפרויקטי הדגל של התמיכה בשימוש באופניים באופן בטוח, ובייצור רצף של שבילי רכיבה באיזור גוש דן באופן שחוצה רשויות ועיריות. עוד עלה כי בספטמבר 2021 הסתיימו 8 ק"מ של שבילים מ-22 ק"מ שנמצאים בביצוע (ומ-150 ק"מ שתוכננו), וכי היקף הביצוע היה בעלות של כ-128 מיליון שקלים מתוך סכום כולל של 700 מיליון שקלים שתוקצבו במצטבר לפרויקט.
כיתות י' בכלל המגזרים אמורות ללמוד את תוכנית החינוך התעבורתי. בביקורת עלה כי הממוצע הארצי של כיתות י' הלומדות את הנושא הוא 77.3% מכלל כיתות י', ואילו בכיתות י' שבמגזר החרדי שיעור הכיתות הלומדות את תוכנית החינוך התעבורתי הוא 7% בלבד מכלל כיתות י' במגזר החרדי.
המבקר אנגלמן ציין כי נוכח מספר הנפגעים עקב תאונות בכלים האמורים ומאחר שלהסדרת הנושא יש השפעות ישירות על בטיחות הרוכבים והמשתמשים במרחב הציבורי, לצד ההכרה כי להסדרה זו יש גם השפעות על היבטי איכות חיים, כמו תחבורה ירוקה והקטנת גודשי התנועה - על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ומשטרת ישראל לפעול לתיקון הליקויים שצוינו בדוח הביקורת הקודם וטרם תוקנו, וכן לפעול לתיקון הליקויים הנוספים שהועלו בדוח המעקב.
אל תפספס
מטעם משרד התחבורה נמסר כי "המשרד משקיע מיליארדים בתשתיות רכיבה, המאפשרות התניידות נוחה בערים תוך הפחתת הגודש. בחודשים האחרונה מסדיר המשרד את הענף, במטרה להבטיח הגברת בטיחות הרוכבים ומשתמשי הדרך, ומנגד לא להטיל רגולציה כבדה מדי על הענף. בין השאר, אושר באחרונה בכנסת צו המגדיל את גובה הקנס על מגוון עבירות הקשורות לרכיבה (למשל, רכיבה מתחת לגיל 16, אי חבישת קסדה, ורכיבה בכלי שאינו תקני). בנוסף, הוסמכו פקחי הרשויות המקומיות לאכוף את העבירות. המשרד שוקד בימים אלה על מהלכי אסדרה נוספים - חלקם הומלצו על ידי מבקר המדינה- וכשתושלם העבודה המקצועית הם יפורסמו לציבור".