610 אלף דירות בסכנת קריסה - הרשויות לא יודעות אילו: "פצצה מתקתקת"

הרשויות המקומיות מסתמכות על חוק עזר לטיפול במבנים מסוכנים שלא עודכן זה 50 שנה, רק 7% מהדירות בסיכון עברו תמ"א - ו-77% מהרשויות המקומיות לא ערכו מיפוי של מבנים הנמצאים בסכנת קריסה. דוח המבקר מזהיר מתופעת המבנים המסוכנים, בהם אלפי יחידות דיור

04/07/2022
בווידאו: תיעוד קריסת הבניין בחולון (צילום: ספיר לוי, תיעוד ברשתות חברתיות לפי חוק סעיף 27 א' לחוק היוצרים)

רק 7% מהדירות שנבנו לפני 1980 עברו תמ"א 38, ו-77% מהרשויות המקומיות לא ערכו מיפוי של מבנים מסוכנים - כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שני) בנושא טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים, אותו מגדיר המבקר מתניהו אנגלמן כ"פצצה מתקתקת". עוד עולה כי הרשויות המקומיות נשענות על חוק עזר לטיפול במבנים מסוכנים, שלא עודכן זה 50 שנה.

לפי הדוח, אומדן מספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980, שייתכן שאינן עומדות בתקן לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה נכון לשנת 2021, עומד על 610 אלף. שיעור יחידות הדיור שניתנו להן היתרים מכוח תמ"א 38 עד שנת 2020, יחסית למספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980, עומד על 7% בלבד. מתוך 40 רשויות מקומיות שנבדקו, 34 רשויות, המהוות 77%, לא ערכו מיפוי של מבנים או של שכונות העלולים להיות מסוכנים.

רוב הרשויות המקומיות לא ערכו מיפוי המבנים המסוכנים. קריסת הבניין בחולון, ספטמבר 2021(צילום: ראובן קסטרו)

עוד עולה מהדוח כי חוק העזר לטיפול במבנים מסוכנים, עליו נשענות הרשויות המקומיות, פורסם ב-1972 ואינו מפורט. משרד הפנים לא עדכן חוק זה ולא פרסם חוק עזר חדש מומלץ לשימוש הרשויות המקומיות. מתוך 208 הרשויות המקומיות במדינה שיש להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, לכ-86% יש חוקי עזר ישנים ולא עדכניים, שנחקקו לפני 2010.

בין חוקי העזר של העיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב נמצאו פערים בהגדרות הבסיסיות בקרב הרשות המקומית לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים. פער משמעותי נמצא גם בנוגע לזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים.

עוד בוואלה!

יותר ויותר תלמידים נושרים מבתי הספר, אך מי לוקח עליהם אחריות?

לכתבה המלאה
חוק עזר שלא עודכן זה 50 שנה. קריסת הבניין בחולון, ספטמבר 2021(צילום: ראובן קסטרו)

המבקר הזכיר את קריסת מבנה המגורים בחולון בספטמבר 2021, אירוע שהסתיים ללא נפגעים בנפש לאחר שדיירי הבניין נדרשו לפנותו, כיממה לפני שקרס, בשל הסכנה הנשקפת לחייהם. "גם אחרי קריסת הבניין בחולון לרשויות מקומיות לא היה מיפוי של האזורים שבהם יש פוטנציאל למבנים בסיכון", אמר, "והרשויות אינן מציגות לציבור מידע אודות המבנים המסוכנים בתחומן".

עוד נמצא בביקורת כי משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים. כך למשל, עיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב לא ביצעו סקר מבנים מסוכנים ולא הכינו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים. יתרה מזו, אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו - משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין - מיפוי של האזורים עם פוטנציאל של מבנים בסיכון, וכן נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמבנים מסוכנים ועל סטטוס הטיפול בהם.

המבקר אנגלמן קרא למשרד השיכון לערוך מיפוי ארצי של המבנים המסוכנים ולפעול לגיבוש תוכנית רב-שנתית כלל-ארצית לטיפול במבנים אלה, בייחוד באזורי הפריפריה. "על הצוות הממשלתי המקצועי להמשיך בפעילויותיו לקידום הנושא ובקביעת המדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומיות ובעלי הנכסים לטיפול במבנים מסוכנים", הוסיף המבקר, "לרבות הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום - בפרט באזורי הפריפריה, שכן ריכוז של דיירים כאלה במבנים מסוכנים מעצים את הקושי שבהתמודדות עם מסוכנות המבנה ועם הסרת המפגעים".

ממשרד החינוך נמסר: האחריות להגדרת מסוכנותם של מבני חינוך, ובכלל זה בתי ספר חלה על הרשות המקומית. עם זאת, משרד החינוך פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מרכז השלטון המקומי וקובע את יחד אתו אמות המידה לבטיחות בתי ספר וגני ילדים. לאור הערת המבקר, המשרד יבצע עבודת מטה נוספת ויבחן את הנושא יחד עם מרכז השלטון המקומי ומהנדסים מומחים מטעם מכון התקנים. אשר לחיזוק מבני חינוך בפני רעידות אדמה, יצויין כי המשרד פועל כפוף להחלטת הממשלה בנושא זה. בתוך כך, המשרד פועל לאורה של תכנית רב שנתית לשדרוג מבנים והתאמתם לתקן הישראלי, בהתאם לתקציב שמוקצה לכך על-ידי משרד האוצר. מתוך כ- 1,600 מבנים שמופו ונמצאו שנבנו לפני 1980, עד עתה כ-470 בתי ספר נמצאים בתהליך טיפול כזה או אחר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully