העדים עלו לדוכן בתיק רצח חמור. השופטים העדיפו להתעסק בטלפון

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, מפרסם היום (רביעי) את הדוח השנתי לשנת 2021. לפי הדוח, בשנת שעברה התקבלו בנציבות 903 תלונות על שופטים ודיינים וניתנו 946 החלטות. כ-40% מהתלונות נדחו על הסף, אך מבין אלו שהנציבות ביררה אותן, נמצאו 43 תלונות מוצדקות ו-55 תלונות הסתיימו בהערה לשופט או לדיין.

תלונות רבות עסקו בהתנהלות בלתי ראויה מצד שופטים. כזו למשל הייתה תלונה על שופטים בתיק רצח בנסיבות מחמירות, שהתעסקו במכשיר הסלולרי שלהם במהלך שמיעת עדויות. בהחלטתו קבע הנציב כי קשה לקבל התנהלות מעין זו, שבה עסוקים חברי ההרכב במהלך עדותם של העדים בעניינים אחרים, חשובים ככל שיהיו, באופן הנחזה כאילו אין כל מעייניהם נתונים לתיק שבפניהם, אשר עוסק כאמור בדיני נפשות. "עם כל ההבנה לעומס הנכבד המוטל על כתפי השופטים" - הוסיף וציין הנציב - "אין בכך כדי להצדיק התנהלות מעין זו שיש בה פוטנציאל לפגיעה במעמדו של בית המשפט ובאמון הציבור בו. שימוש במכשיר הסלולר, אשר נעשה לנגד עיני הנוכחים באולם, שאינם מודעים לאיזה צורך הוא נעשה, עלול לגרום לזילות ההליך השיפוטי בעיניהם, על כל המשתמע מכך".

תלונה נוספת שהתקבלה הייתה של אסיר המרצה כמה מאסרי עולם בגין רצח ילדיו, שהלין על התדרדרות במצבו הנפשי בגלל הערה של שופטת שדנה בעתירות אסיר שהוא הגיש. לטענתו של האסיר, מצבו הנפשי הורע אחרי שהשופטת אמרה את המשפט "להיכנס למוחו של העותר שעשה מה שעשה", והנציב מצא את התלונה מוצדקת. "התבטאות מעין זו הינה מיותרת ויש בה כדי לפגוע, שלא לצורך, במתלונן שעה שהעבירות בהן הורשע בדין אינן רלוונטיות כלל להכרעה בעתירות שהגיש".

תלונות אחרות עסקו בהימשכות הליכים, כמו למשל מתן פסק דין שנה לאחר הסיכומים, בתיק שנפתח לפני שש שנים. במקרה אחר, אישה התלוננה על כך שלדיון בתיק בבית המשפט לתביעות קטנות הוקצבו עשר דקות בלבד - ותלונתה נמצאה מוצדקת.

הנציב התייחס לתלונות על מקרים שהתפרסמו בתקשורת, כמו דיון בהארכת מעצר של צעיר ערבי ממזרח ירושלים שנעצר לאחר שצילם שוטרת מג"ב בעיר העתיקה באופן שעלול, לטענת המשטרה, להתפרש כמיני. שופט בית משפט השלום בעיר אלעד לנג שחרר אז את החשוד ואמר כי "הפרסומים אינם פוגעניים אלא דווקא מחמיאים לשוטרת". בתגובה לתלונה מסר השופט, כי בדיעבד, ולאחר בחינה נוספת של הדברים, ברור לו שהניסוח בו נקט היה מרחיק לכת ושגוי לחלוטין, וכי היה עליו להתנסח ביתר זהירות ולהבהיר את כוונתו באשר לתוכן המילים שליוו את הסרטון, מכל מקום להימנע מלעשות שימוש במילה "מחמיא", שלה יש קונוטציה חיובית שאינה מתאימה כלל לתיאור משמעות המלל שליווה את הסרטון.

הנציב קבע בהחלטתו, כי נוכח מהות ההחלטה שנתן השופט ולפי הקשרם של הדברים, המילה "מחמיאים" מהווה תוספת מיותרת, וניתן היה להסתפק במסקנה לפיה הפרסומים אינם פוגעניים. עם זאת, לאור דברי החרטה וההתנצלות שהביע השופט, והביקורת שערכאת הערעור מתחה על התבטאותו, מצא הנציב כי בהערה זו מוצה בירור התלונה.

לנציבות הגיעו גם תלונות על בית הדין הרבני - ביניהן תלונה על הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף, המכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול. זאת, בשל כנס שארגן בהשתתפות דיינים נגד רפורמת הכשרות של השר לשירותי דת מתן כהנא. התלונה נמצאה מוצדקת.

תלונה אחרת עסקה בתיק לבירור יהדות, במהלכו אישה נדרשה להיכנס לאולם בית הדין ללא ליווי אמה שהגיעה יחד עמה למקום, ובמהלך הדיון היא נדרשה לחתום על הסכמתה לבצע בדיקה גנטית "מבלי לתת כל הסבר מדוע עליה לעשות זאת, מה התשתית הראייתית הקיימת, מה הבעייתיות בה, כיצד הבדיקה עשויה להועיל וכדומה". כמו כן, לא הוסבר למתלוננת על "זכותה החוקית לסרב לביצוע בדיקה זו".