ההחלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים מהיום מהווה מכה אנושה לפרקליטות לאו דווקא בשל השורה התחתונה שלה, אלא בשל נימוקי השופטים להחלטה. כזכור, שלושת השופטים, בראשות השופטת רבקה פרידמן פלדמן, דחו את בקשת הפרקליטות לתקן בכתב האישום את מועד פגישת ההנחיה - הפגישה שבה לפי הנטען ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, הנחה את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, להיטיב עם איש העסקים שאול אלוביץ'.
פגישת ההנחיה היא במידה רבה עוגן סעיף השוחד בתיק 4000. פילבר העיד כי הפגישה התקיימה בפינת כורסאות בלשכת נתניהו בשבוע הראשון לעבודתו במשרד התקשורת (בין 7 ליוני עד 13 ביוני 2015). ב-13 לחודש נפגש עם נציגו של אלוביץ', אלי קמיר, ואחר כך עם אלוביץ' בעצמו, כאשר הוא כבר מתודרך על ידי נתניהו. הפרקליטות בכתב האישום הסתמכה על זיכרונו של פילבר וציינה בכתב האישום את התאריך שאמר בעדותו. הבעיה היא שלפני כן היא לא הצליבה את עדותו עם ראיות נוספות. כך, בין השאר, לא הוצלבו איכוני הנייד של פילבר עם הודעות ווטסאפ שלו ועם לו"ז נתניהו.
בפועל, בחקירה הנגדית, הוכיח עורך דינו של נתניהו כי הפגישה לא הייתה יכולה להתקיים בשבוע המדובר. כתוצאה מכך ביקשה הפרקליטות לתקן את כתב האישום באופן כזה שפגישת ההנחיה יתכן והתקיימה עוד לפני מינויו של פילבר בפועל (אך לאחר ההחלטה למנותו).
לפי החוק, אין חובה לתקן את כתב האישום כדי שבית המשפט יחליט על עובדה שלא נמצאת בכתב האישום (סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי), ובית המשפט גם מציין את זה היום בהחלטתו. העניין הוא שבהחלטה מהיום מבהיר בית המשפט כי הסיבה שאינו מאפשר לפרקליטות לתקן את כתב האישום היא שהגנתו של נתניהו נפגעה.
כך, למשל, כותבים השופטים: "קשה להלום מצב דברים לפיו יש לאפשר לרשויות התביעה 'לשנות את כללי המשחק' ולעתור לתיקון כתב אישום, בפרט עובדתי-מהותי, רק על יסוד בחינה מחודשת של חומר הראיות שנמצא ברשותן... ללא שנתגלו ראיות חדשות או שחל שינוי מהותית בנסיבות" (הדגש במקור). השופטים מסבירים את הפגיעה בנתניהו: "תיקון כתב האישום, בשלב זה של הדיון, ומיקום פגישת ההנחיה במועד שקדם למינויו של פילבר לתפקיד, עומד לכאורה בסתירה חזיתית עם קווי ההגנה של הנאשמים אשר נחשפו במהלך הדיון והתוו את חקירתו הנגדית של פילבר... לכך מצטרף השיהוי בהגשת הבקשה, שהובאה לפנינו בעיצומו של חקירתו הנגדית של פילבר... שיהוי זה נוטה להעצים את הפגיעה הפוטנציאלית ביכולתם הסבירה של הנאשמים להתגונן בהליך משפטי ראוי והוגן".
ספק רב מאוד אם משהו ישתנה
נכון שבית המשפט מזכיר בסוף החלטתו שזאת זכותה של הפרקליטות לטעון בסיכומיה לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי - אותו סעיף שמאפשר לבית המשפט להרשיע נאשם בעובדה שלא מצויה בכתב האישום. כבר ציינתי כאן לפני כמה ימים שגם סעיף זה יכול להתקיים רק אם ניתנה לנאשם זכות הוגנת להתגונן. עכשיו ממה נפשך? אם בית המשפט קובע שזכות זו נפגעה, מה ישתנה עד סוף המשפט? הרי התרופה לפגיעה הזאת צריכה להינתן עכשיו - בעדותו של פילבר, כל עוד הוא עומד על דוכן העדים. הרי רק פילבר ונתניהו היו לכאורה יחדיו באותה פגישה. הסניגורים של נתניהו, אם כן, יכולים לממש את הזכות להגן הלקוח שלהם בדבר מועד פגישת ההנחיה רק עכשיו, או בוודאי בעיקר עכשיו. העניין הוא שמדברי השופטים אפשר להבין שכבר אין ממש תרופה לפגיעה שחוו פרקליטי נתניהו. לכן, ספק רב מאוד אם ישתנה משהו מהיום עד סוף המשפט בעניין זה.
אפשר אולי להתווכח עם החלטת השופטים: מדוע בעצם הפגיעה כה אנושה אם פילבר עדיין על דוכן העדים? אך אין ויכוח כי מדובר בשופטים נקיי דעת שקשובים לצדדים, ואין לה לפרקליטות אלא להלין על מחדליה בניסוח כתב האישום. המשפט אמנם עוד ארוך, אך כאמור לא מן הנמנע שההחלטה מהיום קוברת סופית את סעיף השוחד בתיק 4000.
חשוב להדגיש - כל הדברים לעיל לא פוסלים את האפשרות שהשופטים כן יקבעו שהתקיימה פגישת הנחיה במועד לא ידוע (בעיקר עקב העקביות של פילבר שפגישה כזאת אכן התקיימה), אך אם לא ימקמו אותה במועד שבו מבקשת התביעה למקם אותה (במועד כלשהו לפני הפגישה הראשונה עם אלוביץ'), הרצף השוחדי נפגע והופך לפחות ופחות קוהרנטי (וזה עוד לפני שדיברנו על היסוד הנפשי של נתניהו למעשה השוחד, שגם הוכחתו עדיין רעועה). מאידך, אם התקיימה פגישה (גם אם לאחר הפגישה עם אלוביץ'), הרי שהדרך להרשעה בהפרת אמונים עדיין סלולה.
ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13