הדיון במשפט נתניהו שהחל היום (שלישי) במכה לפרקליטות עם דחיית הבקשה לתיקון כתב האישום - הסתיים בפגיעה נוספת באחד האירועים המרכזיים המתארים את הנחיות נתניהו לפילבר בנוגע לבזק ואלוביץ.
ראשית ביקשה הפרקליטות מבית המשפט המחוזי בירושלים לשנות את תיאור מועד "פגישת ההנחיה", שבה לפי כתב האישום נתניהו שוחח עם פילבר על הנושאים שהוא מבקש לקדם במשרד התקשורת, והנחה אותו להיטיב עם בזק. בכתב האישום נכתב כי "במועד לא ידוע, זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר, במסגרת יחסי ה'תן וקח' שהתקיימו בין הנאשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ', זימן הנאשם נתניהו את פילבר לפגישה בלשכתו. בפגישה זאת, מסר הנאשם נתניהו לפילבר שהנאשם אלוביץ' התלונן בפניו על אופן טיפולו של משרד התקשורת בנוגע לעסקיו, והנחה את פילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל המשרד באופן שייטיב עם הנאשם אלוביץ".
אולם, בחקירה הנגדית של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, הוכיחה ההגנה כי פגישת ההנחיה לא נערכה אחרי מינויו לתפקיד, כפי שטענה הפרקליטות.
לאחר דחיית הבקשה בידי בית המשפט - התערערה עמדת הפרקליטות עוד יותר כאשר בן צור הציג שורה של פרסומים בתקשורת, בימים שקדמו ל"שיחת ההנחיה", לפיהם נתניהו החליט לבטל את ההפרדה המבנית בבזק - מה שיצר סערה ציבורית ומול פרטנר וגורמים במשרד התקשורת.
בן צור הציע שנתניהו התקשר בעקבות הפרסומים ולא בגלל שרצה לקיים שיחה חריגה, כפי שפילבר טען בעדות שלו. פילבר הסכים עם הצעה זו ואמר כי היא נשמעת לו הגיונית. השופטים ההמומים ביקשו להבין איך שיחת המעקב קיבלה משמעות כל כך דרמטית בחקירה, לעומת הקלות בה הוא פטר אותה בחקירה הנגדית. "איך היא הפכה לשיחה עם חשיבות לחקירה הזו?", תהתה השופטת רבקה פרידמן פלדמן. פילבר השיב לשופטים שבזמן אמת הוא לא קישר בין הדברים.
מוקדם יותר אמרה התובעת, עו"ד יהודית תירוש, כי משקל הכובד בטיעון הוא בשאלה האם הייתה הנחיה או לא, ולא מתי בדיוק התרחשה הפגישה. "אנחנו קיבלנו את החלטת בית המשפט, וכמובן נעיין בה לעומק. כן נרצה לומר כבר עתה שהתביעה עשויה בסוף הדרך לעשות שימוש בס' 184 לחוק סדר הדין הפלילי ככל שהראיות שיונחו בפני בית המשפט יאפשרו את זה, ואנחנו מודיעים את זה כבר עתה כדי שההגנה תוכל לכלכל את צעדיה", אמרה תירוש בפתח הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בכך תירוש הניחה תשתית לתיקון הנזקים על ידי התביעה, והדגישה כי העיקר מבחינת הפרקליטות הוא ההנחיה מצד נתניהו, שלכך יש לתביעה ראיות נוספות, ולאו דווקא המועד המדויק של הפגישה. "מלכתחילה העד זכר את האירוע ולא זכר תאריך ספציפי. תהליך ההיזכרות במועד נעשה בדרך של הסקת מסקנות על פי אירועים מרכזיים, ואפשר לראות את זה. מה שכן, הוא שזה היה אחרי המינוי הרשמי", אמרה תירוש.
לפי כתב האישום, באותה "פגישת ההנחיה" שוחח נתניהו עם פילבר על הנושאים שהוא מבקש לקדם במשרד התקשורת, והנחה אותו להיטיב עם בזק. בכתב האישום נכתב כי "במועד לא ידוע, זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר, במסגרת יחסי ה'תן וקח' שהתקיימו בין הנאשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ', זימן הנאשם נתניהו את פילבר לפגישה בלשכתו. בפגישה זאת, מסר הנאשם נתניהו לפילבר שהנאשם אלוביץ' התלונן בפניו על אופן טיפולו של משרד התקשורת בנוגע לעסקיו, והנחה את פילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל המשרד באופן שייטיב עם הנאשם אלוביץ'".
אולם, בחקירה הנגדית של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר, הוכיחה ההגנה כי פגישת ההנחיה לא נערכה אחרי מינויו לתפקיד, כפי שטענה הפרקליטות. בעקבות זאת, התביעה ביקשה לתקן את כתב האישום - אך בית המשפט דחה מוקדם יותר את הבקשה.
"תיקון כתב-האישום, בשלב זה של הדיון, ומיקום פגישת ההנחיה במועד שקדם למינויו של פילבר לתפקיד, עומד, לכאורה, בסתירה חזיתית עם קווי ההגנה של הנאשמים אשר נחשפו במהלך הדיון והתוו את חקירתו הנגדית של פילבר, עד כדי ספק סיכולם. אכן, ההגנה שוללת את קיום פגישת ההנחיה, מעיקרה. ברם, אין בכך כדי לגרוע מקו ההגנה הנוגע למועד בו נטען שהתרחשה הפגישה הנטענת, כמו גם ממהותיותו של מועד זה לתזת המאשימה", נכתב בהחלטה.
לצד זאת, השופטים אישרו את בקשת הפרקליטות לתקן את כתב האישום ולהוסיף עדים לפרשת 1000, בעניין רכישת התכשיטים לשרה נתניהו.
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה!) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.
שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת יורוקום שבאמצעותה החזיק בשליטה במספר חברות ציבוריות, ביניהן קבוצת בזק ואתר וואלה! מואשם בתיק 4000 לצד רעייתו איריס אלוביץ' במתן שוחד ושיבוש מהלכי משפט.
ארנון (נוני) מוזס, מו"ל קבוצת "ידיעות אחרונות", והעורך האחראי של העיתון, מואשם בהצעת שוחד במסגרת תיק 2000.