לא יהיה מוגזם להעריך שהימים הקרובים יהיו עבור הפרקליטות ימים מורטי עצבים. לא בשל השאלה האם בית המשפט יסכים לבקשתה לתקן את כתב האישום נגד בנימין נתניהו בדבר מועד פגישת ההנחיה, אלא בשל המתח איזה נימוק ייכתב, או לא ייכתב, על ידי השופטים, אם אכן יחליטו לדחות את הבקשה.
אם הנימוקים יכללו חלק מהדברים שנשמעו אתמול, (בהנחה שהובנו נכון), על ידי חלק מהשופטים באולם, אפשר להיפרד סופית לשלום מעדותו של שלמה פילבר בדבר פגישת ההנחיה וכפועל יוצא מכך להיפרד סופית מסיכוייה של הפרקליטות לשכנע את בית המשפט כי נתניהו קיבל שוחד, וגם להתרחק מהסיכוי שיורשע אפילו בהפרת אמונים בתיק 4000.
יש פער בין דברים שנאמרים בחלל המשפט במסגרת הדיון, לבין דברים שנכתבים ממש בהחלטה. לכן, כל מה שייכתב כאן הוא בגדר העלאת תסריטים אפשריים שירקמו עור וגידים רק לאחר שבימים הקרובים תפורסם החלטת השופטים בעניין הבקשה לתיקון כתב האישום.
ועכשיו להסבר: עוגן האישומים כנגד נתניהו בתיק 4000 הוא אותה פגישת הנחיה שעליה העיד פילבר. לפי עדותו במשטרה, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ביוני 2015, הנחה אותו נתניהו בשיחה קצרה שהתקיימה בפינת הכורסאות בלשכת ראש הממשלה, להיטיב עם שאול אלוביץ'.
פילבר מיקם את הפגישה בין כניסתו לתפקיד ב-7 ביוני באותה שנה, עד ל-13 לביוני, אז נפגש עם אלי קמיר, נציגו של אלוביץ', ואחר כך עם אלוביץ' עצמו. בחקירה הנגדית של פילבר על ידי פרקליטו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, הוכח בוודאות גבוהה, באמצעות הצלבת איכוני הטלפון של פילבר עם מסרונים ועם לו"ז ראש הממשלה, כי הפגישה לא היתה יכולה להתקיים באותו שבוע.
הפרקליטות הבינה שככל הנראה טעתה כשהסתמכה על הזיכרון של פילבר, אך היא כמו פילבר גם היום, עומדת על כך שפגישה כזאת אכן התקיימה. הפרקליטות מעריכה על סמך אינדיקציות ראייתיות שונות כי הפגישה התקיימה אחרי שנתניהו הודיע על כוונתו למנות את פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, אך ככל הנראה לפני מינויו בפועל לאחר החלטת ממשלה. לכן, בהתאם, מיהרה הפרקליטות לבקש לתקן את כתב האישום, ואתמול התקיים הדיון בבקשה.
השופטים הקשו על התביעה
בבקשתה מסתמכת הפרקליטות על סעיף 92 בחוק סדר הדין הפלילי שקובע כי "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". בבקשתה מסבירה הפרקליטות מדוע לשיטתה השינוי בכתב האישום לא פוגע מהותית בהגנת הנאשם. היא מציינת שורת טעמים לכך ובראשם העובדה שהעד נמצא עדיין על דוכן העדים, בעיצומה של חקירה נגדית. "לנאשמים עדיין פתוחה הדרך להמשיך ללבן עניין זה עם העד פילבר", נכתב בבקשה, "כמו כן גם לחקור עדים ולהביא ראיות ביחס למועד התקיימות של פגישת ההנחיה".
במהלך הדיון הקשו מאד השופטים על התובעת יהודית תירוש, ואמרו בין השאר כי הפסיקה בעבר אפשרה שינוי בכתב אישום רק כשמסד הראיות השתנה, וכי במקרה שלנו לא חל כל שינוי בראיות. אבל לא ההערות הללו הן שצריכות להטריד את הפרקליטות, אלא אלה שכוונו לסעיף האחרון בבקשתה: "בשולי הדברים, תבהיר המאשימה כי אין באמור בבקשה זו משום ויתור על טענה עתידית ביחס לתחולתו של סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי בהקשר זה".
סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי מבהיר כי גם אם לא שונה כתב האישום, מותר לשופטים לקבוע ממצאים עובדתיים, גם אם אלה לא נטענו בכתב האישום: "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן".
"גבירתי לא יודעת איזה ממצאים בית המשפט יקבע", אמר השופט משה בר-עם לתובעת יהודית תירוש, "אתם יכולים ללכת לפי סעיף 184. גבירתי מבקשת איזשהו פוליסת ביטוח. בשלב הזה זה בעייתי". מהי אותה פוליסת ביטוח שאליה התכוון בר-עם? אם בית המשפט יקבע שהוא מאפשר את תיקון כתב האישום, המשמעות היא שכבר עכשיו הוא מקבל את עמדת התביעה שלנתניהו ניתנה הזכות להתגונן בפני העובדות החדשות בכתב האישום. בר-עם אומר, במילים אלה או אחרות, שהוא לא מוכן לתת לפרקליטות את תעודת הביטוח הזאת כבר עכשיו. הוא כמובן מזכיר לאנשי הפרקליטות שלפי סעיף 184 הם יוכלו לטעון בסוף המשפט כי פגישת ההנחיה התקיימה בטווח תאריכים אחר, ולא בזה שהוזכר בכתב האישום. העניין הוא שלפי הדברים שנאמרו בהמשך הדיון, בהנחה שהובנו נכון, ספק אם יהיה לפרקליטות טעם בכך.
השופט עודד שחם, שבדרך כלל ממעט במילים בדיונים, אמר לתירוש: "יש להגנה קו הגנה שעוד לפני מועד ההנחיה שבכתב האישום, יש פעולות של פילבר. כעת אתם מבקשים להזיז אחורה". במילים אחרות אומר שחם: ההגנה קיימה חקירה נגדית שלמה על סמך ההנחה שמועד פגישת ההנחיה לשיטת הפרקליטות היה לאחר ה-7 ביוני 2015.
ההגנה הראתה, בין השאר, שפילבר פעל עבור בזק עוד לפני מועד פגישת ההנחיה (על פי פילבר). על כן, לכאורה, במילים אחרות, הגנת הנאשם נפגעה. "אנחנו עוסקים בתיק שאפשר להגיד בזהירות שרמת המורכבות שלו לא מהנמוכות", הוסיף השופט שחם, "לבצע מהלך כזה במהלך השמיעה זה לא טריוויאלי".
למה התכוון השופט שחם?
למה התכוון השופט שחם? דבריו מעט אניגמטיים. אם משמעות דבריו היא שהפגיעה בהגנת נתניהו היא בלתי הפיכה ולכן אי אפשר לתקן את כתב האישום, אז מה הטעם בהעלאת טווח התאריכים החדש של פגישת ההנחיה בסיכומי המשפט לפי סעיף 184? הרי גם בסעיף זה נאמר בבירור: "ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". ההזדמנות הסבירה להתגונן ממילא יכולה להתקיים רק עכשיו כשפילבר עדיין בעיצומה של החקירה הנגדית על ידי הסניגורים. זו ההזדמנות. לא תהיה הזדמנות אחרת להתגונן.
הרי איש חוץ מפילבר לא יכול להעיד על הפגישה הזאת. נתניהו מכחיש את קיומה, דוד שרן (שבתחילה נטען כי אולי היה נוכח בחלק ממנה) לא זוכר אותה. נשאר פילבר, שחוזר ואומר גם היום שהפגישה התקיימה. הוא פשוט כבר לא בטוח מתי.
אם הפרקליטות תטען, בין אם במסגרת תיקון כתב אישום, ובין אם בסיכומים (לפי סעיף 184) כי הפגישה התקיימה במועד אחר, הזמן היחיד של ההגנה להתגונן בפני הטענה הזאת הוא עכשיו - בחקירה הנגדית של פילבר. אם כוונתו של שחם היא שהפגיעה כבר נעשתה ואין לה תרופה, אז ממילא המשפט לא יכול לעסוק באף טווח מועדים אחר זולת זה שנכתב בכתב האישום. וכיוון שכבר ברור שהפגישה ככל הנראה לא נערכה אז, ממילא אי אפשר לקבוע שהפגישה הזאת אכן התקיימה.
אם בית המשפט לא יקבע כממצא עובדתי שפגישת ההנחיה התקיימה, ממילא אי אפשר יהיה להרשיע את נתניהו בשוחד, ולדעתי גם לא בהפרת אמונים בתיק 4000. הדברים נכתבים בהסתייגות, שכן אולי דבריו של שחם לא הובנו על ידי כהלכה. כך או אחרת, החשיבות בהחלטה הקרובה של השופטים היא לא רק בשורתה האחרונה, אלא גם בנימוקיה, וגם בשאלת מתן זמן ההתגוננות מפני הטענה החדשה של הפרקליטות.
ואלה הן האפשרויות: אפשרות ראשונה ואופטימלית מבחינת הפרקליטות היא שבית המשפט יאפשר את תיקון כתב האישום. לאור הדברים שנאמרו אתמול בדיון נראה כי הסיכוי לכך די נמוך. אפשרות הקצה השניה היא שבית המשפט ידחה את בקשת הפרקליטות, תוך קביעה שהזכות של הנאשם להתגונן נפגעה. בית המשפט לא יאפשר זמן התגוננות מפני הטענה החדשה, ופשוט ימשיך קדימה. אם זה מה שיקרה, זו תהיה בשורת כליה לתיק 4000, שכן המשמעות היא שלעולם בית המשפט יתייחס לטווח המועדים של פגישת ההנחיה כאל בין ה-7 ל-13 ביוני, טווח שאנחנו יודעים שכנראה אינו נכון, ולכן ממילא בית המשפט יקבע אי שם בעתיד שפגישת ההנחיה לא התקיימה. אם אכן כך תנוסח ההחלטה הקרובה, ספק אם יהיה טעם לפרקליטות להמשיך לנהל את תיק 4000, בוודאי את אישום השוחד.
יש כמובן אפשרויות ביניים: בית המשפט ידחה את בקשת הפרקליטות מסיבות משפטיות כאלה ואחרות, אך מבלי להידרש לשאלה אם הגנת נתניהו נפגעה. במצב כזה לא תיגדע תקוות הפרקליטות כי באמצעות סעיף 184 תשכנע את בית המשפט כי פגישת ההנחיה התקיימה בתאריך אחר ולא בטווח המועדים שנכתב בכתב האישום. אפשרות משודרגת ברוח זו לפרקליטות תהיה אם בית המשפט גם יוסיף לקביעתו פרק זמן שבו הסניגורים יוכלו להתכונן לחקירה נגדית בדבר מועדים פוטנציאליים נוספים לפגישת ההנחיה. אם כך יוחלט, לעולם לא יוכלו הסניגורים לטעון כי לא ניתנה להם הזדמנות להתגונן.
אין ספק כי בשבועות האחרונים צברה ההגנה נקודות, גם אם היא עדיין רחוקה מניצחון בתיק 4000. ההישג העיקרי שלה - ערעור מועד פגישת ההנחיה - אינו קשור להפכפכותו של פילבר, אלא למחדל של רשויות החקירה בהצלבת הנתונים שהיו בידיהם, ושל הפרקליטות בניסוח כתב האישום. מאידך, לא מדובר במחדל בלתי הפיך, לכן ההיגיון אומר שכל עוד פילבר עומד על דוכן העדים, ייעשה הכל כדי להגיע לחקר האמת, תהא אשר תהא.