השופטים בתיקי נתניהו נגד הפרקליטות: "יש כאן כשל לוגי, לא כל טעות תאפשר תיקון של כתב האישום"

השופטים בתיקי נתניהו מתחו ביקורת חריפה הבוקר (רביעי) נגד הפרקליטות, זאת לאחר שהגישו בקשה לתקן את כתב האישום בתיק 4000. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים, תהו השופטים אם פערי הגרסאות שעלו במהלך חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר, מצדיקים את תיקון כתב האישום.

הדיון שנפתח בשעות הבוקר, עסק בחקירתו הנגדית של פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, על ידי סניגורו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו. בפתחו, הציגה התובעת יהודית תירוש את הבקשה לתיקון הסעיף בכתב האישום, הנוגע למועד "פגישת ההנחיה", בה לפי פילבר הורה לו נתניהו להיטיב עם בזק. ההגנה הראתה כי לוח הזמנים לא מסתדר עם הראיות - מה שהוביל לבקשת הפרקליטות.

בפרקליטות טענו כי לא מדובר בשינוי מהותי בקו אותו אימצה התביעה, אלא בתיקון נקודתי בלבד שנבע מהשוני במועדים שהציג פילבר לאותה פגישה. "לא מדובר בשינוי משמעותי והוא לא משנה את כתב האישום משפטית", אמרה תירוש. "הייתה פגישת הנחייה אבל זה קרה שבועיים אחר כך. זה לא חישוב מסלול מחדש וזה לא שינוי חזית".

תירוש הסבירה כי בפרקליטות יודעים על קיומה של הפגישה מהעדויות השיטתיות של פילבר במשטרה וכמו כן ממכלול הראיות הנסיבתיות המצביעות על כך שקיבל הנחיות מראש הממשלה לשעבר, ועל כן מדובר בתיקון שאינו משמעותי. "העד אמר שהוא לא זוכר את מועד הפגישה גם בעדויות", הדגישה. "יש התפתחות בדבר הזה. בהתחלה הוא אמר שזה היה בתחילת תפקידו ובהחלט ייתכן שזה קרה אחרי כניסתו לתפקיד. הגיוני שאדם לא זוכר מועד מדויק של פגישה אלא זוכר את רצף הדברים".

עם זאת השופטים הקשו ופעמים רבות שללו את טענותיה. הם דרשו הסבר לתיקון תאריך פגישת ההנחיה השנויה במחלוקת בין הצדדים. השופט משה בר-עם זעם: "אולי גברתי תציג פסק דין אחד של העליון שבחינה כוללת של ראיות מצדיק תיקון כתב אישום ללא שינוי בנסיבות - אני לא מצאתי. כאן כשל לוגי. לא כל טעות בהכרח תאפשר תיקון כתב אישום".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן תהתה אם יש לפרקליטות יש כלל ראיות לקיום הפגישה לפני אישור המינוי הרשמי של פילבר, על פי התיקון אותו ביקשו. "אני תוהה כי גברתי באה ואומרת 'הוא לא זכר את היום', אחרי שההגנה הראתה שזה לא ייתכן. אז ננסה להזיז את הפגישה אחורה. האם יש ראיות נוספות?", אמרה. על כך השיבה תירוש כי יש בידי הפרקליטות מכלול ראיות המבוססות על עדים אחרים. "הם מספרים את מה שפילבר אמר להם", הסבירה. "ישנו גם עניין תוכן ההנחייה של פילבר וסימני האמת מההודעות עצמם, ומכלול ראיות נסיבתיות שמצביעות על כך שהוא קיבל הנחייה מראש הממשלה".

השופט עודד שחם הבהיר כי למרות טענותיה של תירוש, לא מדובר בתיקון תאריכים בלבד. "זה משפיע על כל בחינת הראיות", אמר. "אנחנו עוסקים בתיק שאפשר להגיד בזהירות שרמת המורכבות שלו לא מהנמוכות ולבצע מהלך כזה במהלך השמיעה זה לא טריוויאלי", הוסיף.

עו"ד בן צור, סנגורו של נתניהו, הצטרף לדרישת ההגנה לדחות את בקשת הפרקליטות לתיקון הסעיף וביקר את התנהלות הפרקליטות. "הבסיס לקו ההגנה מבוסס על החומר הרב בהליך ויש פה פגיעה בזכות ההתגוננות", אמר. "הרעיון הוא שצד לא יזגזג בטענותיו. אתה לא יכול בהליך משפטי לטעון א' ולטעון אחר כך טיעון סותר שלא מתיישב על הטענה הקודמת. אין לבקשה הזו שום עילה. היא פוגעת בהגנה".

עו"ד עמית חדד הוסיף כי התביעה חייבת לצין זמן ומקום. "יש מקרים שבהם כתוב מקום לא ידוע אבל צריך להביא ראיות לכך", אמר. "מה שקורה פה שלמרות שיש ראיות ברורות למקום והזמן כאן היא מנסה לייצר עמימות מכוונות. וזה שינוי בכתב האישום המקורי."

בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.

בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה!) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.