השר לביטחון הפנים לשעבר, אמיר אוחנה, שכיהן במהלך אסון מירון בשנה שעברה, העיד היום (שלישי) בפני ועדת החקירה כי לא היה יכול לפעול אחרת בנוגע להתנהלות באתר במהלך האסון. "החוכמה שבדיעבד היא קטנה מאוד", אמר.
אוחנה, הגיע לדיוני הוועדה על מנת למסור עדות בנוגע לפעילותו באסון. במהלך עדותו הוא התבקש למסור פרטים על היערכות הכוחות ומוכנותם לטיפול באירוע. אוחנה סיפר על ישיבת ההיערכות שקיימה המשטרה כשבוע שלפני האסון, בצל האתגרים האחרים שעמדו בפניה - בהם אכיפת הנחיות הקורונה והמתיחות הביטחונית בירושלים.
אוחנה הסביר כי מדי שנה מוקצים לאירוע אלפי שוטרים, וההיערכות אליו מתחילה כחצי שנה מראש. "ככל שהתקרבנו לאירוע המעורבות שלי גדלה", אמר. "במהלך חודש אפריל גם מול המשטרה וגם מול גורמים חרדים, זיהיתי את הנתק בין המשטרה לבין רבים בחברה החרדית שחשו בתקופת הקורונה אכיפת יתר". הוא הסביר כי לשם כך, מינה את ניצב אריק יקואל שיסייע בנושא.
אל תפספס
חברי הוועדה שאלו את השר לשעבר אם בדיעבד, היה יכול לפעול אחרת. "השאלה הזו עולה אצלי הרבה, בימים, בלילות, בזמן שחלף מאז", השיב אוחנה, תוך שהוא מבקש להשתתף בצערן של המשפחות. "אני אגיד במלוא הכנות, חוכמה שבדיעבד היא קטנה מאוד. לא רק אני, גם המפכ"ל וממ"ז צפון השקיעו את כל היכולות שלהם בעבודת מטה מסודרת, קיימו את ההליך הכי סדור שאני מכיר, ולכן התשובה שלי היא לא".
"אני אומר זאת בכאב רב", המשיך אוחנה בפני חברי הוועדה. "אתם מעמיקים, חופרים, ולומדים את המעשה לעומק בצורה הרבה יותר יסודית מכל שר שיכול לעשות את זה. אם אני הקטן צריך לומר איך אפשר היה למנוע את האסון הזה, אז כמובן שניתן היה ליישם את המהלך שביצעו ח"כ יובל שטייניץ (הליכוד) וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד בשבתם כשרי האוצר בעבר - הפקעת הקרקע כדי לבצע בה שינויי תשתית - אולם המהלך נבלם".
בעדותו הדגיש אוחנה את משבר האמון שהתגלע בין החברה החרדית למשטרה נוכח האווירה בתקופת הקורונה, ואת הירידה בתחלואה שאפשרה את ההתקהלות. "לפני ההילולה, התכנסו כל ראשי הרשוית החרדיות והביעו את רחשי הציבור על ירידת התחלואה", הסביר אוחנה. "אלו נתונים שקשה להתמודד איתם. ברקע נוסיף את המתח הפוליטי והפגנות האלפים בבלפור". הוא ציין בהקשר זה, את השיחה עם שר הפנים לשעבר אריה דרעי, בה הביע תמיכה במתווה שהונהג. "הוא ביקש שאתמוך בו", הסביר אוחנה. "המשטרה לא יכולה לקיים אירוע בצורה בטוחה שבו היא תצטרך לברור מי נכנס ומי לא, למשל, הצבה של גדרות עשויה ליצור לחץ. את העמדה הזאת שמעתי מהמפכ"ל ועוד גורמים".
"הכוחות לא תודרכו"
לאחר מכן, התפנו חברי הוועדה לסוגיית הכשרת הכוחות שפעלו בשטח בזמן האירוע. הם פנו לשר לשעבר אוחנה ושאלו אם בדק מה ההכשרה והידע של מפקדי ההאירוע לאירוע. "אנחנו למדנו שאין תורת ניהול קהל", הטיח בו חבר הוועדה שלמה ינאי. "אנשים שפעלו באירוע לא קיבלו תדריך, כשהיה תרגיל לקראת האירוע, מי שהיה בלילה לא השתתף בו". על כך השיב אוחנה: "אני חושב שאין כמו הניסיון. היות שיש ניסיון מצטבר של עשרות שנים בניהול האירוע הזה, זה חלק מתפקידיה הטבועים של המשטרה".
אוחנה המשיך והסביר כי המשטרה נתנה את חוות דעתה המקצועית לקיום המתווה שהונהג, לפיו שיטת הפעולה היא - "שחור או לבן" - כולם או אף אחד. "הם לא יכולים לקיים אירוע שבו מספר המשתתפים מוגבל", הסביר. "זה כשלעצמו סכנה בטיחותית שעשויה להביא ללחץ ודחק. זו הייתה עמדה ברורה, שמעתי אותה מהמפכ"ל וממפקד המחוז. לא כל פגישה שלי איתם ממוסמכת. זו עמדה שהציגו לי לאורך כל הישיבות. המשטרה לא יודעת לקיים אירוע בצורה בטוחה בו היא תצטרך לברור מי נכנס ומי לא. ככה זה התקיים בכל שנה "רגילה. נושא הצפיפות והדוחק עלה כל שנה".
בהקשר זה, אוחנה הסביר כי המשטרה לקחה פיקוד על האירוע כי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים לא עמד בלחץ הציבור בכל הקשור לסוגיית ההתקהלות - לבטח בשלהי מגיפת הקורונה. "משרד הבריאות רצה לנקוב במספר המשתתפים המותר, המשטרה אמרה ברחל בתך הקטנה. זה בסדר כהמלצה אבל אנחנו לא נוכל לאכוף את זה. המפכ"ל אומר את זה. אתם יכולים לדבר על מספר אבל אנחנו לא יכולים לאכוף. במשרד הבריאות היה חשש שתהיה פריקת כל עול, שבאתר עצמו אנשים לא יקפידו על ההנחיות וגם שיראו עשרות אלפים לא שומרים על ההנחיות, וההבנה היתה שהאכיפה נועדה לשדר מסר שלא יחשבו שהקורונה נגמרה ושאם יפרסמו מספר יבואו פחות אנשים".