כשנה לאחר אסון מירון, הממשלה אישרה בשבוע שעבר פיצוי עבור משפחות הנספים, כ-500 אלף שקלים עבור כל הרוג וסך הכול 22.5 מיליון שקלים. אומנם אין מדובר בפיצוי נזיקי מלא, וגם לא כזה שניתן באופן מידי, אך מדובר בהחלטה תקדימית חשובה, שיש לקוות שתהווה סנונית ראשונה להתנהלות במתן פיצוי באירועים רבי נפגעים, שראוי שתעוגן בחוק אחיד ורחב.
הטיפול בפיצוי בנפגעי אירועים המוניים בישראל אורך לרוב שנים רבות. קבלת הפיצוי סובלת לא אחת מהטיות, והדבר מושפע מכוחה של הקבוצה הנפגעת, קבוצה עם תודעה משפטית חזקה תדע לפעול מהר יותר מאשר קבוצות קשות-יום. הדבר גם מושפע מלובי ולחצים פוליטיים וציבוריים, מהשפעות תקופתיות חברתיות ועוד. גם כשהפיצוי כבר מקודם הוא נתקל בנבכי הבירוקרטיה, ונפגעים ממתינים שנים רבות לראשיתו של פיצוי.
כל זאת קורה, שעה שבעצם הנפגעים ומשפחות ההרוגים עסוקים בטיפול במצבם הפיזי והנפשי ובליקוק פצעי הפגיעה, ולא אחת אין בכוחם בכלל להניע את הליכי הפיצויים. יתרון חשוב נוסף בהחלטה הוא בכך שהיא חוסכת לנפגעים זמן יקר, עלויות משפטיות וחסכון זה חל גם על המדינה, זאת לצד חסכון הקשיים הטמונים בניהול ההליך המשפטי.
עוד בוואלה!
אומנם מדובר בהחלטה ברוכה, אך היא אינה חפה מקשיים. ראשית, ההצעה אינה מתייחסת לפצועים אלא רק להרוגים. הפצועים עוד יאלצו לכתת רגליהם באשר לפיצוי ויעבור עוד זמן רב עד שזה יתגבש. כמו כן, לא ברור מתי וכיצד יועברו הכספים. זה שיש החלטה, לא אומר דבר על מועד התשלום, ונדמה שהבירוקרטיה עוד לפנינו, ולעיתים זו עשויה להיות סבוכה וקשה.
מה גם שמדובר בסיוע ראשוני ולא בפיצוי נזיקי מלא. התביעות הנזיקיות, אם תוגשנה, עשויות להתברר בבתי המשפט עוד שנים רבות. אך מעל לכל, ההחלטה לא אומרת דבר לגבי היום שאחרי - לגבי אירועים רבי נפגעים עתידיים - מה יהיה אם חלילה יקרה אסון המוני אזרחי מחר? מה אז? שוב ננסה להמציא את הגלגל מחדש? שוב תהיה קבוצה שתצטרך להפעיל לחצים ולקוות שמערך הכוכבים הפוליטי יסתדר לטובתה?
במדינה בה התהפוכות הפוליטיות כל כך תדירות, אסור להשאיר את הדברים ליד המקרה. לכן ראוי שיהיה מנגנון ליווי ופיצוי מוסדר ואחיד וצופה פני עתיד, שיחל לפעול מיד בקרות אירוע המוני אזרחי רב נפגעים, ללא קשר למי נמצא בשלטון. אחרת אנחנו פשוט ממשיכים לתת יד לתרבות "הסמוך".
די לתרבות "הסמוך" ול"יהיה בסדר" ולתפיסה של "כשיקרה אסון - נתמודד". זה כרגע בידיים שלנו, בידיה של הכנסת הנוכחית. הסדרת מנגנון ליווי ופיצוי מקיף מראש ובחוק יש בו היכולת להילחם בתרבות הסמוך. יש בו ההגינות כלפי כל אזרחית ואזרח שידעו, כי בקרות אסון המוני, המדינה תהיה לצידם, כפי שהם היו לצידה, ותלווה אותם מראשית הפגיעה עד למתן פיצוי המלא.
לטעמי, ראוי שיהיה זה מנגנון פיצוי, שיחסוך גם את ניהול ההליכים המשפטיים, וימצה את הפיצוי הנזיקי כולו ולא רק כספי סיוע. הדבר יחסוך עלויות התדיינויות בבתי משפט הן לנפגעים והן למדינה ולאחרים, זמן יקר ועומסים על בתי המשפט. במקום לפעול בניהול ההליכים מול הנפגעים, אפשר לנתב את הכספים האלו מראש לפיצויים לנפגעים, באמצעות מנגנון מוסדר בחוק, למשל באמצעות קרן. זה אמנם לא נעשה כאן קודם, זה אמנם חדשני, אבל לא בלתי אפשרי ובעיקר זה נחוץ.
ד"ר ענבל (מימון) בלאו היא מומחית לחקר אסונות לאומיים ומנגנוני הפיצוי לנפגעים, הקריה האקדמית אונו.