יורשיהם של עשרה נספים באסון מירון תובעים את רשויות המדינה ובראשן משטרת ישראל, שלטענתם "צפתה בפועל את התרחשות האסון". בתביעה, שהוגשה הבוקר (שני) בבית המשפט המחוזי בחיפה, דורשים פיצויים בסך 30 מיליון שקלים ופיצויי שכול בסך עשרה מיליון שקלים, זאת בנוסף לפיצוי הנזקים שנגרמו להם.
"למרות מה שקורה כתוב מלמעלה, אנחנו אחראים על כל מה שאנחנו עושים ואף אחד לא צריך לברוח מאחריות למעשים שלו", אמר בפתח בית המשפט יעקב דיסקינד, קרוב משפחה של המנוח שמחה בונים דיסקינד, ז"ל.
בתביעתם, הפרושה על פני 46 עמודים, התובעים טוענים כי המשטרה היא האחראית הראשית לאסון, בגלל שאישרה את קיום הילולת ל"ג בעומר בקבר הרשב"י בהר מירון; קבעה את הסדרי הבטיחות והאבטחה, את אופן הפעלת הכוחות והסדרנים במקום; שלטה על מהלך ההילולה ועל נקיטת האמצעים הדרושים ובכך הייתה אחראית על ביטחונם ובטיחותם של המשתתפים. "המשתתפים בהילולה סמכו על המשטרה", טענו התובעים.
לצד המשטרה, נתבעים גם המשרד לביטחון הפנים כמי שלו כפופה המשטרה; משרד הפנים; המשרד לשירותי דת; משרד התיירות; משרד הכלכלה והתעשייה; המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים; המועצה האזורית מרום הגליל; הוועד של מושב מירון; הרשות הארצית לכבאות; מד"א; חברות הנדסיות שהיו מעורבות בהסדרי הבטיחות ועוד.
עוד על אסון הר מירון
עו"ד ערן בקר המייצג את התובעים טען כי "אין בפנינו מקרה של רשלנות קלאסית, הייתה כאן מודעות מלאה לסכנת התרחשות אסון בהר מירון וכל המעורבים בחרו להשאיר את המצב על כנו תוך כדי חשיפת המשתתפים לסכנה ממשית".
הוא דימה את האסון לנהיגה תחת השפעת אלכוהול: "הנהג מודע לכך שבעצם הנהיגה במצבו הוא יכול לגרום לתאונה קטלנית והוא בוחר להמשיך לנהוג, במקרה של תאונה ניתן לייחס לו עבירת הריגה, ולא גרימת מוות ברשלנות בלבד", הסביר. הוא טען כי כמו במקרה הזה, גם באסון מירון "בחרו במודע להותיר את המצב על כנו תוך מודעות לסכנת הנפשות וכי בכך ייגבו קורבנות, ועל כך הנתבעים צריכים לשאת במלוא חומרת העונש".
בקר מטיח במדינה כי היא "פוטרת את עצמה ואת מוסדותיה על משרדי הממשלה מטעמה מרישוי באירועים דתיים או לאומיים" וכי מדובר ב"לא פחות מרשלנות פושעת". לדבריו, "לא יעלה על הדעת ועם כל הכבוד לחופש פולחן הדת ולאירועים לאומיים, שהם כשלעצמם חשובים, הם לעולם לא יכולים לבוא על חשבון חיי אדם, על חשבון בטיחות המתפללים. לכן, כל המציאות הזו, כל המדיניות הזו של המדינה, היא מופקרת וחושפת את כלל הציבור לסכנות חיים פעם אחר פעם".
באסון שהתרחש בליל ל"ג בעומר, 30 לאפריל אשתקד, נספו 45 גברים וילדים ונפצעו 145 בני אדם לאחר שנחנקו ונמעכו בשל הצפיפות הרבה במקום. "חייהם נגדעו במוות אכזרי ואיטי שעוד לא ראינו כמוהו בתולדות המדינה, שהכריזה בעקבות האסון על יום אבל לאומי", נכתב בכתב התביעה.
עו"ד ערן בקר טען כי התביעה חושפת "התנהלות חמורה מאוד ומציפה שוב על פני השטח את מדיניות ותרבות ה'יהיה בסדר'". הוא הוסיף כי "הדברים חמורים שבעתיים באסון מירון עקב העובדה כי 'הכתובת הייתה על הקיר'". לטענתו, אתר הר מירון הוזנח במשך שנים. כתב התביעה מזכיר את דוח מבקר המדינה מ-2008, בו המבקר התריע על הסכנה הבטיחותית בהר מירון וכתב כי "אין מקום לאפשר את המשך המצב הקיים". לטענת התובעים, ההילולה מתקיימת מדי שנה ללא ארגון מתאים ומבלי היערכות מתאימה, תוך "מאבק כוחות" מאחורי הקלעים על השליטה במקום, שגרם להפקרת חיי האדם.
עוד טען בקר, יחד עם עו"ד מורן כהן ממשרדו כי "אין בפנינו מקרה של רשלנות קלאסית, הייתה כאן מודעות מלאה לסכנת התרחשות אסון בהר מירון וכל המעורבים בחרו להשאיר את המצב על כנו תוך כדי חשיפת המשתתפים לסכנה ממשית".
התובעים מאשימים את המדינה ב"היעדר חקיקה, תקנות, תקנים מפורטים, וחמור מכך גם פטור מאישור רישוי עסקים לאירועים דתיים ולאומיים". בכתב התביעה הוסיפו, "מדובר בנוסף במחדל ממשלתי מתמשך לאורך שנים, בגינו אין עד היום קביעה ברורה איזה הוא הגוף האחראי על הבטיחות באירועים אלו, זאת למרות האסונות שפקדו את המדינה, ולמרות שהצורך ברגולציה כבר עלה פעם אחר פעם בעקבות אסונות קודמים. המדינה המשיכה בשלה והתעלמה במודע מהמצב המסוכן השורר במדינה, תוך שהיא אדישה לתוצאות הקשות שיכולות להיגרם מהתנהלותה זו, עד כדי עצימת עיניים מכוונת, שהובילה לתוצאה הטראגית ולהתרחשות אסון הר מירון. האסון הבא הוא רק עניין של זמן".