שבוע לפני ההילולה: כך מקווים למנוע את אסון מירון הבא

הפועלים שעסקו היום (שלישי) בהשלמת בניית מדרגות סמוך לציון קבר הרשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) שבמירון, עבדו במרץ רב בתקווה להדביק את מחוגי השעון שמתקדמים לקראת ערב ל"ג בעומר בעוד שמונה ימים. שנה אחרי האסון הכבד בו נהרגו 45 חוגגים שהגיעו להילולת הרשב"י, אזור הקבר משנה את פניו והסדרים חדשים גובשו לקראת ההילולה השנה.

הבוקר הודיעה הרשות לאכיפה במקרקעין כי "המשימה הושלמה". ההודעה יצאה לאחר שנהרס מבנה לא חוקי ששימש את ישיבת "אור הרשב"י" סמוך לציון הקבר. לפי הרשות, במהלך השנה האחרונה פונו 63 מבנים לא חוקיים שהוקמו לאורך השנים באתר הפופולארי - נתון שממחיש שוב את עומק המחדל המתמשך לאורך שנים במקום הקדוש ואת התעלמות המדינה מההפקרות ששררה במקום.

על פי הרשות לאכיפת מקרקעין, המבנה הלא-חוקי שפונה ישב על שטח ציבורי "וסיכל את התוכנית המפורטת החדשה של מתחם הרשב"י". הם ציינו כי "ההריסה בוצעה בהתאם לצו בית משפט השלום בצפת, ולאחר שנדחה ערעור המחזיקים על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, תוך שאלו קובעים כי יש עניין ציבורי מיוחד להריסת המבנה". לדברי הרשות, הם התגברו על "חסמים גדולים, משפטיים ומקצועיים", כדי לפנות את המבנים הלא חוקיים ולאפשר את עבודות הבטיחות לקראת ההילולה.

לצד עבודות ההרס מצד אחד והבינוי מצד שני, שימשכו עד סמוך להילולה, החלה אתמול מכירת כרטיסי הכניסה למתחם ההילולה. מדובר בשינוי משמעותי בכל הנוגע לאפשרות ציבור החוגגים להשתתף בהילולה, שינוי שנועד לווסת, לנטר ולשלוט על מספר החוגגים בכל רגע נתון.

הצפיפות הגדולה סביב ציון קבר הרשב"י בשנה שעברה ובשנים שקדמו לה וחוסר היכולת לשלוט ולווסת את היקף הקהל היה הגורם המרכזי לאסון הכבד שנגרם בדוחק הגדול. במשך שני ימי ההילולה יכנסו לאתר 175 אלף בני אדם באמצעות כרטיסי כניסה שיזמינו מראש, בחינם, ויוגבלו לארבע שעות - כך, על פי התוכנית שגיבש המטה בראשו עומד צבי (צביקי) טסלר, הפרוייקטור האחראי על ההילולה, שאושרה היום בוועדת ביטחון הפנים של הכנסת. בנוסף, על מזמין הכרטיס לבחור אחת משלושת אפשרויות ההגעה - תחבורה ציבורית, אוטובוס פרטי שתשכור הקהילה אליה הוא משתייך, או רכב פרטי. על הנסיעה עצמה הנוסע ישלם. את הכרטיסים אפשר להזמין דרך אתר האינטרנט, הזמנה טלפונית או דרך אחת מ-2,300 העמדות שפזורות בבתי הכנסת ברחבי המדינה ומשמשות במשך השנה עבור תרומות.

כמות הכרטיסים לכל חלון זמן של ארבע שעות היא כמות מוגבלת, כדי למנוע צפיפות. אתמול, לאחר תחילת המכירה, נחטפו תוך כמה דקות אלפי הכרטיסים שנועדו לשעות המבוקשות ביותר על החוגגים, הן שעות הדלקת האש סמוך לציון הקבר. יש מוסדות שהציבו אנשים על עמדות מחשב כדי שיצליחו לשים את ידיהם על הכרטיסים המבוקשים, אותם יעניקו לתורמים שלהם.

למשך זמן קצר אתר ההזמנות קרס אתמול, אבל אחרי כמה דקות שב לפעול. עד שעות הצהריים היום הוזמנו כ-69 אלף כרטיסים. כ-15% מכלל הכרטיסים יועברו ישירות לחסידויות, שבניגוד לשנים קודמות לא יזכו השנה להדליק את האש סמוך לציון הקבר.

על פי ההחלטה שהתקבלה השנה, רק חסידות אחת תדליק אש - חסידות בויאן, בעלת החזקה להיות הראשונה מדי שנה בין החסידויות בהדלקת האש. החלטה זאת התקבלה כתוצאה מההבנה שהצפיפות הגדולה בשנים האחרונות נבעה מכמה גורמים, שאחד מהם היה מספרן הגדול של ההדלקות שנעשו בדירוג. ההשתתפות בהדלקות הפכה לגורם שהביא את החוגגים להישאר על ההר ולעבור מהדלקה של חסידות אחת להדלקה של חסידות אחרת וכן הלאה. עם השנים הפכה ההדלקה למעין סמל סטטוס, שמעיד על חשיבותה ומעמדה של החסידות; כך, הלכו וגדלו מספר ההדלקות והגיעו לכדי 25 הדלקות שונות.

שינוי משמעותי נוסף הוא ביטולו של מוסד "הכנסת האורחים" בהילולה. גופים שונים היו מקימים מדי שנה על ההר מתחמים מיוחדים לחלוקת אוכל ושתיה לחוגגים, והמוסד נחשב חלק מהווי ההילולה. זו נחשבת זכות גדולה לקיים הכנסת אורחים ודבר זה גם מביא איתו תרומות כספיות גדולות. מארגני הילולה הבנו כי זה עוד גורם שעיכב את החוגגים על ההר והורו כי פרט לשתייה קרה לא תתאפשר חלוקת מזון וזו תהיה רק בשיפולי ההר.

על אף ההיערכות והתוכניות הרבות, אריה, תושב טבריה, שמגיע לקבר הרשב"י לאורך כל השנה ולהילולה מגיע כבר 25 שנים ברציפות, מאז היה בן חמש, גילה ספקנות וחששות מהצפוי. לדבריו, "העבודות כבר היו צריכות להסתיים מזמן ואני רואה שעדיין עובדים פה, זה לא סימן טוב. עוד יותר מדאיגה אותי העובדה שהשטחים הפתוחים סביב הקבר לא גדלו, ואני חושש שעדיין יהיה צפוף גם השנה".

אריה הביע ספקנות נוכח הציות שיגלה הציבור, ואמר כי לדעתו רבים יישארו במתחם מעבר לארבע השעות שנועדו. "איך יגמרו להם לצאת אחרי ארבע שעות?", תהה, "אני חושש שרבים יצפצפו על ההנחיות". הוא עצמו ניסה להזמין כרטיס לשעת ההדלקה אבל לצערו נכשל בכך ועדיין לא החליט לאיזה חלון זמן חלופי כן לשריין לעצמו כרטיס כניסה.

במטה ההילולה מביעים אמון בציבור הרחב ומאמינים כי בנוסף להשארת הדלקה אחד בודדה וביטול חלוקת האוכל, הציבור גם יגלה הבנה שאם הוא מאריך את שהותו על ההר הוא מונע בכך מאחרים להגיע. התקווה היא כי אם תידרש פעילות אכיפה להוצאת אנשים אחרי ארבע שעות, היא תהיה רק בשוליים. בנוסף לכך, נעשה מסע הסברה נרחב בקרב הציבור, במסגרתו מצוטטים רבנים חשובים שקוראים לציבור להישמע להנחיות. יש אף כאלו שקראו לא להגיע להילולה.

כך למשל, רבה של בני ברק, הגאון רבי מסעוד בן שמעון, אמר כי "השהייה במירון מעבר לארבע שעות, זו תפילה הבאה בעבירה, שאינה מתקבלת (...). צריך לזכור דבר אחד: ריבוי התפילות זה דבר טוב, אבל כאשר זה נגרם עם עבירה, כלומר, אם ריבוי התפילה יגרום צער לאיזה שהוא יהודי שלא יוכל לבוא ולהשתתף מכיוון שעבר את הזמן שנקבע, הרי שזו מצווה הבאה בעבירה, ואם כך חלילה התפילה לא צריכה להתקבל", קבע.

ראש הישיבה רבי מאיר מאזוז אף קרא לציבור לא להגיע למירון דווקא בימי הילולה. "לא ללכת בל"ג בעומר, בזמן בדיוק", אמר והוסיף: "אנשים נלחצים, נדחקים ונחסמים. מה שקרה בשנה שעברה, עבר כל דמיון. 45 הרוגים... לא חייבים ללכת בל"ג בעומר, אפשר ללכת שבוע לפני כן, שבוע לאחר מכן וגם ההולכים יזהרו לא לעבור את ארבע השעות", אמר.

בפתח הדיון בתומו אושרה התוכנית להילולה, אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, כי היא "עדיין לא מצליחה להבין איך ההר הזה היה בטוח בעבר, כנראה שהיו הרבה ניסים. לצערי, האירוע של שנה שעברה היה בלתי נמנע". היא הוסיפה כי "עלינו כמדינה לעשות הכול כדי לתקן ולהבטיח את שלום המבקרים במקום". היא דחתה את הביקורת ואמרה כי "מדובר בקשקוש, במקום להבין את גודל השעה ולהתגייס, חבל שבגלל אילוצים פוליטיים אנחנו מביאים תקנות ולא הצעת חקיקה ראשית". לדבריה, "ללא התקנות, ידי כל הגורמים יהיו קצרות מלטפל ומטרתן לתת את הכלים לכל הגורמים להתחיל לעבוד במסגרת חוקית".

מוני מעתוק, מנכ"ל המשרד לשירותי דת הוסיף כי המשרד משקיע השנה 59 מיליון שקל באירוע. לשם השוואה, בשנה הקודמת תוקצבה ההילולה ב-15 מיליון שקל בלבד.