בארבעת הגנים הפרטיים של איתי ברשצקי ההרשמה לא נפתחת לעולם. "יש לי 500 ילדים בהמתנה בכל גן, ואלה רק מי שאני מעביר מהטלפון לרשימות. מציעים לי 6,000 שקל ויותר כדי להכניס ילד", הוא מספר. במשימה הבלתי אפשרית של מציאת גן לילדים בני 3-0 נתקלים רוב ההורים במדינה. ההיצע נמוך, הביקוש גבוה והמחירים אסטרונומיים - וזה רק יהפוך ליותר גרוע.
להערכת איגוד הגנים פרטיים - חיבה, 15% מהגנים ייסגרו בסוף השנה הנוכחית. השחיקה בתקופת הקורונה, הרגולציה החדשה שהביא מעבר הגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, והתדמית שנוצרה לגננות בעקבות חשיפת שלל מקרי ההתעללות מבריחה את העובדים. באתר "הגננת" למשל, היחס בין מודעות של מחפשי משרה למודעות הדרושים הוא בסביבות אחד לעשר.
המגמה מובילה לקרב על כל מקום. לדבריה של מנכ"לית חיבה, עו"ד קרן אוחנה-איוס, למעונות המפוקחים מתקבל ילד אחד מכל ארבעה. השאר נאלצים לצאת למסע חיפושים אחרי גן פרטי. אוחנה-איוס מעריכה כי שלושה ילדים נאבקים על מקום פנוי אחד בממוצע. היא רואה את חומרת המצב גם בתור מנהלת גן בעצמה. "סיימתי את ההרשמה בנובמבר", היא אומרת בכאב, "אני דוחה אנשים שלושה, ארבע פעמים ביום".
עוד חדשות חינוך
עינב פולישוק, גננת בבאר שבע, סיימה את הרישום לגן לפני שלושה חודשים. "בכל יום פונים אליי לפחות עוד שלושה הורים שמתחננים למקום. אנחנו בבעיה רצינית. בניגוד לגנים המפוקחים, אנחנו לא משלמים מינימום, אבל אנשים לא מוכנים לעבוד במקצוע גם תמורת שלום עולמי. מציירים אותנו בתקשורת בתור מפלצות".
"המצוקה בכוח האדם דמיונית. גנים נסגרים אחד אחר השני", חיזק את דבריה איתי ברשצקי. בן ה-43 הקים ב-2018 את "פשוט גן" ברמת השרון יחד עם אשתו נינה, וכעת יש להם שני גנים ביישוב ושני גנים נוספים בתל אביב. "אשתי עבדה כל יום בתינוקייה במשך שבועות כי אנחנו לא מוצאים מטפלות איכותיות, ערכיות וסבלניות. אני ביטלתי ימי מילואים כדי למלא חוסרים. אני יודע על לא מעט גנים שעומדים להיסגר".
המצוקה בערים המרכזיות גדולה במיוחד. "הבעיה העיקרית בתל אביב היא נדל"ן. אנשים מקימים גנים במרתפים וחצרות מוזנחות. התחושה בהרבה גנים היא שאפשר להעלות את המחיר ולהכניס עוד ועוד ילדים ועדיין יהיה ביקוש", אומר ברשצקי. "אף אחד לא עוזב גן בתל אביב. לא בוחרים גן, הולכים למה שיש. אני מכיר גן שמתנה את הכניסה של ילד בתרומה של עשרות אלפי שקלים לעמותה למזלי, אני זכיתי במכרז של העירייה והיא מכתיבה את מספר הילדים והמחיר, וזה מעולה. רצו לקחת את המודל גם לגבעתיים והרצליה".
הוא נוגע באחת הנקודות הכואבות - המחיר המאמיר של הגנים. מדוח מבקר המדינה האחרון עלה כי המעונות המוזלים יכולים להכיל רק כ-30% מ-548 אלף פעוטות מגיל לידה עד שלוש החיים בישראל. לפי חיבה, בשאר הגנים העלות הממוצעת לילד נעה בין 2,000 שקלים בפריפריה ל-5,000 שקלים ויותר בערים המבוססות, כמעט משכורת מינימום. "המסר שאני מקבלת מהשטח הוא התייקרות של 10%-20%. לי בגן יש זוג תאומים ולהורים נולדה תינוקת. שלושה ילדים מתחת לגיל שלוש. גם אם היו עושים להם הנחה זה מגיע ל-13 אלף שקלים", אומרת אוחנה-איוס.
גיא אופנהיימר, תושב מעלה אדומים, נדרש לחפש גן חדש בנסיבות קשות. לפני חודשיים עלה חשד כי בנו נפגע מהתעללות בגן ביישוב, ומאז לא מצא מקום אחר. "המחיר לא מעניין אותי. תמצאו לי מסגרת ואשים אותו. לכל ההורים שנפגעו אין גן לשנה הבאה", שיתף. "ב-1 בספטמבר לא יהיה לילדים לאן ללכת. כל הגנים תפוסים ולא נשים את הילד שלנו במשפחתון בלי מצלמות. אשתי בהריון וצריכה ללדת בספטמבר ואנחנו כבר רוצים לרשום את התינוק לשנה הבאה. איך שהילד יוצא מהבטן הורים רצים לברית - ואז לרשום אותו לגן מומלץ". גם דניאל קן-דרור, אם לתינוקת בת שבעה חודשים, נתקלה במחסור בגנים. היא מתגוררת בשכונה חדשה בהרצליה, ללא גן פרטי אחד. "התחלתי לחפש ברחבי העיר כבר לפני חודשיים, בזמן שאני בחופשת לידה. רוב המקומות אמרו שאין מקום אפילו לספטמבר ושאנסה בשנה הבאה. הייתי חייבת לשריין מקום בגן שאני לא שלמה איתו".
"כמו מורים ומורות, גם אנחנו מרגישים חוסר בכוח האדם בכל הארץ", סיפרה סיגל שפיץ טולדנו, יו"ר ועד הגנים בהנהגת ההורים הארצית. היא שמה את תקוותה בהתקדמות מעבר הגיל הרך לאחריותו של משרד החינוך. בפגישה האחרונה שקיימה עם אנשי המשרד, הבהירה כי עוד לפני שמטפלים בנושא הפיקוח הלקוי במעונות, צריך להרחיב את מספר הגנים. "אנחנו עוד לא רואים את השפעות המעבר בשטח. כאן בגבעתיים הודיעו לאמהות שחזרו מחופשת לידה שאין סייעות בגן שאליו נרשמו ולכן ועליהן לחפש מקום אחר. ביישובים אחרים, כמו שוהם, יש כמאה ילדים שאין להם שום מסגרת ונשארים בבית - לא גן פרטי ולא מפוקח. כשיש מחסור זה גם אומר שההורים צריכים ללכת לגן שהם לא רגועים עליו ולא קיבלו המלצות, ושם קורות ההתעללויות".