אבעבועות הקוף: איך מזהים את התסמינים והאם יש סיבה לדאגה?

המחלה הזיהומית אבעבועות הקוף מתפשטת במדינות מסביב לעולם ומצליחה להסעיר ציבורים רבים. הדיווחים אודות ההתפרצות, לצד מקרה ראשון בישראל, מעוררים עניין ומעלים שאלות אודות המחלה. איך נדבקים בה, מהם התסמינים והאם יש סיבה לדאגה? פרופ' רונן בן עמי, מומחה למחלות זיהומיות וראש המערך בבית החולים איכולוב, מסביר:

אבעבועות הקוף זאת מחלה ויראלית ששייכת למשפחה של מחלות שמתאפיינות באבעבועות על פני העור. בתוך המשפחה יש גם את מחלת האבעבועות השחורות, שהוכחדה בעבר באמצעות חיסונים. אבעבועות הקוף הרבה פחות קטלנית. זאת מחלה שנפוצה במערב אפריקה, ובניגוד לשמה, היא לא קשורה בקופים ולפי הדיווחים ברוב המקרים מדבור בחשיפה למכרסמים באזורים אלה, כמו חולדות וסנאים. בעבר כבר היו התפרצויות קטנות מחוץ לאפריקה שברוב המקרים היו קשורות למישהו שטייל באפריקה וחזר או עסק בייבוא לא חוקי של חיות מהיבשת.

העברה של המחלה בין אדם שנדבק לאחר מתבצעת על ידי מגע ישיר עם אדם הסובל מאבעבועות, או בהפרשות מדרכי הנשימה, כמו שיעול או התעטשות. בהתרפצות הנוכחית, הגדולה ביותר שהייתה מחוץ לאפריקה, יש כ-120 מקרים בעולם שמאושרים או חשודים, בפורטוגל, בריטניה, ארצות הברית וקנדה - ועכשיו גם בישראל.

המחלה מתחילה בחום ובהרגשה לא טובה, בדומה לשפעת. אחרי יום עד שלושה ימים מופיעות שלפוחיות על הגוף, שנשארות למשך בין שבועיים לארבעה והופכות בהדרגה לגלדים שנופלים מעצמם. יש דיווחים על מקרים שבהם שלפוחית מופיעה על קרנית העין וגורמת לפגיעה בראייה. בקרב אנשים מדוכאי חיסון, המחלה יכולה להיות חמורה יותר ולערב את מערכת הנשימה והעצבים.

חיסון שפותח בעבר נגד אבעבועות שחורות הוא החיסון שניתן נגד אבעבועות הקוף - אך חשוב להדגיש שמערכות הבריאות לא עושות בו שימוש ונכון להיום לא ניתן לקבלו. מדובר באחד החיסונים העתיקים שפותחו והוא מגן בכ-80% נגד אבעבועות הקוף. הוא לא ניתן באופן שגרתי מאז שאבעבועות שחורות הוכחדה ונמצא במאגרים שונים.

פרופ' בן עמי מסביר יכולות להיות לחיסון תופעות לוואי משמעותיות מאחר שהוא חיסון חי. היו מקרים שבהם הוא גרם באופן בלתי ישיר לפגיעה באנשים מדוכאי חיסון שגרים עם אדם שקיבל חיסון. הפעם האחרונה שהשתמשו בו בישראל הייתה ב-2002-2003 כשהיה חשש עולמי מהתפרצות של אבעבועות שחורות. הנוגדנים מופיעים לאחר 14-10 ימים. אחרי שמתפרצת המחלה משתמשים בתכשירים שונים לאנשים בסיכון, בעוד לרוב האנשים זה עובר מעצמו ללא צורך בטיפול מיוחד.

לדברי פרופ' בן עמי, רוב הנתונים על תמותה מגיעים מאפריקה, וצריך להתייחס אליהם בזהירות מסוימת. שיעורי התמותה ממחלת האבולה באפריקה, למשל, גבוהים יותר מבמערב. באפריקה יש שתי תתי משפחות של הווירוס הזה. אחד במערב אפריקה ואחד במרכז אפריקה. במרכז אפריקה שיעור התמותה הוא 10% ובמערב אפריקה 1%. הנגיף שמסתובב בעולם ונמצא בישראל הוא המערב אפריקאי.

פרופ' בן עמי מדגיש כי לא צריכה להיות דאגה גדולה מהמחלה כרגע. אין סימנים שמעידים שאנחנו בפני התפרצות בסדר גודל גדול, אבל זה מצב מתפתח והמקרים מאובחנים בכל העולם. צריך להיות במעקב צמוד ולבנות מדרג של צעדים שתואמים את המצב האפידמיולוגי. בשבועות הקרובים נבין יותר טוב לפי היקף המקרים. המסר הנוכחי הוא אם אתם יודעים על חשיפה למישהו שאובחן עם המחלה או שמופיעים על פני הגוף נגעים - זה צריך מיד לעורר חשד וצריך לפנות לרופא המשפחה.

פרופ' בן עמי הסביר כי עניין ההקשר בין הקהילה למחלה לא נראה בעבר. לאחרונה הופיעו דיווחים על אבעבועות שחורות בקרב להט"בים בספרד ובליסבון ושבפורטוגל, אך לדבריו אין שום חשד שמדובר במחלת מין והקשר הוא מספרי בלבד - ולפי שעה ללא נסיבתיות. "יתכן שהוא התחיל להסתובב באוכלוסייה הזו ללא קשר נסיבתי. אין חשד שיש העברה מינית של הנגיף הזה אלא רק במגע קרוב של גוף לגוף".

הערב פרסם משרד הבריאות הודעה לפיה בעקבות ריבוי מקרים של אבעבועות הקוף בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, המשרד זימן באופן חריג רופאים בכירים בקהילה. באגודת הלהט"ב מבקשים להדגיש כי לא נמצא קשר בין הדברים, אך גם בארגון הבריאות העולמי בודקים את הנושא.