התפטרותה של היועצת המדינית בלשכת ראש הממשלה שמרית מאיר היא מהלומה משמעותית עבור ראש הממשלה נפתלי בנט בזמן בו הוא נתון במלחמת הישרדות פוליטית. בנט יכול להאשים רק את עצמו בטלטלה שספגה לשכתו.
למה זה חשוב
- מאיר היתה בשנה האחרונה היועצת הקרובה ביותר לבנט. תחומי עיסוקה והשפעתה היו רחבים הרבה יותר מתפקידה הפורמלי. זו גם היתה אחת הסיבות המרכזיות לעזיבתה.
- עזיבתה של מאיר היא עדות למחדל ניהולי מתמשך בלשכת ראש הממשלה שבמשך חודשים ארוכים סבלה מבעיות תפקוד בשל מתיחות פנימית בין יועציו של בנט.
- ראש הממשלה עצמו היה מודע למצב ואף ניסה לטפל בו - אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. כמו נתניהו בכהונה הראשונה כראש ממשלה ואהוד ברק בכהונתו הקצרה - גם אצל בנט הלשכה התפרקה.
אל תפספס
בין השורות
- גורם המעורה בנעשה בלשכת ראש הממשלה אמר כי מאיר עזבה בגלל תחושת מיאוס מהמלחמות הפנימיות אבל גם בגלל שהבינה כי במצב הפוליטי שנוצר יהיה קשה לתפקד ממילא, לא כל שכן לקדם נושאים מדיניים.
מאחורי הקלעים
- התפטרותה של מאיר היתה התוצאה של מלחמה פנימית ארוכה בין יועצי ראש הממשלה שפרצה זמן קצר אחרי שבנט נכנס לתפקיד. במוקד אותה מלחמה עמד עימות בין מאיר לבין ראש הסגל טל גנצבי. אחרי שנים שבהם גנצבי היה האיש הקרוב ביותר לבנט, מאיר החליפה אותו בפוזיציה הזו.
- מאיר צברה במהלך השנה האחרונה עוד ועוד כוח בלשכה והחלה להיות מעורבת כמעט בכל נושא החל מנושאים מדיניים-ביטחוניים, עבור באסטרטגיה תקשורתית, תדרוך עיתונאים, התייעצויות פוליטיות ואפילו בנושא הקורונה.
- העימותים הפנימיים נגעו יותר לאגו ולמאבקי כוח מאשר לוויכוחים מהותיים בנושאים מדיניים או אידיאולוגיים. יחסיה של מאיר עם ראש הסגל גנצבי ועם יועצים אחרים כמו המזכיר הצבאי אבי גיל ומזכיר הממשלה שלום שלמה היו עכורים. פגישות רבות הידרדרו לעימותים מילוליים והצדדים התקשו לעבוד יחדיו.
- גם יחסיה עם שרת הפנים איילת שקד לא היו טובים. שקד ואנשיה חשו שמאיר מנסה להרחיק אותה מבנט ואף לדחוף את בנט לעמדות מדיניות "מרכזיות" יותר שלא תואמות את עמדות "ימינה".
- בנט מצידו התקשה לעשות סדר בלשכה. אחרי פרסום תחקיר על העימותים הפנימיים בלשכתו התייצב בנט באופן מוחלט לצידה של מאיר ואף כינה אותה בתגובתו לתחקיר "המשענת שלי".
- התחקיר היה עשוי להיות הזדמנות לשינויים פנימיים בלשכת ראש הממשלה שירגיעו את הרוחות, אבל בנט לא ביצע שינויים פרסונליים. התוצאה היתה שהאווירה בלשכה הפכה שלילית ורעילה עוד יותר.
- בימים האחרונים שידרה מאיר סימנים שהיא קרובה לסוף דרכה בלשכת ראש הממשלה, במיוחד על רקע גל הדלפות נגדה לתקשורת אותן היא ייחסה למחנה היריב בלשכה. היא אמרה כי היא חשה כמו בני גנץ שכראש ממשלה חליפי אמר בראיון לעיתונאית דנה ויס ביולי 2020 שלא בא לו ללכת לבית ספר בבוקר.
- בנט ניסה בימים האחרונים לשכנע את מאיר לא לעזוב את הלשכה ואף הציע להדיח את אחד מיועציו, אך מאיר הבהירה לו שאין טעם לעשות זאת ושההחלטה כבר נפלה מבחינתה. בנט רצה שתישאר בתפקיד עד אחרי ביקור ביידן בסוף יוני, אך היא התעקשה לעזוב ב-1 ביוני.
הצד השני
- מאיר הצליחה לקדם לא מעט סוגיות מדיניות במהלך כהונתה בתפקיד כגון ארגון הביקורים הראשונים של בנט בוושינגטון, רבת עמון וקהיר. היא גם הובילה את המגעים מול הממשל האמריקני בנושא הפלסטיני והצליחה לעכב את כוונת ארה"ב לפתוח מחדש את הקונסוליה בירושלים.
- למרות זאת, גם מחוץ ללשכת ראש הממשלה צברה מאיר אויבים רבים. גורמים ישראלים וזרים מעידים כי למרות שבעיניהם מאיר מוכשרת פגישות רבות עמה היו מתוחות ומרגע שהיתה מתגלעת מחלוקת כלשהי הדרך לריב ועימות היתה קצרה.
- יחסיה של מאיר עם שר החוץ לפיד ומנכ"ל משרדו אלון אושפיז היו רעים ביותר. גם יחסיה עם שגריר ארה"ב בישראל טום ניידס לא היו טובים במיוחד ובין השניים היו לא מעט ויכוחים חריפים על נושאים שלא תמיד חייבו עימות.
מה הלאה
- בשלב זה לא נראה שבנט ימנה מחליף למאיר. גם לא ברור האם בחוסר היציבות הפוליטי הנוכחי יש יותר מדי אנשים שמוכשרים לתפקיד ויסכימו לבוא כאשר בכל יום הם עלולים למצוא עצמם מובטלים.
- היועץ לביטחון לאומי איל חולתא צפוי לקחת ממאיר את הסוגיות שהיו תחת אחריותה, במיוחד בכל הנוגע למגעים עם גורמים בינלאומיים בנושא הפלסטיני. חולתא יהפוך לסמכות הבכירה ביותר בלשכת ראש הממשלה בנושאים מדיניים-ביטחוניים.